ישראל פולס

האם השמאלנים יכניסו לכנסת מפלגת ימין קיצוני?

p
המחבר
בקצרה
מפלגת זהות של משה פייגלין מסתמנת כהפתעת הבחירות, לא מעט בזכות הלגליזציה של הקנאביס שהיא מציעה ואשר כבשה את השיח הפוליטי. אבל מאחורי המצע הליברלי מסתתרת מפלגת ימין קיצוני שמציעה מדינת הלכה יהודית ולא דמוקרטית.

בזמן שמפלגות כמו כולנו של שר האוצר משה כחלון, ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, ובסקרים מסוימים אפילו מרצ, מדשדשות סביב אחוז החסימה, מפלגה אחת חדשה, שאין לה ייצוג בכנסת, זוכה כך נדמה לתמיכה של ציבור הולך וגדל. הסקרים, על כל מגרעותיהם וחוסר הדיוק שלהם, מצביעים בעת האחרונה על אפשרות להפתעת בחירות ומעניקים למפלגת זהות של משה פייגלין לפחות ארבעה מנדטים. בסקר מסוים הוא אפילו נוסק לשבעה מנדטים.

למפלגת זהות מצע ימני קיצוני הכולל, בין השאר, את ביטול הסכם אוסלו, כיבוש כל שטחי הרשות הפלסטינית לרבות רצועת עזה וסיפוחם לישראל, גירוש המתנגדים ומתן מעמד תושבות לפלסטינים שיצהירו בגלוי על נאמנות למדינה. הצהרת הנאמנות הזו תעניק לתושבים הפלסטינים זכויות אזרחיות - כמו זכויות קניין וזכויות אדם ככלל, אך ללא זכויות הצבעה לכנסת. מעמד אחר יינתן למי שמעוניין לשרת בצבא דוגמת הדרוזים והבדואים, לפי המצע, זה יעשה אחרי מסלול בדיקה לנאמנות. רק אז יקבל אותו אזרח נאמן אזרחות מלאה. על פי פייגלין, מוסדות המדינה צריכים לפעול על פי ההלכה היהודית ואת הר הבית תנהל הרבנות הראשית. למרות כל זאת, לזהות תומכים רבים גם בשמאל.

פייגלין יצא לציבוריות הישראלית במסגרת תנועת "זו ארצנו" שייסד ב-1994, אשר באמצעות מחאה לא אלימה התנגדה להסכם אוסלו. החושים הפוליטיים המחודדים שלו הובילו אותו בשנת 2000 אל הליכוד כדי לשנות את המפלגה מבפנים ולהשפיע. השינוי שעבר הליכוד בעשור האחרון מימין ליברלי עם אהדה למסורת למפלגת ימין סופר-שמרנית עם מאפייני דת ומדינה אולטרה אורתודוקסים, מעידה כי פייגלין הצליח. 

פייגלין התמודד פעמיים על ראשות הליכוד ונבחר פעם אחת לכנסת [2013]. אבל נוכח בחירתו למקום לא ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת ה-20 [2015], החליט לפרוש מהליכוד. עם פרישתו הוא הקים את "זהות – תנועה ישראלית-יהודית". בקווי היסוד של המפלגה יש לכאורה סתירה פנימית: מצד אחד מדינה המשיבה את מירב החירות לאזרח, מבצרת את ערכי המשפחה והקהילה ומקיימת כלכלה חופשית; ומצד שני מדינה המממשת ומחזקת את ריבונותה בכל חלקי הארץ ובראשם ירושלים והר הבית, מדינה החותרת לסיום מצב הלוחמה ושפיכות הדמים באמצעות ניצחון על אויביה. "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל לבדו מתוקף הבחירה האלוהית", קובע פייגלין.

הנה עוד דוגמה לניגוד הפנימי: המצע מדבר על ביטול הכפייה הדתית כמו ברישום לנישואין, אבל מנגד מעמיק מאוד את מעורבות הדת במדינה על פי העיקרון שלפיו "המוסדות הממלכתיים של המדינה צריכים להיות מחויבים להלכה ולמסורת ישראל". לשיטת פייגלין, ההלכה האורתודוקסית היא זו שתקבע את הגיור. יהודי שאינו מוחזק ככזה על פי ההלכה יוכל לעלות לארץ אך יקבל מעמד של תושבות ולא אזרחות.

בצד הכלכלי, רווי המצע של זהות בסעיפים מבוססי עקרונות ליברטיניים ושוק חופשי – כמו הפרטה של מערכות החינוך והבריאות, ביטול המאגר הביומטרי ומחיקתו ומתן אפשרות לנשיאת נשק לכל אזרח כמעט. ההיבט הזה קורץ לתומכי הזרם הליברלי המובהק בישראל, אשר מתעלמים מהחלקים המדיניים/דתיים במצע זהות.

אחד הדגלים העיקריים של "זהות", לפחות בהיבט התקשורתי, אשר מושך אל פייגלין תומכים רבים מהזרם הליברלי ובכלל, הוא הלגליזציה של הקנאביס. לפי המצע של זהות, השימוש בקנאביס ובמרכיביו, גידולם באופן לא מסחרי, אחזקתם או רכישתם – יהיו מותרים על פי החוק. החלטתה של מפלגת "עלה ירוק", יוזמת קמפיין הלגליזציה לסמים קלים, שלא להתמודד בבחירות הקרובות, שלחה את 47 אלף תומכיה [בבחירות 2015] הישר לזרועותיו של פייגלין. 

נתניהו קיים השבוע בערוץ החדשות הפרטי שלו, הליכוד-TV בפייסבוק, משדר שאלות ותשובות. אחת השאלות עסקה בלגליזציה של קנאביס, וכך הוא השיב: "אני הובלתי כמה שינויים בתחום הזה. הגדלנו את השימוש של הקנאביס הרפואי, הבאנו את ישראל לאחת הרמות הגבוהות בעולם. שנית, אמרו לי שיש שוק עולמי אז אפשרתי למגדלים לגדל את זה ולהפוך את זה לענף ייצוא משמעותי של מדינת ישראל. עכשיו אני בודק את נושא הלגליזציה, ואתן לך תשובה בקרוב".

נתניהו רואה בפייגלין, הימני מאוד כאמור, בן ברית פוטנציאלי לקואליציה. מכיוון שזהות נוטלת לא מעט קולות דווקא ממחנה המרכז-שמאל של מצביעים המעוניינים בלגליזציה של סמים קלים, תשובתו של נתניהו מעודדת את פייגלין בכך שהיא הופכת את נושא הלגליזציה ללגיטימי ומהותי בשיח הפוליטי העכשווי. את הניתוח הזה מחזקות מפלגות השמאל העבודה ומרצ, שהדגישו כי גם הן בעד לגליזציה ואפילו חשבו על כך עוד לפני זהות. גם משה כחלון הודיע כי יפעל לביטול הרישום הפלילי למי שעישן בעבר קנאביס, ואילו אורלי לוי-אבוקסיס הודיעה שכשרת הבריאות היא תפעל לייעול חלוקת הקנאביס הרפואי.  

יש הטוענים כי הלגליזציה נועדה לכסות על המצע האמיתי של פייגלין, שמרנות בלבוש ליברלי. ד"ר גייל טלשיר מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית אומרת לאל-מוניטור, כי למרחב הציבורי לפי פייגלין יש דומיננטיות יהודית-דתית ואין כמעט משמעות לדמוקרטיה. לדבריה, הלגליזציה של הקנאביס היא עלה (תאנה) ירוק שמאחוריו מסתתרת מדינת הלכה יהודית ולא דמוקרטית.

כדי להראות רצינות, פייגלין  אסף סביבו דמויות מוכרות בתחומן. כך מספר שתיים ברשימתו הינו הרב חיים אמסלם, לשעבר מתנועת שס ומי שנחשב למתנגד חריף לכפיה הדתית. השלישי הוא גלעד אלפר, איש עסקים וכלכלן מוכר ומוערך. גם ד"ר רונית דרור מהתחום החברתי - מומחית בתחום המשפחה והרווחה, צורפה לרשימה.

פייגלין עצמו מסביר לאל-מוניטור כי אין סתירה בין ערכים ליברלים של צדק ושוויון לבין כיבוש כל השטחים מחדש לרבות רצועת עזה והחלת הריבונות הישראלית. "ברצועת עזה קיבלו הפלסטינים את זכויותיהם הלאומיות המלאות על טריטוריה, ומאז הלך והידרדר מצב זכויות האדם הפלשתיני תחת שלטון הרשות ואחר כך חמאס", הוא אומר. לדבריו, כל אוהב אדם ליברל צריך להזדעזע מרמיסת זכויות הפלסטינים על ידי שלטונם שלהם. החזון, לפי פייגלין, הוא "להפוך את עזה ליפו ולא להיפך".

פייגלין מודה כי הקמפיין שלו מתמקד בסוגיות אזרחיות, מלגליזציה ועד כלכלה ליברלית, ומותיר מאחורי הקלעים את הסוגיות המדיניות-ביטחוניות. ב-9 באפריל אחרי ספירת הקולות יתברר אם פייגלין הצליח להכניס לכנסת מפלגה ימנית קיצונית בסיוע בוחרים מהשמאל.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept