הכישלון המוחץ של "מר כלכלה"

השיח הדמגוגי של נתניהו בסוגיות ביטחוניות מחפה על היחלשותה של הכלכלה הישראלית. גודש התנועה בכבישים מסוכנים וקריסת מערכת הבריאות למשל הם בעיות הנוגעות לחיים עצמם, בדיוק כמו האויב האיראני והטרור הפלסטיני.

al-monitor .

נושאים מכוסים

benny gantz, transportation, traffic, health care, israeli economy, israeli elections, israeli politics, benjamin netanyahu

מרץ 19, 2019

לא בכדי סיסמת הבחירות המובילה של הליכוד היא "נתניהו – ימין חזק, גנץ –  שמאל חלש". זה נשמע מצוין בנאומים ונראה מעולה בשלטי חוצות. כל בוחר יודע שחזק זה טוב ליהודים וכל בוחרת מבינה שחלש זה טוב לערבים. ובקיצור, "זה ביבי או טיבי". הסב-טקסט הוא כמובן שנתניהו שומר עלינו מהאויב האיראני ומגן עלינו מהטרור הפלסטיני. נתניהו אימץ את גישתו של החכם באדם – "אשרי אדם מפחד תמיד". מי שהיה זקוק להוכחות טריות שנתניהו צודק, קיבל אותן בירי הרקטות על גוש דן, בהדלפה על הפריצה של האיראנים לנייד של בני גנץ ובפיגוע סמוך לאריאל.

אין בנמצא נתונים על הקשר בין מדיניות החוץ והביטחון של ממשלת נתניהו לאובדן חיי אדם בפיגועי טרור. אין דרך לאמת את הטענה שאלמלא פעלתנותו של נתניהו, איראן הייתה מצליחה לפתח פצצת אטום ומשגרת אותה לתל אביב. וכשהחיים בסכנה, מי רוצה להתעסק ברמת החיים? כמו שנתניהו אמר ב-2015, בתגובה לביקורת נוקבת של מבקר המדינה על טיפול הממשלה במשבר הדיור: "מדברים על יוקר המחיה, אך אני לא שוכח גם את עניין החיים עצמם".

השיח האמורפי-דמגוגי בסוגיית "החיים עצמם", בצד העיסוק באישיותו ובניקיון כפיו של נתניהו, מחפים על כישלונו המוחץ של נתניהו בתחום הכלכלי. למרות שהכישלון הזה ניתן לכימות, הוא נדחק לשולי סדר היום של מערכת הבחירות. הכלכלן ד"ר אביחי שניר הזכיר השבוע בשיחה עם אל-מוניטור כי בתקופת ממשלת קדימה (2008-2006) קצב הצמיחה הממוצע של התוצר הריאלי היה 4.98%. לפני שנתניהו נבחר לראשות הממשלה התוצר היה במגמה של צמיחה מהירה, מציין המרצה לכלכלה מאוניברסיטת בר אילן ומכללת נתניה. הממשלה שלו הצליחה לשמור על המשך הצמיחה, אך הקצב הואט בכמעט 30%.

לפני כעשרה ימים [7 במארס], בשעת ערב מאוחרת, הודיע משרד האוצר כי הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים הגיע לרמה של 3.5% מהתפוקה המקומית הגולמית (תמ"ג), לעומת גירעון מתוכנן של 2.9% בתקציב 2019. משרד האוצר הזהיר באחרונה את הממשלה, כי אם לא יינקטו צעדים להגדלת ההכנסות או הקטנת ההוצאות, הגירעון צפוי להאמיר ל-3.6% מהתמ"ג. גם ביחס חוב-תוצר חלה הרעה; לאחר תשע שנים של ירידה מצטברת, השתנתה המגמה ב–2018 והוא עלה משיעור של 60.5% ל–61.2%. הציפיות ל-2019 הן גרועות עוד יותר.

"נתניהו נותן לעצמו ציון גבוה על צמצום המגזר הציבורי כדי לתת למגזר הפרטי יותר מקום להתפתח", ממשיך שניר. "אכן, כששימש שר אוצר בתחילת שנות ה-2000, הוא צמצם את כוח האדם במגזר הציבורי, וממשלת קדימה שבאה אחריו המשיכה את המגמה ועד סוף תקופתה המגזר הציבורי הצטמצם מ-35.5% מכוח האדם במשק למעט יותר מ-33%, שזה צמצום משמעותי מאוד. אבל מאז שנתניהו הפך לראש ממשלה, המגמה התהפכה. כל הצמצום נמחק, והמגזר הציבורי כבר מתקרב ל-36% מכוח האדם במשק".

נתניהו זוקף לזכותו את הפיכתה של ישראל לאומת סטרט-אפ, המנוע של הכלכלה והייצוא הישראלי. אך במשמרת של נתניהו המנוע הזה קופא על שמריו. שיעור המועסקים במקצועות ההיי-טק בשנת 2019 מכלל כוח האדם עומד על שמונה אחוזים, אותו שיעור שנרשם לפני עשר שנים. שניר מוסיף, כי סקר מיומנויות בוגרים של ה-OECD מראה שרמת המיומנות הממוצעת של העובדים בישראל נמוכה בהרבה מהממוצע במדינות המפותחות, מה שאומר שגם בשנים הבאות אחוז העובדים בהיי-טק לא צפוי לעלות.

נתניהו אמר לפני כשנתיים [אפריל 2017] כי במקום שהתקשורת רואה פקקי תנועה, הוא רואה מחלפים. נתוני האוצר מראים שהוא זקוק כנראה למשקפיים. לדברי שניר, בין 2006 ל-2016 ההשקעות בתשתיות וענפי משק ירדו מ-9.5% מההוצאה הציבורית ל-9%. "כשההשקעות יורדות קשה לצפות לשיפור", אומר שניר. "לכן, כששר התחבורה מודיע שקשה לתקן בעשר שנים חוסר השקעה של מאה שנים, שיזכור שאחרי הקדנציה שלו יהיה קשה לתקן חוסר השקעה של 110 שנים".

דבריו מתייחסים לתגובתו של השר ישראל כץ לדוח מבקר המדינה, שציין לרעה כי במשך שנים רבות ההשקעה בתחבורה הציבורית הייתה נמוכה מאוד לעומת מרבית המדינות המפותחות. עקב כך היקף השימוש ברכב פרטי גדל ובעיית עומס התנועה בכבישים הולכת ומחריפה. לפי המבקר, כבר היום צפיפות התנועה בכבישי ישראל גבוהה פי 3.5 מהממוצע במדינות ה-OECD.

אך גם אם יתמזל מזלו של אדם והאמבולנס יתגבר על הפקקים בדרך לבית החולים בטרם יחזיר את נשמתו לבורא, החולה צפוי לבלות שעות ארוכות בחדר מיון עד שמתמחה מותש מעייפות יספיק לטפל בו. שיעור ההוצאה הציבורית לבריאות מתוך כלל ההוצאה הציבורית הינו מן הנמוכים במדינות המפותחות (63% לעומת 74% בממוצע ה-OECD, מקום 30 מתוך 35 מדינות). שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל עומד על כ-2.3 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.6 במדינות החברות בארגון.

האם גודש התנועה בכבישים מסוכנים וקריסת מערכת הבריאות הם בעיות הנוגעות לאיכות החיים של אזרחי ישראל, או עניינים הנוגעים לחיים עצמם? השאלה הזאת, כמו סוגיית התחזקותו של הפער החברתי והיחלשותה של הכלכלה, מוסווית היטב מתחת לשכבת איפור שחור המורכבת משנאה והסתה, ובעיקר מפחד. הרבה פחד. 

משמאל לנתניהו אין מנהיג בשיעור קומתו של הנשיא ה-32 של ארה"ב פרנקלין דלאנו רוזוולט, שיאמר כי "הדבר היחיד שעלינו לפחד ממנו הוא הפחד עצמו – פחד שאין לו שם, אין לו היגיון ואינו מוצדק". הפחד, אבחן הנשיא שהנהיג את מדינתו בזמן השפל הגדול ובמהלך מלחמת העולם השנייה" ,משתק את המאמצים שלנו להתקדם."

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020