ב-31 במארס, תשעה ימים לפני פתיחת הקלפיות ברחבי ישראל, תיפתח בתוניס ועידה של מנהיגי מדינות ערב, שההשלכות האסטרטגיות שלה לגבי ישראל עשויות להיות גורליות לא פחות, ואולי אף יותר, מהשפעתן של הבחירות לכנסת ה-21 על עתידה של המדינה. במסגרת הוועידה, העולם הערבי יפתח מחדש את הדלת הראשית שלו בפניה של סוריה. לאחר שמונה שנים של היעדרות, סוריה הוזמנה שוב להשתתף בוועידה. הרהביליטציה של אסד מצביעה על צביעותו של העולם הערבי, שמעניק אינסטנט מחילה לרוצח המונים.
בראש ממשלת ישראל ומועמדה של מפלגת השלטון לראשות הממשלה הבאה (הליכוד) עומד אדם שמחזיק בהשקפת עולם אשר לפיה במזרח התיכון "החלש לא שורד...עם החזק עושים בריתות; עם החזק, ורק עם החזק, עושים שלום" (דבריו בפתיחת מושב החורף של הכנסת, אוקטובר 2016). את השפה הזאת מבינים כנראה גם השכנים – מנהיגי מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ. גם הם יודעים שהחלש לא שורד. גם הם "עושים שלום" עם הצד "החזק" בטבח נשים וילדים בנשק כימי ובהפצצות אוויריות. במקביל, גם הם, כמו ישראל, רוצים להיות חזקים מול איראן ושות' ולצמצם את השפעתה בסוריה.