ישראל פולס

הסלמה ביחסי ישראל-איראן, לאן זה מוביל?

p
המחבר
בקצרה
.סיבוב המהלומות של יום ראשון היה מתוכנן היטב בשני הצדדים. האיראנים עבדו על זה שבועות ארוכים, תחת עינו הפקוחה של המודיעין הישראלי. ישראל, מצידה, הכינה את המענה הכנה מדוקדקת. הפתעות לא היו.

ביום שני אחר הצהריים [21 בינואר], לאחר סיומו של סיבוב נוסף בקרב במשקל כבד בין ישראל לאיראן, העלה חשבון הטוויטר של צה"ל את הציוץ הבא: נראית בו מפת המזרח התיכון, מהמפרץ הפרסי במזרח ועד לים התיכון במערב, תחת הכותרת "איראן, כנראה הלכתם לאיבוד". ארבעה חיצים אדומים על המפה מסמנים את מיקומה הגיאוגרפי של איראן, עם הכיתוב "לכאן איראן שייכת", בעוד חץ אדום נוסף מצביע על אזור דמשק עם הכתובת "כאן איראן נמצאת".

הציוץ הפך לויראלי תוך זמן קצר והוא משקף את הניצחון הישראלי הברור גם בסבב הזה, את עיקר הטיעון הישראלי על המשך בחישתה של איראן במדינה לא-לה, וגם חוש הומור בריא. עם זאת, גם בישראל יודעים שאסור לשכוח: זה היה סיבוב אחד בלבד בקרב אגרוף שיהיה ארוך ומתעתע. איראן חטפה בשנה האחרונה סנוקרות לא מעטות מהיריב הישראלי אבל היא רחוקה מליפול על הקרשים. "לגנרל קאסם סולימאני", אמר לאל-מוניטור גורם צבאי ישראלי בכיר, "יש כנראה לסת טובה. הוא יודע לספוג, הוא סופג והוא לא מראה סימני ויתור".

סיבוב המהלומות של יום ראשון היה מתוכנן היטב בשני הצדדים. האיראנים עבדו על זה שבועות ארוכים, תחת עינו הפקוחה של המודיעין הישראלי. ישראל, מצידה, הכינה את המענה הכנה מדוקדקת. ותקפה בשדה התעופה הבינלאומי של דמשק ימים בודדים לאחר הפרסום לפיו הרוסים מתנגדים להמשך תקיפות ישראליות בשדה הזה ממש – ביום ראשון בצהריים, תקיפה שיוחסה לה בגל פרסומים בתקשורת הערבית, ובמהלך הלילה.

רק ביום רביעי בצהריים [23 בינואר] הגיבו הרוסים לתקיפה, כשדוברת משרד החוץ הרוסי אמרה שעל ישראל להפסיק לתקוף בסוריה. הסיבה לתגובה המאוחרת, על פי דיפלומט מערבי ששוחח עם אל-מוניטור, היא פשוטה: הרוסים במבוכה לאור העובדה שהבטחתם לישראל לפיה האיראנים יורחקו בין 80 ל-100 ק"מ מהגבול עם ישראל התבררה כקליפה ריקה. ביום ראשון בצהריים [20 בינואר] שיגרו משמרות המהפכה רקטה מסוג "רא'אד" לעבר ישראל מבסיס המוחזק בידי כוחותיו של סולימאני באזור דמשק, אזור בו הם לא אמורים להיות מלכתחילה.

הכל החל ביום ראשון בסביבות השעה 13:00 בצהריים. חיל האוויר הישראלי, על פי הפרסומים, ביצע תקיפה חריגה באזור שדה התעופה הבינלאומי של דמשק. בדרך כלל, תוקפת ישראל בלילה. בפעם הזו, עליה ישראל לא נטלה אחריות, התבצעה התקיפה לאור יום. כנראה, בגלל הזדמנות מודיעינית ומבצעית מיידית שאי אפשר היה שלא לנצל. הסורים הודיעו שהתקיפה נבלמה והטילים יורטו, אך הודעתם זו משוללת, כנראה, כל אחיזה במציאות. יחד עם זאת, מטוס מטען איראני השייך למשמרות המהפכה, שעשה באותה שעה בדיוק את דרכו מטהרן לדמשק, ביצע פניית פרסה חדה וחזר הביתה.

כעבור שעה הגיעה התגובה האיראנית: שיגור טיל מונחה לעבר ישראל. אתר החרמון הישראלי היה עמוס באותה עת באלפי גולשים עליזים בעקבות ימי שלג סוערים בשבוע שקדם לאירוע, ונחיתת הטיל אמורה הייתה לייצר כמות גדולה של נפגעים אזרחיים. אלא שסוללה של "כיפת ברזל" יירטה את הטיל האיראני מעל האתר. המחזה היה סוריאליסטי: יום שמש מרהיב, אתר סקי לבן עמוס אדם, כשמצלמותיהם של הגולשים מצלמות, מבלי משים, את גלישת השלג למטה ויירוט הטיל למעלה, באותו פריים, שהתפשט ויראלית ברשתות החברתיות תוך דקות.

לישראל כמה שכבות הגנה מפני איומים מהסוג הזה: אלמלא "כיפת ברזל" היה הטיל האיראני מיורט ע"י "שרביט קסמים" (או "קלע דוד"), מערכת יירוט לטווח גדול יותר. כך או אחרת, הוא יורט ונמנע אסון כבד. ראש הממשלה בנימין נתניהו היה אז בדרכו לביקור היסטורי בצ'אד, שכלל גם חידוש יחסים לאחר כ-40 שנות נתק. הרמטכ"ל החדש, רב אלוף אביב כוכבי, עשה את ימיו הראשונים בתפקיד. זה לא מנע מהמערכת להפעיל את התכנית שהוכנה מראש: דובר צה"ל, תת אלוף רונן מנליס, הכריז בקולו כי הטיל האיראני שוגר בידי כוחות "קודס" של משמרות המהפכה ולא בידי פרוקסי כזה או אחר. לא מיליציות, לא סוכנים נלווים, לא נציגים. סולימאני, בכבודו ובעצמו. זו הייתה ה"הפללה". בלילה, הגיעה התקיפה. חיל האוויר תקף בעוצמה רבה ובכמה גלי תקיפה את שדה התעופה הבינלאומי בדמשק, השמיד בו מחסן אמל"ח איראני גדול ו"גילח" עוד מספר רב של מטרות איראניות ברחבי סוריה. ביום שלישי התפרסם כי בתקיפה הישראלית נהרגו כ-21 בני אדם – 12 מהם איראנים, השאר חיילים סורים.

בסוף השבוע שקדם לאירוע, סיימה משלחת רוסית צבאית גדולה ביקור עבודה בישראל בו חודדו ושוכללו נהלי הבטיחות בין הצבאות, כולל המנגנון המיוחד שנועד למניעת חיכוכים. ביום שני בלילה הועמד המנגנון הזה למבחן נוסף, רגיש במיוחד. איש הקשר הישראלי התקשר לעמיתו הרוסי זמן קצר לפני התקיפה ועדכן אותו. לרוסים לא הייתה אפשרות להביע מחאה. הם ידעו היטב ששיגור הטיל האיראני חשף אותם בקלונם. סולימאני התעלם מההתחייבות לא להיות ב"איזור האסור" ואף שיגר ממנו טילים על ישראל.

במקביל, הועבר מסר ישראלי לסורים: אם לא תפריעו, לא ניגע בכם. אם תגיבו, תיפגעו. אסד החליט להגיב. סוללות הנ"מ הסוריות פצחו, כהרגלן, בירי מטורף לכל עבר. חיל האוויר השמיד מיד שבע עד שמונה סוללות הגנה סוריות, ביניהן משאיות שיגור וסוללות נייחות.

כשהתפזר האבק, ניתן להגדיר גם את הסבב הזה כניצחון ישראלי ברור. סולימאני נקלע, שוב, לאזור בו נחיתותו מול צה"ל מכרעת. ישראל מובילה במודיעין, שולטת באוויר, מפגינה יכולות דיוק ופועלת כמעט באין מפריע. זאת ועוד: ראש הממשלה נתניהו, שנמצא בתוך קמפיין בחירות לא פשוט, קרע לגזרים את העמימות הישראלית המפורסמת ולוקח אחריות בשמחה על כל תקיפה או טיל שנורים ע"י מטוסי חיל האוויר. נתניהו סופג ביקורת לא פשוטה מבית בהקשר הזה. "בשביל מה להתרברב", שואלים גורמים באופוזיציה בשיחה עם אל-מוניטור, "בשביל מה לתקוע אצבע בעין של הצד השני ולהכריח אותו להגיב?"

האמת היא שיש לרהב הישראלי סיבה: סולימאני מנסה להציג מצג שווא לעיני הבוסים שלו בטהרן והעם האיראני בכלל. הוא מצניע מאוד את האבדות, מגדיל מאוד את ההישגים ומנסה לייצר תמונת ניצחון דמיונית. ההודעות הישראליות הפומביות שופכות מים קרים על פצעיו. בישראל עוקבים בדריכות אחר העימות הפנימי באיראן בין אנשי הנשיא רוחאני, שהדעת נותנת שאם זה היה תלוי בהם היו מקפלים מחר בבוקר את כל האינטרסים האיראנים בסוריה וחוזרים הביתה, לבין סולימאני, שממשיך להוביל את המנהיג הרוחני חמנאי לעבר הרפתקת "ייצוא המהפכה". ישראל גובה ממנו מחיר כבד על כל צעד, ורצה לספר לחבר'ה. זה הסיפור.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept