מפגן התמיכה של התקשורת הליברלית-שמאלית בבני גנץ לאחר נאום הבכורה שלו השבוע (29 בינואר) היה נרחב. הארץ, עיתון הדגל של השמאל הישראלי, הקדיש לו מאמר מערכת, מאמרי פרשנות ודיווחים שבהם הגדיר את גנץ "אלטרנטיבה" ראויה ובעלת סיכוי טוב מול ראש הממשלה בנימין נתניהו. הארץ גם נחלץ להגן על גנץ מפני מתקפות על הבטן הרכה שלו, קרי תפקודו כרמטכ"ל במהלך מבצע "צוק איתן" שהסתיים ללא הצלחה צבאית וטיפול מאוחר באיום המנהרות. הפרשן הצבאי של העיתון קבע כי הדרג המדיני, כלומר נתניהו, היה שותף מלא לכך.
התמיכה בגנץ נובעת מתפישה שלפיה יש לו סיכוי להפיל את שנוא נפשו של השמאל הישראלי, נתניהו. אלא שהכתרתו של גנץ כמנהיגו של גוש מרכז-שמאל היא טעות בסיסית. רב אלוף במילואים בני גנץ רחוק מלהיות יונה, והוא הוכיח זאת בשבועות האחרונים במסרים, בנאום ובמעשים. גנץ מיצב את עצמו בחלק הימני של הליכוד כמעט בכל תחום שעליו דיבר בנאומו, למעט דת ומדינה.