ישראל פולס

הסיפוח הזוחל של הבית היהודי

p
המחבר
בקצרה
הצעת החוק לביטול המנהל האזרחי היא צעד נוסף של הבית היהודי לסיפוח שטחי יהודה ושומרון. מטרת יוזמיה ותומכיה היא הגברת הבנייה בהתנחלויות וחיסול מוחלט של העיקרון שתי מדינות לשני עמים.

ביום ראשון הקרוב [9 בדצמבר] תוגש לוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק לביטול המנהל האזרחי בשטחים. ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) הוא יוזם ההצעה, הזוכה לתמיכה של שרים וחברי כנסת רבים בקואליציה. מאחורי היוזמה הזאת לא עומדת דאגה לחיסכון בתקציב הביטחון או שאיפה לייעול ושיפור השירותים האזרחיים המוצעים לתושבי השטחים. מדובר במהלך נוסף לסיפוח שטחי יהודה ושומרון.

על פי הצעת החוק, סמכויות המנהל האזרחי יועברו לידי משרדי הממשלה, אבל רק באשר לתושבים היהודים המתגוררים בשטחים. "שירותי הממשלה לתושבי האזור שאינם אזרחי ישראל יוענקו באמצעות מינהלות הקישור האזוריות", נקבע בסעיף 5 להצעת החוק. בנוסף קובעת הצעת החוק, כי שר האוצר בהתייעצות עם נציב שירות המדינה יבחן את התאמת התקנים והתקציב הנדרשים בכל משרד ממשלתי כתוצאה מהעברת הסמכויות מהמנהל למשרדי הממשלה.

כלומר על פי ההצעה החדשה, המתנחלים יטופלו ישירות בידי משרדי הממשלה. הפלסטינים לעומת זאת יטופלו בידי הנציגויות האזוריות של הממשל הצבאי. אלה לא יהיו כפופות יותר למרות המנהל האזרחי, אלא למשרדי הממשלה השונים בישראל. מנהל האזרחי יחדל מלהתקיים וכל סמכויותיו יפוזרו בין משרדי הממשלה השונים בישראל.

בציוץ בטוויטר הסביר ח"כ סמוטריץ' מה עומד מאחורי הצעת החוק: "את המנהל האזרחי צריך לסגור מיד. תושבי יו"ש אינם אזרחים סוג ד' ואין שום סיבה שקצינים ישלטו בהם ולא משרדי הממשלה."

לסמוטריץ', המבין היטב את הסיטואציה של קואליציה צרה בת 61 ח"כים ואת חיזוריו הבלתי נלאים של ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו אחר קולות המתנחלים, נלווה גם איום: "אם שר הביטחון יבלום אותה, אסור שהוא יקבל קול אחד ביו"ש בבחירות הבאות."

המנהל האזרחי הוקם ב-1981, לאחר ששר הביטחון אריאל שרון ביקש להפריד את העניינים האזרחיים של תושבי השטחים ממשימות צה"ל נוכח כיבוש השטחים במלחמת ששת הימים [1967]. עד אז [1981] השטחים בגדה המערבית וברצועת עזה היו תחת ממשל צבאי מלא.

החוק מגדיר את המנהל האזרחי כגוף שינהל את העניינים האזרחיים בשטחים. על פי אתר האינטרנט של המנהל, מדובר בזרוע הביצועית של מפקד כוחות צה"ל בשטחי יהודה ושומרון. המנהל אמון על שיפור מרקם החיים לטובת כלל האוכלוסיות הגרות בשטחים. למנהל שמונה נציגויות אזוריות (מנהלות תיאום וקישור), ו"במסגרת זאת עומדים קציני המנהל האזרחי בקשר יומיומי ורציף עם הפלסטינים תושבי יהודה ושומרון, עם נציגי ההתיישבות היהודית, עם עובדי הארגונים הבינלאומיים הפועלים בשטחים ועם אנשי מנגנוני הביטחון ברשות הפלסטינית".

מכיוון שהחוק הישראלי אינו חל על השטחים מעצם היותו שטח כבוש, למנהל האזרחי יש סמכויות נרחבות (שחלקן צומצמו עם השנים) בענייניהם של תושבי יהודה ושומרון, כלומר המתנחלים. הוא למשל האחראי על נושאי תכנון ובנייה שבשטחי C, הפקת תכניות מתאר, מתן אישורי בנייה, הפשרת קרקעות ועוד.

מפלגת הבית היהודי לא מסתירה את שאיפתה להחיל את החוק הישראלי על ההתנחלויות, שתושביהן כביכול אינם נהנים ממעמד אזרחי שווה לתושבי הקו הירוק. זאת כמובן רק לכאורה, כיוון שהמתנחלים זוכים להעדפה מופלגת בתקציבי ממשלה. לפי מחקר שנערך ב-2016 על ידי מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, תקציב המדינה המיועד ל-2018-2017 העניק הטבות ומענקים לתושבי יהודה ושומרון פי 5 מהישראלי הממוצע. אבל זה אינו מספיק מבחינת סמוטריץ'. לחברי הבית היהודי חזון ארוך טווח והם אינם חוששים לקרוא לילד בשמו: סיפוח השטחים וחיסול מוחלט של עיקרון שתי מדינות לשני עמים.

יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, מנסה מאז שנת 2012 לקדם תכנית סיפוח לפיה בה יסופחו לישראל 60 אחוזים משטחי הגדה שבהם חיים יותר מ-400 אלף בני אדם. בנט מדבר על אזרוח מלא של 50 אלף פלסטינים המתגוררים בשטחי C. לדבריו, הפלסטינים האלה יהפכו לאזרחים ישראלים לכול דבר "וכך נשמוט לחלוטין את הקרקע מתחת לטיעון האפרטהייד".

תכנית בנט לסיפוח מצאה תומכים רבים בקרב חברי הכנסת מהימין, אבל עד כה הוא לא הצליח להעביר אותה עקב התנגדותו של ראש הממשלה נתניהו והחשש מתגובה בינלאומית קשה למהלך של סיפוח והכרזה דה פאקטו על קבירת הסיכוי להסכם עתידי עם הפלסטינים. נוכח כך, ח"כ סמוטריץ' וחברי מפלגתו מקדמים "סיפוח זוחל". אפילו ממשל טראמפ, כך נראה, לא יתנגד למהלך שכביכול נראה פרוצדורלי, אם כי תוכנו משמעותי מאוד: הוא מעניק למתנחלים חופש בנייה כאוות נפשם. 

במסגרת קידום הצעת החוק שלו, סמוטריץ' נתלה באירוע שולי שבו קצינה במנהל האזרחי בדרגת רב סרן דרשה להפסיק את הסיוע שמעניק פיקוד המרכז ליישוב יצהר בגלל אלימות המתנחלים [27 בנובמבר]. מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף כמיל אבו רוקון, שהמנהל האזרחי כפוף לו, העניק גיבוי לקצינה, מה שהעניק "תחמושת" למתנחלים לדרוש את ביטול המנהל. הצעת החוק של סמוטריץ' כמובן לא התגבשה השבוע (היא הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם כבר בחודש מארס השנה), אלא חיכתה לעיתוי הנכון טרם תועלה לדיון בוועדת השרים לחקיקה.

בינתיים התקשורת המזוהה עם המתנחלים כבר החלה בקמפיין בנושא כדי ללחוץ על חברי הכנסת של הימין ולהכשיר את הציבור הישראלי למהלך. "מדובר בגוף מיושן ועמוס, עם כוח אדם מינימלי, שגם לו רצה אינו יכול לנהל את החיים שלנו", כתב צבי סוכות באתר המתנחלים ערוץ 7 [28 בנובמבר]. לטענתו, כדי להסדיר אלפי בתים ביהודה ושומרון ולאפשר בנייה "צריכים לערוך סקר רשמי והכרזה על שטח כאדמת מדינה. כח האדם הקיים היום במנהל מסוגל לייצר סקר אחד בשנה. שנת 2018 כבר תפוסה בהתחייבות לבג"ץ על תפוח מערב, ושנת 2019 להסדיר את חוות גלעד".

הנה המרצע יצא מן השק. מטרת ביטולו של המנהל האזרחי היא כדי להגביר את הבנייה בהתנחלויות ולהסיר כל מכשול אפשרי לכך.

הצעת החוק של סמוטריץ' מתווספת למהפכה המשפטית של שרת המשפטים איילת שקד מהבית היהודי, שהעבירה סמכויות שיפוט מבג"ץ לבית המשפט המחוזי בירושלים בעניין עתירות פלסטינים כדי להסיר מכשולים בדרך להשתלטות על קרקעות פלסטיניות.

גם אם הצעת החוק של סמוטריץ' לא תקודם בזמן הקרוב, היא ודאי תחזור ותשוב עד מועד הבחירות ועד שנתניהו יאלץ להסכים לה כדי לא לאבד את קולות המתנחלים, כפי שאיים סמוטריץ'.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: palestinian rights, israeli settlers, knesset, idf, habayit hayehudi, israeli politics, israeli-palestinian conflict, west bank, area c

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept