המחלוקת, שלא לומר האיבה האישית, בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא המדינה ראובן ריבלין היא ארוכת ימים אף שלשניהם אותו בית פוליטי, הליכוד. "כנראה שנתניהו לא חבר שלי", התייחס ריבלין ליחסים הקרים בין השניים [פברואר 2018]. זה כנראה מה שמביא את נתניהו לנסות לצמצם בחקיקה את שיקול הדעת של הנשיא בכל הנוגע לקביעת חבר הכנסת שירכיב ממשלה אחרי בחירות, מה שמכונה "חוק גדעון סער". החוק הזה נולד מתוך חשש של נתניהו, כי בשל החקירות נגדו (ובינתיים המשטרה ממליצה להאשימו בשוחד בתיק 4000) יטיל ריבלין לאחר הבחירות את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר מהליכוד, למשל שר החינוך לשעבר גדעון סער. ועדת השרים לחקיקה צפויה לאשר השבוע נוסח מרוכך של הצעת החוק, שלפיה הנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ העומד בראש מפלגה.
ראיונות שהעניקו השניים לאחרונה לרשת CNNבנושא האנטישמיות האירופית מחדדים את אי ההסכמה ביניהם בסוגיית יחסה של ישראל למפלגות ימין קיצוני עולות באירופה. נתניהו, בעיקר בשנים האחרונות, הידק את הקשר עם כמה ממשלות ימין כאלה, ומקצת מנהיגיהן אף ביקרו בישראל בשנה האחרונה. כך ויקטור אורבן ראש ממשלת הונגריה [יולי 2018] וסבסטיאן קורץ קנצלר אוסטריה [יוני 2018].
