בשבועות הקרובים יצטרך בנימין נתניהו לקבל את ההחלטה החשובה בחייו, אולי גם בחיינו. מכיוון שהאיש לא יצא למלחמה ולא נלחם למען השלום אלא הסתפק בתחזוקה של המצב הקיים, הרי שהחלטתו הקרובה מוגדרת כדרמטית. היא תקבע את הדרך בה יסתיים, אם יסתיים, עידן נתניהו. האם הוא יגרור את ישראל לכאוס פנימי חריף בואכה מלחמה פנימית, או ירפה מקרנות המזבח וינסה להיחלץ מהקוראלס אליו נקלע במינימום נזק לכל הצדדים. ובמילים אחרות: האם ינסה נתניהו להמשיך לכהן כראש ממשלה תוך ניהול משפט, או יחתור לעסקת טיעון מקלה עם היועץ המשפטי לממשלה תמורת פרישה לצמיתות מהחיים הפוליטיים.
מי שמכיר את נתניהו יודע שהאיש אינו מסוגל לוותר, להודות בתבוסה או להרים ידיים. על פי קווי אופיו, מתאים לו להילחם עד הכדור האחרון, לשרוף את המועדון ולשסות את בני עמו זה בזה בכישרון המוכח שלו. יחד עם זאת, קיימת האפשרות שיבין מתישהו את מצבו ויעכל את העובדה שיש סיכוי לא קטן שיסיים את דרכו בדרך בה סיים אותה אהוד אולמרט: בתא המאסר. יכול להיות שעדיין לא מאוחר מדי לנסות להגיע לעסקה עם היועץ מנדלבליט, שתסיים את חייו הפוליטיים אך תחלץ אותו ואת רעייתו שרה מעונשי מאסר.
