ישראל פולס

הקדמת הבחירות: נתניהו נקלע למארב

p
המחבר
בקצרה
שר הביטחון המתפטר היה כנראה מתואם מראש עם שר האוצר משה כחלון ועם ידידו הוותיק שר הפנים אריה דרעי. נתניהו נתפס לא מוכן, בדיוק כשהגיע למסקנה שאין לו שום סיבה לדחוף לבחירות ועדיף להמשיך להתנהל עם ממשלתו הנוכחית.

בתוך 48 שעות מתעורר הצורך לשדרג את מה שנכתב בפתיח של המאמר הקודם באל-מוניטור [14 בנובמבר]: אותו חמאסניק ערני ואלמוני שחשד בכוח הישראלי המיוחד בעומק עזה ביום ראשון האחרון הביא, בסיומה של שרשרת תגובות אזורית, לא רק להתפטרותו של שר הביטחון אביגדור ליברמן אלא כנראה גם לנפילת ממשלת נתניהו הרביעית והליכה מוקדמת לבחירות.

נכון לעכשיו, נתניהו נקלע למבוי סתום. לא הוא ניווט לשם. הוא יצטרך כנראה ללכת לבחירות בין מארס למאי 2019 בכפייה. בניגוד ללוקסוס שהתרגל אליו בשנים האחרונות, זהו אירוע מתגלגל שלנתניהו אין עליו שליטה. הוא נתפס לא מוכן, בדיוק כשהגיע למסקנה שאין לו שום סיבה לדחוף לבחירות ועדיף לו להמשיך להתנהל עם ממשלתו הנוכחית.

אלא שהליכת ליברמן הפעילה זירת מטענים עוצמתית. שר הביטחון היה כנראה מתואם מראש עם שר האוצר משה כחלון ועם ידידו הוותיק שר הפנים אריה דרעי, מנהיג ש"ס. שניהם הודיעו, למחרת עזיבת ליברמן, שצריך ללכת לבחירות במהירות האפשרית. כחלון אפילו הטיל וטו על מינויו של נפתלי בנט ליורשו של ליברמן במשרד הביטחון. נתניהו הבין שנקלע למארב. אם לא יוכל למנות את בנט, הבית היהודי תצטרף לדורשי הבחירות. גם כך, הקואליציה הנוכחית, אחרי פרישת ליברמן, כוללת 61 ח"כים, רוב מינימלי ושביר שיהיה נתון לגחמותיו של חבר הכנסת הבודד, מסוגו של אורן חזן. זה או שנגמרה הקדנציה או שתם עידן. בעוד כמה חודשים נדע.

רוב שותפיו הקואליציוניים של נתניהו דוחפים למועד בחירות מהיר ככל האפשר. בחודש מארס, שני התאריכים האפשריים הם 12 או 26 בחודש (בישראל הבחירות מתקיימות לפי חוק בימי שלישי). מדובר בארבעה חודשים מעכשיו. למרות הסמיכות הכרונולוגית, ישראל מתקרבת במהירות לבחירות בלי לדעת את זהותם המדויקת של המתמודדים. המערכת נמצאת בשלבי התארגנות מוקדמים.

למעט נתניהו, שירוץ בראשות הליכוד, כל השאר פתוח. האם המחנה הציוני יישאר במתכונתו הנוכחית, כשאבי גבאי בראשו? האם יהיה איחוד כללי במרכז-שמאל? האם הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ יקים מפלגה עצמאית? איפה יתמודד הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון? האם עוד רמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, יצטרף לאחת הפלטפורמות? האם ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שפרשה מישראל ביתנו, אכן תרוץ לבד בראשות מפלגתה, או שתחבור להתארגנות רחבה יותר? האם יאיר לפיד ירוץ לבד? האם יצליח בסופו של דבר לצרף אישיות ביטחונית משמעותית? האם יהדות התורה תתפצל לשני מחנות יריבים? האם הרשימה המשותפת, המכילה שלוש מפלגות ערביות-ישראליות, תישאר במתכונתה הנוכחית?

לכולם ברור שאם יהיה איחוד כולל במרכז-שמאל, יהיה גם איחוד מקביל בימין. שרת המשפטים איילת שקד אמרה בהופעה סגורה במכון וושינגטון לפני כשבועיים [נובמבר 2018] כי אם יהיה איחוד בשמאל, יהיה גם איחוד בימין. החברים ייאלצו לסתום את האף ולהסתדר בשלשות ביחד, בהנהגת נתניהו. זה יכול להיות איחוד בין הליכוד לבית היהודי, לצורכי בחירות בלבד, מעין "רשימה משותפת" שמשולבים בה מועמדים משתי המפלגות. למערך כזה יכול להצטרף גם, למרות הכל, אביגדור ליברמן. אפילו משה כחלון הוא אופציה. המוטיבציה של המשתתפים תהיה ברורה: אם הם לא יצטרפו, הם מעמידים את עצמם בסכנת מוות פוליטי. נתניהו יחזור על קמפיין הגוועלד שלו מהפעם הקודמת ויקים מהומת אדירים. הנה, השמאל התאחד מולי, מי שיצביע למפלגת ימין קטנה יביא להפלת הימין מהשלטון. זה קמפיין שעלול לייצר השמדה מוחלטת של מפלגות הלוויין של הליכוד כדוגמת הבית היהודי לטובת הצלת הימין, הצלת נתניהו.

הקדמת הבחירות מעמידה במצב רגיש גם את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. אותה איילת שקד, באותה הופעה בוושינגטון, העריכה כי מנדלבליט יגיע להחלטה סופית בעניין תיקי נתניהו עד חודש מארס. כלומר ממש לפני הבחירות. אירוע שבמסגרתו יודיע יועץ משפטי על החלטתו להגיש כתב אישום באשמת שוחד נגד ראש ממשלת ישראל המכהן, שבוע לפני בחירות כלליות, הוא תסריט הוליוודי שאפילו ב"בית הקלפים" לא היו מעיזים להעלות על הדעת.

מנדלבליט, שכבר אמר כמה פעמים בפורומים סגורים שמועד הבחירות לא ישפיע על עיתוי החלטותיו, יכול לנסות להקדים את ההחלטה או לגרור רגליים ולדחות אותה. במקרה של דחייה, מצבו של מנדלבליט יהיה רגיש אפילו יותר: הוא יודיע על כתב אישום נגד ראש ממשלה שזה עתה זכה בבחירות והקים קואליציה (בהנחה שנתניהו ינצח). כך או אחרת, מדובר בתסריטי בלהות שעלולים לדרדר את ישראל לכאוס פוליטי-משפטי מסוכן.

המועמד הבולט לניצחון בבחירות הללו הוא, עדיין, בנימין נתניהו. עם זאת, בניגוד למצב לפני כמה חודשים או שבועות, ראש הממשלה נראה פגיע יותר. התמיכה בו ירדה בעקבות אירועי עזה בשבוע האחרון, הביקורת הניתכת עליו מימין קטלנית במיוחד, כולל הפגנות זועמות של תושבי עוטף עזה וזעם ברשתות החברתיות. נתניהו חושש מברית אסטרטגית נגדו, שתכלול גם "בוגדים מבית" כמו גדעון סער, ישראל כץ ומשה כחלון. הוא תמיד חושד בכולם, בדרך כלל על לא עוול בכפם, אבל הפעם הוא מתעלה אפילו על הפרנויה המוכרת מהעבר.

כדי לשרוד בתפקיד ראש הממשלה, אפילו לטווח הקצר, הוא יצטרך מפלגה ממושמעת, שותפים קואליציוניים צייתנים מאי פעם ותמיכה ציבורית מרשימה. כדי לתחזק את כל זה, יזדקק נתניהו לתכונות של לוליין פוליטי, קוסם אלקטורלי ורב-מג משפטי. הוא נחוש להצליח.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: naftali bennett, coalition government, left-wing, avigdor liberman, hamas, benjamin netanyahu, right-wing, elections

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept