ישראל פולס

הסדרה גדולה או הסדרה קטנה? הכל תלוי באבו מאזן

p
המחבר
בקצרה
כל מאמצי מצרים לרתום את יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן להיות חלק מהתוכנית הגדולה בין ישראל לחמאס עלו עד כה בתוהו. ברירת המחדל היא הסדרה קטנה ומאוד שבירה.

משלחת חמאס יצאה ביום שלישי [14 באוגוסט] מעזה לקהיר לסבב דיונים נוסף במתווה ההסדרה המתגבשת עם ישראל בתיווך מצרים ובשיתוף האו"ם. מקור בחמאס אומר לאל-מוניטור כי הצדדים נמצאים בישורת האחרונה, כשהנעלם הגדול ביותר בינתיים הוא עמדתה של הרשות הפלסטינית והאם היא תהיה חלק מההסדרה.

ללא קבלת אחריות אזרחית של הרשות על הרצועה לא ניתן יהיה לממש את "התוכנית הגדולה", שעל פי תפיסת חמאס תוביל להסרה כמעט מוחלטת של המצור על עזה. במקרה כזה חמאס יאלץ להסתפק ב"תוכנית הקטנה", כלומר הקלות משמעותיות בהעברת חומרי גלם ומזון מישראל ומצרים, פיתוח מיזמים כלכליים ופיתוח תשתיות.

נכון לעכשיו, נראה כי כל המאמצים לרתום את יו"ר הרשות אבו מאזן להיות חלק מהתוכנית הגדולה עלו בתוהו.

לפני כשבועיים [30 ביולי] דווח כאן, כי משלחת פת"ח בראשותו של חבר הוועד הפועל של אש"ף עזאם אל-אחמד יצאה לקהיר עם "חבל ארוך" למציאת פשרה במחלוקת העיקרית בין הרשות לחמאס – שליטה במנגנוני הביטחון ברצועה. מהר מאוד התברר שהחבל לא היה מספיק ארוך.

ההתנגדות של אבו מאזן, טוען מקור בחמאס לאל-מוניטור, אינה עניינית אלא פסיכולוגית. לדבריו, יו"ר הרשות אינו מעוניין להיות עלה תאנה לעסקה עם שנואות נפשו, ישראל וחמאס. ההצעות שהוגשו לו על ידי המצרים לא היו מפתות מבחינתו בלשון המעטה. כך הוצע לו לקבל אחריות אזרחית על עזה והבטחה שסמכויות השליטה על מנגנוני הביטחון של חמאס יועברו אליו בהדרגה. ה"הדרגה" המוצעת נתפסה כאיטית מדי לטעמו. ובקשר לשליטה האזרחית שאמורה הייתה לעבור לידי הרשות – התפיסה הרווחת בקרב בכירי הרשות היא שבלי שליטה משמעותית בכוחות הביטחון ויכולת אכיפה, גם השליטה האזרחית בעזה נדונה לכישלון.

סירובו של אבו מאזן להיות חלק מההסדרה מבליט עוד יותר את הפערים בין ישראל לחמאס בשאלות קריטיות, שספק אם יימצא להן פתרון. למשל, בעניין פיתוח הפרויקטים הכלכליים והשליטה על חומרי הגלם שישראל תעביר לעזה דרך מעבר כרם שלום. מי ישלוט במעברי הגבול? האם ניתן יהיה להבטיח שחמאס לא יפנה משאבים כמו מלט, ברזל וחומרי בנייה לצרכים צבאיים? מנהיגי חמאס מצדם אינם מוכנים להעביר את הפיקוח במעברים לגורמים בינלאומיים. זו תיחשב מבחינתם השפלה.

כך אפוא, בלית ברירה, הדיונים עתה הן על התוכנית הקטנה. זו אמורה להתבצע בארבעה שלבים וגם בה נעלמים רבים.

השלב הראשון במתווה המתגבש הוא הפסקה מוחלטת של מה שמוגדר על ידי ישראל "פרובוקציות של חמאס". כלומר עצירה מוחלטת של הפגנות הגדר ושיגור בלוני תבערה. נראה שחמאס מקיים את התנאי הזה, מה שמרמז שהעסקה ככל הנראה קרובה.

שר הביטחון אביגדור ליברמן הודיע ביום שלישי כי מעבר כרם שלום שנסגר לפני כשלושה שבועות ייפתח ביום רביעי [15 באוגוסט] אם יישמר השקט בגבול עזה-ישראל, כדבריו. המעבר אכן נפתח ביום רביעי ב-9:00 בבוקר. ליברמן לא נידב מידע לציבור בישראל ולא אמר כי השקט הוא חלק מאותה הסדרה שישראל, חמאס ומצרים דנות בה. זו גם הסיבה לכך שישראל הכחישה בסוף השבוע שעבר שהושגה עם חמאס הפסקת אש, אשר נועדה להציל את ההבנות שכבר הושגו בתיווך מצרים.

בשלב השני, מתחייבות ישראל ומצרים לעשות מאמץ משותף להגברה משמעותית של זרם החשמל ברצועה. בשלב הזה מדובר על אספקת חשמל לבתים ברצועה בין ארבע לחמש שעות ביממה, שיוזרמו מקווי חברת החשמל הישראלית והקמת תחנת כוח בסיני .

בעוד שבחלק הזה של ההסדרה המתגבשת נראה שאין מכשולים שלא ניתן יהיה להתגבר עליהם, מכאן והלאה מתחיל החלק הבעייתי שעליו יקום וייפול דבר: עסקת החזרת גופות החיילים אורון שאול והדר גולדין והאזרחים המוחזקים בידי חמאס, והקמת פרויקטים כלכליים גדולים שבאמצעותם יוסרו רוב מגבלות הסגר על עזה.

על פי המתווה המוצע, רק לאחר השלמת עסקת החזרת הגופות והאזרחים יחל השלב המכריע של הקמת הפרויקטים הכלכליים הגדולים, לרבות נמל תעופה באל עריש ונמל ימי באיסמעיליה. זה השלב שלגביו התחייב שליח האו"ם ניקולאי מלאדנוב להטיל את כל כובד משקלו לגיוס מאות מיליוני דולרים ממדינות המפרץ.

בשלבי החזרת גופות החיילים והאזרחים ומימוש חלקו של מלאדנוב טמונות הסכנות לקריסתה של ההסדרה. החשש הוא שהזרוע הצבאית של חמאס לא תמהר להיפרד מ"קלף המיקוח" שבידה, גם אם ישראל תשחרר את עצורי עסקת שליט שנעצרו מחדש ביוני 2014 לפני מבצע "צוק איתן". ראשי הזרוע הצבאית, שהבטיחו במשך שנים למשפחות האסירים ברצועת עזה שחרור מאות אסירים מבתי הכלא בישראל, ינסו כעת להערים קשיים ולסחוט מישראל עוד ועוד נכסים. זו הסיבה שחמאס מתעקש להפריד לשני מסלולים את הסכם ההסדרה ואת עסקת הגופות והאזרחים.

לגבי שלב הקמת הפרויקטים הכלכליים, האמורים לייצר תעסוקה לעשרות אלפי פלסטינים תושבי עזה, גם כאן אין הסכמות איך יתממש "לב העסקה" כל עוד אבו מאזן ממשיך בסירובו לקבל אחריות אזרחית על הרצועה. מצרים מפעילה עליו לחץ כבד, אך לפי שעה הוא עומד מולם כחומה בצורה, שכן בכל מקרה הוא עלול להיות המפסיד הגדול.

אם יאות להכניס אנשיו לעזה וההסדרה תיכשל, ישראל וחמאס ייכנסו לעימות מזויין נוסף ואבו מאזן ימצא עצמו במלחמה לא לו. אם ההסדרה תצליח, ייתפס אבו מאזן כמי ששכב על גדרות התיל של ישראל רק כדי להפוך את יריבתו חמאס לתנועה הפוליטית המובילה בקרב הפלסטינים.  

וכך נותרנו עם ברירת המחדל: הסדרה קטנה ומאוד שבירה.

 

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
נמצא ב: mahmoud abbas, gaza strip, israeli-palestinian conflict, truce, cease-fire, palestinian-israeli conflict, hamas

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את נצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012).
ב-2010 יצא לאקרנים סרטו ''חיים יקרים'' אשר הוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו וזכה אף בפרס ''אופיר''. הוא בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית ומתגורר בנס ציונה.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept