ישראל פולס

החוק לאיסור צריכת זנות: מהפכה בזכות הנשים בפוליטיקה

p
המחבר
בקצרה
לאחר שנים של ניסיונות, בעיקר מצד חברות כנסת, להעביר חוקים שיצמצמו את תופעת הזנות ויאסרו לצרוך אותה, נרשם ניצחון גדול במאבק הסיזיפי הזה. אמנם בתוך סערת חוק הלאום שהשתלטה על סדר היום הישראלי ההישג הזה נבלע, אבל בפועל הוא לא פחות דרמטי, וצפוי לשנות סדרי עולם.

זו לא תהיה הפרזה להגדיר כ״היסטורית" את הצעת החוק האוסרת צריכת זנות בישראל, שאושרה ביום ראשון (5 באוגוסט) בוועדת השרים לענייני חקיקה. לפי ההצעה יוטל קנס של 1,500 שקלים על עבירה ראשונה של צריכת שירותי זנות, ו-3,000 שקלים על עבירה חוזרת בתוך שלוש שנים. בנוסף, אם האדם שקיבל את הקנס יפנה אל בית המשפט וזה ימצא כי אכן עבר את העבירה, השופטים יוכלו להגדיל את גובה הקנס עד ל-75,300 שקלים.

החוק גם קובע כי יועברו תקציבים משמעותיים בגובה של 105 מיליון שקל לשיקום העוסקים/עוסקות בזנות באמצעות מנגנונים ממשלתיים, כחלק מתוכנית פעולה רב מערכתית.

זוהי מהפכה משום שלאחר שנים של ניסיונות, בעיקר מצד חברות כנסת, להעביר חוקים שיצמצמו את תופעת הזנות ויאסרו לצרוך אותה, נרשם ניצחון גדול במאבק הסיזיפי הזה. בתוך סערת חוק הלאום שהשתלטה על סדר היום הישראלי, ההישג הזה נבלע, אף שהוא צפוי לשנות סדרי עולם.

שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי), המכהנת גם כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, היא שיזמה את הצעת החוק ודחפה את אישורה, בצעד חריג בתקופה שבה הכנסת בפגרה. הסיבה לכך היא ששקד שואפת להספיק ולאשר את החוק בקריאה ראשונה מיד עם חזרת הכנסת לעבודה (14 באוקטובר), כך שבתרחיש של הקדמת הבחירות, הצעת החוק לא תיגנז וניתן יהיה להמשיך בהליך חקיקתה מיד לאחר הבחירות הבאות.

"הממשלה מעבירה היום מסר ברור לצורכי שירותי זנות: סחר בנשים וצריכת זנות הם פסולים מכל וכל", הצהירה שקד לאחר אישור הצעת החוק בוועדה. שרת המשפטים הוכיחה גם יכולות פוליטיות מרשימות במקרה הזה, כפי שהיא עושה גם בקידום האג׳נדה שלה בבית המשפט העליון ובסוגיות מדיניות כמו חוק הלאום. אלא שהפעם, הדגל שהניפה זוכה להסכמה כמעט מקיר לקיר בכנסת.

את הצעת החוק הזאת קידם גם השר לביטחון פנים גלעד ארדן (ליכוד), שעבד בשיתוף פעולה עם שקד. כששני שרים כה בכירים מובילים הצעת חוק שזוכה לתמיכה רחבה, הסיכוי שהיא גם תאושר בסופו של דבר הוא מאוד גבוה.

להישג של שקד שותפה קבוצה של חברות כנסת, מימין ומשמאל, ששנים קודם לכן כבר פעלו לקידום חקיקה נגד צרכני זנות: שולי מועלם רפאלי מהבית היהודי, עליזה לביא מיש עתיד, שלי יחימוביץ׳ מהמחנה הציוני ויו"ר מרצ לשעבר, זהבה גלאון, שהעמידה את הנושא בראש סדר היום שלה כיו"ר מפלגה.

קבוצה זו של ח"כיות הובילה את הקו שלפיו הנשים העוסקות בזנות הן הקורבנות, ולכן יש להעניש את מי שצורך שירותי זנות ומניע את הסחר במין בישראל - תעשייה שמגלגלת על פי הערכות כ-1.2 מיליארד שקלים בשנה. שקד הצטרפה לקו הזה והעניקה לו את הדחיפה החשובה כדמות מרכזית ובעלת עוצמה בממשלה.

הצעת החוק שאושרה ביום ראשון היא בסיס לחוק מתקדם וצודק שיכול, על פי ניסיון מדינות אחרות שבראשן שבדיה, לצמצם משמעותית את תופעת הזנות.

ב-1999 הייתה שבדיה המדינה הראשונה שאימצה חקיקה המפלילה לקוחות זנות. על פי הסטטיסטיקה, מספר הנשים העוסקות בזנות במדינה הצטמצם בכשני שלישים, וכן נבלמה כניסתן של נשים חדשות למעגל. במהלך השנים המודל הזה אומץ על ידי מדינות נוספות, בהן נורבגיה, צרפת ואירלנד. בישראל חברות כנסות ניסו לקדם במשך שנים את החוק השבדי כמודל לצמצום תופעת הזנות.

ח"כ יחימוביץ׳, מוותיקות מובילות המאבק, בירכה על אישור החוק בוועדה וכתבה כי ״זוהי תחילת הסוף של עידן שבו נשים היו אביזר שאפשר לסחור בו, תוך פגיעה קשה בחירותן, בגופן ובנפשן״. לדבריה, "העברת האחריות למי שמבצעים את המעשים הקשים בגופן של נשים מוחלשות היא אמירה ערכית ומעשית כאחד". יחימוביץ׳ במקרה הזה הניחה ליריבות הפוליטית, והרעיפה בנדיבות שבחים על השרים שקד וארדן.

על פי החוק הישראלי הזנות כשלעצמה אינה עבירה פלילית, ורק פעולות הקשורות לזנות כמו סרסרות ופרסום שירותי זנות מוגדרות כפליליות. על פי הערכות של משרד הרווחה וארגונים הנלחמים בתופעת הזנות, בישראל ישנם כ-14 אלף עוסקים בזנות, רובם נשים, וכ-3,000 מהם קטינים וקטינות.

רק בשנים האחרונות התבצע מחקר מקיף מטעם משרד העבודה והרווחה על התופעה, ועלה ממנו כי מצוקה כלכלית היא הסיבה העיקרית לכניסתן של נשים למעגל הזנות. זו גם הסיבה שבגללה רבות מהן מתקשות לצאת ממנו. למרבה הפליאה, הייתה זו הפעם הראשונה שבה המדינה בחנה לעומק את היקפה ומאפייניה של הזנות בישראל.

על פי העיתונאית ורד לי מ״הארץ״ העוקבת אחר התופעה בישראל , פניה של תעשיית הזנות השתנו בשנים האחרונות, ואם בתחילת שנות האלפיים התבססה התעשייה על סחר בנשים ממדינות חבר העמים, כיום היא מתבססת על אלפי נשים ישראליות, מרביתן אמהות לילדים, נערות בסיכון או טרנסג'נדריות.

שלא בצדק, המלחמה בתופעת הזנות הפכה למאבק של נשים, אף שמדובר ללא ספק במאבק מוסרי לחברה צודקת יותר, המגנה על קורבנותיה החלשים.

ב-1998 נחקק בישראל חוק למניעת הטרדות מיניות. הוא נחשב אז לחוק מתקדם מאוד, קודם על ידי נשים, ורק לאחרונה היה אחד הגורמים שאיפשרו את תנועת ה״מי טו״ בישראל. כפי שהחוק הזה הפך אז את הגברים המטרידים לעבריינים, כך יש להתייחס גם אל צרכני זנות. זוהי תחילת הדרך, אך כבר עכשיו ניתן להתרשם מההתגייסות הנדירה מימין ומשמאל לאחד החוקים הצודקים והחשובים של השנים האחרונות.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: ממשל

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept