חוק הלאום – חוק נגד השפה הערבית

אישורו בכנסת של החוק הלאום, הקובע כי רק עברית היא שפת המדינה, הופך את ישראל למדינה לאומנית מסתגרת, כזו שאינה מעוניינת להקנות לאזרחיה את הכלים להכיר את שפתם של חמישית מאוכלוסייתה.

al-monitor .

יול 19, 2018

בתום דיון לילי ממושך, חוק הלאום עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית [19 ביולי]. "122 שנה אחרי שהרצל פרסם את חזונו, קבענו בחוק את עקרון היסוד של קיומנו. ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. מדינת לאום שמכבדת את זכויות הפרט של כל אזרחיה, ובמזרח התיכון רק ישראל מכבדת זכויות אלה", אמר לאחר אישור החוק ראש הממשלה בנימין נתניהו, והוסיף: "זוהי המדינה שלנו, מדינת היהודים. אבל בשנים האחרונות יש מי שמנסה לערער על כך...ובכן, היום חקקנו בסלע החוק, זוהי המדינה שלנו, זוהי השפה שלנו, זה ההמנון שלנו וזה הדגל שלנו". 

במהלך הדיון קרעו חברי הכנסת של הרשימה המשותפת את עותקי הצעת החוק והוצאו מהמליאה.

החוק מעורר המחלוקת, על סעיפיו השונים, מעניק עדיפות אזרחית למי שהינם יהודים. לפי סעיף 4 לחוק, רק עברית היא שפת המדינה, אף שהשפה הערבית – שפתם של חמישית מאוכלוסיית ישראל, נחשבה שפה רשמית שנייה מאז ימיה הראשונים של המדינה. סעיף 4 קובע גם כי לערבית "מעמד מיוחד במדינה" וכי אין לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני חקיקת חוק הלאום. מהו מעמד "מיוחד"? איך ניתן יהיה ליישם את מעמדה המיוחד? לזה אין הסבר בחוק. 

בראיון לאל-מוניטור אומר ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) כי "שפה היא גשר, כלי להכרת האחר, דרך להכיר תרבות. שפה היא הדרך להפיל את חומות השנאה, אבל בנימין נתניהו מתעקש לבנות את החומות הללו הכי גבוה שאפשר". לדברי ח"כ טיבי, הוא הגיע להסכמות עם נציגי יהדות התורה, ש"ס וכולנו, ואפילו ישראל ביתנו, להסיר את הסעיף הזה, אך גילה כי נתניהו "עומד על רגליו האחוריות ומגן על הסעיף בחירוף נפש".

אבל לא רק 55 חברי האופוזיציה שהצביעו נגד חוק הלאום ובהם חברי הרשימה המשותפת סבורים שכעת ישראל הופכת להיות מדינה לאומנית מסתגרת, כזו שאינה מעוניינת להקנות לאזרחיה את הכלים להכיר את שכניה ולגשר על פערים בין תושביה. מורים לערבית ששוחחו עם אל-מוניטור טוענים כי בשנים האחרונות תלמידי בתי הספר התיכוניים אינם מעוניינים ללמוד את "שפת האויב" כדבריהם. למשל מ', מורה בבית ספר בצפון, אומר לאל-מוניטור שנציגות מורים לערבית בבתי ספר בארץ ביקשו בתקופת הדיונים בחוק הלאום להיפגש עם שר החינוך נפתלי בנט, מתומכיו המובהקים של החוק, אך פגישה כזו לא יצאה אל הפועל.

בחוזר מנכ"ל משרד החינוך שהופץ בבתי הספר בתחילת החודש [9 ביולי] נכתב באופן פרדוקסלי: "לידיעת השפה הערבית יש חשיבות רבה במדינת ישראל; באמצעותה אפשר להבין את אזרחי ישראל דוברי הערבית, לתקשר עמם ולהכיר את תרבותם ואת התרבות של אזרחי המזרח התיכון שרובם דוברי ערבית. ידיעת השפה הערבית חיונית למדינה ואף תורמת לאזרחיה".

אבל אלה רק מילות סרק. בבתי הספר היסודיים קיימת תכנית רשות ללימוד ערבית בהיקף של שעתיים בשבוע לתלמידי ה'-ו'; בחטיבות הביניים רשאים התלמידים לבחור בין ערבית לצרפתית (רבים בוחרים בצרפתית); ובתיכון ערבית היא מקצוע בחירה בהיקף של 5 יחידות (5 שעות שבועיות במשך 3 שנים).

במילים אחרות: אין כל מאיץ לתלמידי ישראל ללמוד את השפה אשר חוזר המנכ"ל מגדיר את ידיעתה כבעלת "חשיבות רבה".

"זה פשוט מקומם שהכנסת אינה מבינה את חשיבותה של השפה", אומר המורה לערבית לאל-מוניטור, "אפילו שמדברים על מעמד מיוחד שיינתן לה, הם בעצם מוסיפים עוד מכשול למה שאנחנו רואים בשטח. חוסר עניין מובהק של מערכת החינוך בישראל, בהשראה מגבוה, להנחיל את השפה הערבית". 

לדבריו, אין בידי משרד החינוך נתונים על מספר התלמידים הלומדים ערבית. "משרד החינוך אינו עושה כל מעקב, ככל הנראה זה אינו מעניין אותו", הוא אומר. "יותר חשוב ללמוד תורה ויהדות ואפילו להקפיד על העשרת לימודים אלה והזנחת נושאים אחרים שיכולים להעשיר את הדור הצעיר לחייו הבוגרים כמו שפה זרה, מדעים ועוד. מעט מאוד תלמידים באים לבית הספר בידיעה ברורה שהם רוצים לדעת ערבית. הסביבה אינה מעניקה תמיכה לשפה. אם יש תלמידים הבוחרים בלימוד השפה זה בעיקר כי הם באים מהבית עם מורשת של תרבות שהם מכירים ורוצים לדעת יותר".

על פי נתוני סקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (לשנים 2012-2011), רק 8.6 אחוז מקרב האזרחים היהודים שולטים בערבית ברמה בסיסית, ומתוכם רק כ-18 אחוז רכשו את השפה בבתי הספר.

קבוצה אחרת בישראל הרוכשת את השפה הערבית הם צעירים מוכשרים, בעלי יכולת וכישורי למידה גבוהים, המיועדים לשרת ביחידות מודיעין צה"ליות. צה"ל מאתר אותם לפני גיוסם ומכשיר אותם לרכוש שליטה בשפה הערבית ברמת שפת אם, נוסף ללימודי אסלאם ותרבות ערבית.

יוזם חוק הלאום, ח"כ אבי דיכטר, יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת בהווה וראש השב"כ בעבר, רכש את רזי השפה הערבית במהלך שירותו בשירות הביטחון הכללי. אנשי השירות לומדים ערבית באותו בית מדרש והוגים את השפה באותה צורה. "ערבית שב"כניקית", מכנים אותה דוברי השפה. דיכטר נאם בערבית ביום השפה הערבית שהתקיים לראשונה בכנסת ב-2016 והפנה מסר לתושבי עזה בשפתם. בחודש שעבר [יוני 2018] פנה דיכטר לח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, והקניטו בשפת אמו. "לא רוצים מהצמר שלך ולא מבשר הכבש שלך, פשוט עוף לנו מהעיניים", קרא לעברו בערבית בפתגם ערבי ידוע. זה כנראה אומר הכל.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

מבחן 15 המנדטים של הרשימה המשותפת
דני זקן | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
כחול לבן פספסה את ההצלחה הגדולה של הרשימה המשותפת
עפיף אבו מוך | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
האם ניצחון של נתניהו יביא לסוף הדמוקרטיה הישראלית?
בן כספית | הבחירות בישראל | פבר 26, 2020
המהלך הכוחני שהחזיר את נתניהו מהמתים
בן כספית | הבחירות בישראל | פבר 24, 2020
שלוש האופציות של נתניהו: בין ישיבה בכלא לחוק הצרפתי
בן כספית | הבחירות בישראל | פבר 19, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020