ישראל פולס

חוק הלאום – חוק נגד השפה הערבית

p
המחבר
בקצרה
אישורו בכנסת של החוק הלאום, הקובע כי רק עברית היא שפת המדינה, הופך את ישראל למדינה לאומנית מסתגרת, כזו שאינה מעוניינת להקנות לאזרחיה את הכלים להכיר את שפתם של חמישית מאוכלוסייתה.

בתום דיון לילי ממושך, חוק הלאום עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית [19 ביולי]. "122 שנה אחרי שהרצל פרסם את חזונו, קבענו בחוק את עקרון היסוד של קיומנו. ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. מדינת לאום שמכבדת את זכויות הפרט של כל אזרחיה, ובמזרח התיכון רק ישראל מכבדת זכויות אלה", אמר לאחר אישור החוק ראש הממשלה בנימין נתניהו, והוסיף: "זוהי המדינה שלנו, מדינת היהודים. אבל בשנים האחרונות יש מי שמנסה לערער על כך...ובכן, היום חקקנו בסלע החוק, זוהי המדינה שלנו, זוהי השפה שלנו, זה ההמנון שלנו וזה הדגל שלנו". 

במהלך הדיון קרעו חברי הכנסת של הרשימה המשותפת את עותקי הצעת החוק והוצאו מהמליאה.

החוק מעורר המחלוקת, על סעיפיו השונים, מעניק עדיפות אזרחית למי שהינם יהודים. לפי סעיף 4 לחוק, רק עברית היא שפת המדינה, אף שהשפה הערבית – שפתם של חמישית מאוכלוסיית ישראל, נחשבה שפה רשמית שנייה מאז ימיה הראשונים של המדינה. סעיף 4 קובע גם כי לערבית "מעמד מיוחד במדינה" וכי אין לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני חקיקת חוק הלאום. מהו מעמד "מיוחד"? איך ניתן יהיה ליישם את מעמדה המיוחד? לזה אין הסבר בחוק. 

בראיון לאל-מוניטור אומר ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) כי "שפה היא גשר, כלי להכרת האחר, דרך להכיר תרבות. שפה היא הדרך להפיל את חומות השנאה, אבל בנימין נתניהו מתעקש לבנות את החומות הללו הכי גבוה שאפשר". לדברי ח"כ טיבי, הוא הגיע להסכמות עם נציגי יהדות התורה, ש"ס וכולנו, ואפילו ישראל ביתנו, להסיר את הסעיף הזה, אך גילה כי נתניהו "עומד על רגליו האחוריות ומגן על הסעיף בחירוף נפש".

אבל לא רק 55 חברי האופוזיציה שהצביעו נגד חוק הלאום ובהם חברי הרשימה המשותפת סבורים שכעת ישראל הופכת להיות מדינה לאומנית מסתגרת, כזו שאינה מעוניינת להקנות לאזרחיה את הכלים להכיר את שכניה ולגשר על פערים בין תושביה. מורים לערבית ששוחחו עם אל-מוניטור טוענים כי בשנים האחרונות תלמידי בתי הספר התיכוניים אינם מעוניינים ללמוד את "שפת האויב" כדבריהם. למשל מ', מורה בבית ספר בצפון, אומר לאל-מוניטור שנציגות מורים לערבית בבתי ספר בארץ ביקשו בתקופת הדיונים בחוק הלאום להיפגש עם שר החינוך נפתלי בנט, מתומכיו המובהקים של החוק, אך פגישה כזו לא יצאה אל הפועל.

בחוזר מנכ"ל משרד החינוך שהופץ בבתי הספר בתחילת החודש [9 ביולי] נכתב באופן פרדוקסלי: "לידיעת השפה הערבית יש חשיבות רבה במדינת ישראל; באמצעותה אפשר להבין את אזרחי ישראל דוברי הערבית, לתקשר עמם ולהכיר את תרבותם ואת התרבות של אזרחי המזרח התיכון שרובם דוברי ערבית. ידיעת השפה הערבית חיונית למדינה ואף תורמת לאזרחיה".

אבל אלה רק מילות סרק. בבתי הספר היסודיים קיימת תכנית רשות ללימוד ערבית בהיקף של שעתיים בשבוע לתלמידי ה'-ו'; בחטיבות הביניים רשאים התלמידים לבחור בין ערבית לצרפתית (רבים בוחרים בצרפתית); ובתיכון ערבית היא מקצוע בחירה בהיקף של 5 יחידות (5 שעות שבועיות במשך 3 שנים).

במילים אחרות: אין כל מאיץ לתלמידי ישראל ללמוד את השפה אשר חוזר המנכ"ל מגדיר את ידיעתה כבעלת "חשיבות רבה".

"זה פשוט מקומם שהכנסת אינה מבינה את חשיבותה של השפה", אומר המורה לערבית לאל-מוניטור, "אפילו שמדברים על מעמד מיוחד שיינתן לה, הם בעצם מוסיפים עוד מכשול למה שאנחנו רואים בשטח. חוסר עניין מובהק של מערכת החינוך בישראל, בהשראה מגבוה, להנחיל את השפה הערבית". 

לדבריו, אין בידי משרד החינוך נתונים על מספר התלמידים הלומדים ערבית. "משרד החינוך אינו עושה כל מעקב, ככל הנראה זה אינו מעניין אותו", הוא אומר. "יותר חשוב ללמוד תורה ויהדות ואפילו להקפיד על העשרת לימודים אלה והזנחת נושאים אחרים שיכולים להעשיר את הדור הצעיר לחייו הבוגרים כמו שפה זרה, מדעים ועוד. מעט מאוד תלמידים באים לבית הספר בידיעה ברורה שהם רוצים לדעת ערבית. הסביבה אינה מעניקה תמיכה לשפה. אם יש תלמידים הבוחרים בלימוד השפה זה בעיקר כי הם באים מהבית עם מורשת של תרבות שהם מכירים ורוצים לדעת יותר".

על פי נתוני סקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (לשנים 2012-2011), רק 8.6 אחוז מקרב האזרחים היהודים שולטים בערבית ברמה בסיסית, ומתוכם רק כ-18 אחוז רכשו את השפה בבתי הספר.

קבוצה אחרת בישראל הרוכשת את השפה הערבית הם צעירים מוכשרים, בעלי יכולת וכישורי למידה גבוהים, המיועדים לשרת ביחידות מודיעין צה"ליות. צה"ל מאתר אותם לפני גיוסם ומכשיר אותם לרכוש שליטה בשפה הערבית ברמת שפת אם, נוסף ללימודי אסלאם ותרבות ערבית.

יוזם חוק הלאום, ח"כ אבי דיכטר, יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת בהווה וראש השב"כ בעבר, רכש את רזי השפה הערבית במהלך שירותו בשירות הביטחון הכללי. אנשי השירות לומדים ערבית באותו בית מדרש והוגים את השפה באותה צורה. "ערבית שב"כניקית", מכנים אותה דוברי השפה. דיכטר נאם בערבית ביום השפה הערבית שהתקיים לראשונה בכנסת ב-2016 והפנה מסר לתושבי עזה בשפתם. בחודש שעבר [יוני 2018] פנה דיכטר לח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, והקניטו בשפת אמו. "לא רוצים מהצמר שלך ולא מבשר הכבש שלך, פשוט עוף לנו מהעיניים", קרא לעברו בערבית בפתגם ערבי ידוע. זה כנראה אומר הכל.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept