ישראל פולס

למה ארדואן לוחץ על הרשות הפלסטינית להתפייס עם חמאס?

p
המחבר
בקצרה
בכינוס המדינות המוסלמיות באיסטנבול בסוף השבוע, נשיא טורקיה ניסה לשכנע את ראש ממשלת הרשות ללכת אחריו למהלך פיוס פלסטיני. לארדואן יש שני דברים משמעותיים להרוויח מכך: חיזוק מעמדו כמנהיג העולם המוסלמי, ודחיקתו מהבמה של יריבו, נשיא מצרים א-סיסי.

ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, נאלץ להחמיץ את כינוס פסגת המדינות המוסלמיות שהתקיים באיסטנבול ביום שישי (18 במאי) לאחר שאושפז בבית החולים ברמאללה בעקבות דלקת חריפה באוזנו. את מה שנשיא טורקיה, רג׳פ טאיפ ארדואן, תיכנן לומר לאבו מאזן הוא אמר לממלא מקומו, ראש הממשלה ראמי חמדאללה. ארדואן אמר לו שעל הרשות הפלסטינית לקחת חלק פעיל בהצלתה של רצועת עזה.

נשיא טורקיה נחשב לפטרון של חמאס, ואף אירח בעבר את סניף הפעילות שהקים באיסטנבול סגן ראש הלשכה המדינית של הארגון, סלאח אל-ערורי. הסניף נסגר בדרישת ישראל, כחלק מהסכם הפיוס בין שתי המדינות שנחתם ביוני 2016. אל-ערורי אומנם העביר את מרכז הפעילות לביירות, אך מקור פלסטיני ברשות הפלסטינית מספר לאל-מוניטור כי הוא ממשיך לפקוד את איסטנבול לעתים קרובות כתחנת עצירה במסעותיו ברחבי המדינות הערביות, בעיקר בדרך לטהרן. 

על החשיבות שחמאס מייחס כעת לפיוס פלסטיני ניתן ללמוד מדבריו של ראש הלשכה המדינית של הארגון, איסמעיל הנייה, בדרשה שנשא בסוף השבוע בעזה: "זה הזמן הכי מתאים לפיוס בין כל הפלגים הפלסטיניים ואנחנו מוכנים ללכת לצעדים רציניים". הנייה לא אמר אם ארגונו מוכן לפרק את תנועתו מנשקה, כפי שדורשים בפתח.

זמן לא רב לאחר הדרשה של מנהיג חמאס החלה פסגת המדינות המוסלמיות. היא אורגנה בחופזה, לכאורה כדי לשדר מאיסטנבול אחדות מוסלמית נגד העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, אבל  בפועל כדי למצב את ארדואן כמנהיג העולם הערבי, על חשבונו של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי.

אין זו הפעם הראשונה בה ארדואן תוקף את ישראל בבוטות בגלל הסגר על רצועת עזה ומביע תמיכה בלתי מסויגת בחמאס. כך נהג בכל העימותים בין צה״ל לחמאס ברצועה: הוא נטש נאום של נשיא המדינה המנוח, שמעון פרס, ב-2009 בדאבוס, החריף את הטון שנה לאחר מכן במשבר ספינת המרמרה שניסתה לשבור את המצור על עזה, תקף את ישראל בחריפות במבצע "צוק איתן" ב-2014, והמשיך כמובן גם עכשיו באירועי הגדר, על אף הפיוס בין המדינות. לכל אורך השנים האלה ארדואן מבקש להציג את עצמו כמושיעה של עזה. הנייה מכנה אותו בחום "אחינו האהוב והיקר".

בעוד מצרים מתייחסת לחמאס בחשדנות, ועושה מחוות כלפיו רק כפרס על התנהגות טובה (במקרה האחרון פתיחת מעבר רפיח תמורת הפסקת ההפגנות סמוך לגדר), ארדואן נוקט בשיטה שונה ותומך בארגון הפלסטיני כמעט ללא תנאים. הוא מבקש לאחד סביבו את המדינות המוסלמיות למבצע הצלה למען עזה ולייצוב שלטון חמאס. אבל כמו נשיא מצרים א-סיסי, גם ארדואן מבין שלא ניתן לטפל בבעיית עזה בלי הסכם פיוס בין חמאס לפתח.

גורם פלסטיני ברשות הפלסטינית אומר לאל-מוניטור כי הטורקים כבר עשו בעבר ניסיונות תיווך מאחורי גבה של מצרים, אך אבו מאזן דחה אותם. גם בביקורו של ראש הממשלה חמדאללה באיסטנבול בסוף השבוע הוא קיבל סוג של נזיפה על סירובו של יו"ר הרשות לקדם פיוס פלסטיני שהיה לדברי הטורקים מועיל לעם הפלסטיני ולאחים הנצורים בעזה. אבו מאזן רואה בארדואן מתווך מוטה לטובת חמאס, במיוחד על רקע המשך הקשר עם סלאח אל-ערורי, ובינתיים אינו מעוניין לשתף פעולה עם המהלך של טורקיה.

מדוע ארדואן סבור שהוא יוכל לשכנע את אבו מאזן במקום שבו נכשלו המצרים? איך יוכל להציג את עצמו בפני אבו מאזן כמתווך הוגן, לאחר שלאורך כל המשבר לא היסס להביע תמיכה בלתי מסויגת בחמאס? ואיך יוכל לשכנע את אבו מאזן לוותר על דרישתו שחמאס יתפרק מנשקו ויעבירו לו את השליטה על עזה?

אירועי השבועות האחרונים העניקו לארדואן שני טיעונים שבאמצעותם, הוא מאמין, ניתן יהיה לשכנע את בכירי הרשות הפלסטינית לסמוך על מנהיגותו ועל הדרך החלופית שהוא מציע - לעומת זו המצרית. הטיעון הראשון הוא שבשעה שקהיר בקושי השמיעה קול מחאה על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, ארדואן הוביל קמפיין בין-ערבי ולא היסס להתעמת חזיתית עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. ארדואן מבטיח לאבו מאזן ללכד סביב המאבק הזה את כל המדינות המוסלמיות, ולתבוע את זכותה של הרשות הפלסטינית על ירושלים בירת פלסטין. בכינוס באיסטנבול קרא נשיא טורקיה למדינות המוסלמיות לתמוך בפלסטינים ולהמשיך להתנגד להעברת השגרירות לירושלים, גם לאחר שנחנכה רשמית.

הטיעון השני שהוצג לראש הממשלה חמדאללה באיסטנבול הוא שמדיניות ההתנגדות של חמאס באירועי הגדר הוכיחה את עצמה

הטיעון השני שהוצג לראש הממשלה חמדאללה באיסטנבול הוא שמדיניות ההתנגדות של חמאס הוכיחה את עצמה באירועי הגדר כמגינת הפלסטינים מפני התוקפנות הישראלית.

ההצעה הטורקית היא להתקדם בהסכם הפיוס ולהשאיר את סוגיית הנשק של חמאס לפתרון עתידי רק אחרי שיבנה מחדש האמון בין הצדדים, ואז ניתן יהיה להבטיח מעבר מזרועות צבאיות של כמה ארגונים - לצבא משותף אחד של עם.

היריבות בין טורקיה למצרים אינה סוד. היא צפה ועלתה בימים האחרונים כשקהיר סירבה לבקשת אנקרה להנחית מטוס בשטחה לפנות פצועים מעזה לבתי חולים בטורקיה.

הנייה יכול להמשיך לברך את 'האחות היקרה והמבורכת טורקיה' (כך הוא מרבה לכנותה) על עמידתה האיתנה לצד חמאס, אבל גם הוא יודע שכל עוד מצרים שולטת על צינור החמצן של עזה - מעבר רפיח - כל הסדר וכל הסכם חייב לקבל את אישורה של קהיר. זה נכון שבעתיים כשמדובר על מהלך של פיוס פלסטיני שעשוי לחזק את יריבו של א-סיסי, ארדואן. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept