ישראל פולס

נשים בדואיות פורצות דרך

p
המחבר
בקצרה
24 נשים בדואיות מוכשרות ואמיצות מאתגרות את המסורת השמרנית, כשסיימו בהצלחה קורס דירקטוריות ייחודי במטרה להיות מעורבות בניהול הקהילות שלהן. גם אם הן עצמן לא יצליחו, בנותיהן כבר יהיו שם.

פתגם בדואי עתיק אומר "העין תהיה תמיד מתחת לגבה" – ומשמעו כפי שמפרשת עאליה אבו רביע מהיישוב דריג'את בנגב: האישה תהיה תמיד נחותה מהגבר. את הקיבעון הזה מנסות לשנות 24 נשים בדואיות חזקות ומשכילות, בוגרות קורס דירקטוריות ייחודי של החברה למתנ"סים ומשרד הפנים, שהחל בספטמבר וארך כ-6 חודשים.

עאליה, סטודנטית לתואר שני במנהל ציבורי, סבורה שאומץ הוא תנאי חשוב להצלחת נשים. היא עצמה כבר הוכיחה את זה כשלא חששה להתגרש, אף שהחברה הבדואית המסורתית מאוד מביטה בשלילה על נשים גרושות. "צריך הרבה אומץ אבל השינוי כבר כאן אם כי הגברים בשלב הכחשה", היא אומרת בשיחה עם אל-מוניטור. "הנשים יכולות להשתלב ולהתקדם אם יפעלו בזהירות, אם לא ינסו לנפץ את המסורת והטאבו והערכים. אם זה לא יפגע במבנה החברה הבדואית הכל אפשרי".

את הקורס יזמו מחלקת הנהלות ציבוריות של החברה למתנ"סים ומשרד הפנים, כחלק ממדיניות ממשלתית להביא לחיזוק הנשים במגזר הבדואי. החיזוק הזה קיבל ביטוי בתכנית חומש ממשלתית למגזר הבדואי, שאושרה לפני כשנה [פברואר 2017] ובה השקעה של ממש בקידום ההשכלה במגזר מתוך מגמה להקטין את שיעורי האבטלה בקרב הבדואים, ובעיקר בקרב נשים. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומכון ברוקדייל עולה, כי שיעור התעסוקה של נשים בדואיות הוא כ-24% בלבד, השיעור הנמוך ביותר בכל המגזרים בישראל.

הנתונים מראים עוד שככל שרמת ההשכלה עולה, כך עולה שיעור התעסוקה. בעוד 68% מהנשים הבדואיות בעלות תארים אקדמאים עובדות, רק 7% מהנשים שלא השלימו 12 שנות לימוד עובדות.

ניצה נידל, מנחת הנהלות ציבוריות בחברה למתנ"סים, אומרת לאל-מוניטור כי מטרת הקורס היא להביא לייצוג מגוון ואותנטי של הציבור הבדואי בהנהלות קהילתיות כמו חברות כלכליות, מתנ"סים, מנהלות חינוך וכו'. "עד כה כמעט ולא היו כלל נשים בדואיות בשום הנהלה או דירקטוריון מסוג זה, ולכן הוחלט לפתוח את הקורס ולהוציא קול קורא לנשים להצטרף אליו", היא אומרת, "בקורס השתתפו 24 נשים, כולן בעלות תארים אקדמאים".

לדבריה, הנשים המשתתפות הן כאלה שהבינו ש"משהו גדול מתרחש בחברה הבדואית, והן רצו להיות חלק ממנו, להיות מעורבות בניהול הקהילות שלהן. זיהינו נשים חזקות, משכילות, רהוטות ואסרטיביות עם רצון עז להשפיע. הן לא היו מפוחדות כלל, אבל עם זה יש להן הבנה עמוקה ואינטואיטיבית היכן יוכלו בחוכמה לקדם מה שירצו בלי לפגוע במקומו של הגבר בחברה השמרנית שלהן. הן מעדיפות ללכת עם המסורת ולא נגדה, ובהליכה משותפת להביא גם שינוי. הן לא פראייריות ולכן יצליחו לקדם את מטרותיהן".

נידל מאמינה, כי גם אם השינוי ייקח זמן ואולי לא כולן יצליחו לעשות את הכל, בנותיהן בוודאי שיצליחו. "ההשראה והחינוך של האימהות יגדלו דור חדש של נשים כמותן וחזקות יותר", היא פוסקת.

בקורסים מסוג זה מובאים בדרך כלל אלה שהצליחו, פורצות דרך ממשיות, ואחת מהן היא פאתן א-זינאתי, מנהלת המתנ"ס הערבי בלוד. זינאתי משמשת השראה לנשים ערביות המבקשות שינוי וקידום מעמדן, והיא התוותה עבורן את הדרך: "יש גורמים פוליטיים ואחרים שיכולים להפריע, להערים מכשולים ולנסות לעצור את המטרות שלכן", היא אמרה בהרצאתה בקורס. "החמולה, המשפחה הגרעינית, הסביבה, יש להם השפעה גדולה. נסו להתחבר אליהם ופחות להילחם (בהם), לא תמיד המאבק החזיתי יביא תוצאות, השיתוף עשוי להצליח יותר".

נאזמה אל הוזייל מרהט, בוגרת הקורס, מסכימה. "אני לא אוהבת את המונח 'מרד' וגם לא 'העצמה'. אני אוהבת את השיחות, את הביחד", היא אומרת לאל-מוניטור. "אומרים לנו בחוץ 'יאללה תתקדמו נשים' או 'בסוף האישה חוזרת לגבר', אבל הגבר עדיין לא התקדם מחשבתית. את בנקודה איקס והוא בכלל לא יכול להבין אותך. את מדברת במושגים שהוא בכלל לא מבין. לכן הקידום צריך להיות ביחד".

אמאני חמדאן אבו זייד, מהבולטות שבמשתתפות הקורס, כבר יישמה את שלמדה והיא תמונה בימים הקרובים לדירקטורית בחברה הכלכלית של עירה, רהט, העיר הבדואית הגדולה בישראל. לדבריה, בעלה עלי גם הוא אקדמאי והוא עודד אותה להשתתף. "יש מספר גדל והולך של גברים בדואים הדוחפים את נשותיהם ללמוד ולהתקדם", היא אומרת לאל-מוניטור.

כשהתפרסמה ברהט כתבה על אודותיה, היא קיבלה המון עידוד ותמיכה מהמשפחה והסביבה הקרובה, דבר המעיד לדבריה על מוכנות החברה הבדואית לשינוי. ושינוי מבחינתה הוא גם פוליטי. אחת הרשימות המרכזיות שצפויות להתמודד בבחירות לעיריית רהט באוקטובר 2018 פנתה אליה להשתלב בה. אמאני החליטה שלא להתמודד, אבל בכוונתה לכנס את חברותיה כדי לבחור אחת מהן שתיכנס לפוליטיקה העירונית בבחירות ההלו.

נעמה אל עביד, בוגרת הקורס מהיישוב שגב שלום, מסבירה כי גם הגברים מעדיפים אישה גדולה וחזקה, שתעמוד לצדו של הגבר. היא מבחינתה מסתכלת קדימה: "אני רוצה שהבת שלי תגיע להיכן שהיא רוצה, שזה יתאפשר לה ולא משנה מה. גם אם תרצה להיות ראש ממשלה", היא אומרת לאל-מוניטור.

ועוד ציטוט מעניין של בוגרת אחרת, אמאל אבו חמד מהעיירה חורה: "בי תלתה החברה תקוות ואמרו לי שהנשק שלי בחיים יהיה ההשכלה, והנה יש לי נשק ועכשיו כבר פוחדים ממני, ואולי זה טוב".

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept