ישראל פולס

הכרזת טראמפ שינתה את יחסי הכוחות בין חמאס לאבו מאזן

p
המחבר
בקצרה
אחרי הכרזת טראמפ להכיר בירושלים כבירת ישראל לאבו מאזן אין ברירה אלא להטיל את כל כובד משקלו כדי שהפיוס עם חמאס יצליח – למשל להסיר את המכשולים הענקיים שהוא הציב בדרך לפיוס בדמות שליטה על הנשק ועל מנגנוני הביטחון בעזה.

הימים הקרובים יקבעו אם פני הרשות הפלסטינית לכאוס שעלול להוביל לקריסת שלטונו של אבו מאזן, או שהפלסטינים יצליחו להכיל את הזעם על הכרזת טראמפ להכיר בירושלים כבירת ישראל. "אבו מאזן ללא אופק מדיני הוא כמו נשיא ללא סמכויות וללא דרך", אומר לאל-מוניטור מקור בכיר בתנועת הפת"ח. לדבריו, אבו מאזן "שם את כל הביצים בסל אחד וחטף סטירת לחי מצלצלת מטראמפ, שהשאירה אותו במבוכה מול כל הפלסטינים. לא רק מול חמאס".

אבו מאזן אכן נמצא במלכוד. מצד אחד הוא חייב להצטרף למחאות הזעם שהכריזה ההנהגה הפלסטינית ואפילו להיראות כמי שיוזם אותן; מצד שני, אם הזעם ייצא משליטתו, הלהבות עלולות להגיע עד פאתי המוקטעה. הרי מבחינת רוב הציבור הפלסטיני אבו מאזן בכבודו ובעצמו הוא שאמר לפלסטינים שטראמפ, על אף היותו מוטה לצד הישראלי, הוא רציני בכוונותיו להשכין שלום.

לאחר כינוס הליגה הערבית בעמאן ולקראת פגישתו בבית הלבן עם טראמפ, אמר אבו מאזן [30 במארס] כי "טראמפ רציני לגבי פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני". לפני כארבעה חודשים הוא אירח בחמימות משלחת אמריקאית בראשות חתנו של הנשיא ג'ארד קושנר במוקטעה ואמר [25 באוגוסט]: "המשלחת הזו פועלת למען השלום ואנחנו נעבוד עמה כדי להגיע בהקדם למה שהנשיא טראמפ מכנה 'עסקת שלום'. אנו יודעים שהעניינים מסובכים, אך אין דבר בלתי אפשרי כשמשקיעים מאמצים".

די להתבונן במערכת היחסים המיוחדת שנרקמה בין הצוות הפלסטיני לשליחים האמריקאים ג'ייסון גרינבלט וג'ארד קושנר או במערכת היחסים הקרובה של ראש ה-CIA מייק פומפאו וראש המודיעין הכללי הפלסטיני מאג'יד פארג' כדי להבין שהפלסטינים, גם אם נהגו באמריקאים בסגנון "כבדהו וחשדהו", באמת ובתמים האמינו שטראמפ מעוניין להשיג את "הדיל האולטימטיבי" – בין השאר כדי להיראות בעולם כמי שהצליח במקום בו נכשלו כל קודמיו.

כשהכריז אבו מאזן על התנתקות מחמאס ומעזה לפני כחצי שנה [יוני 2017] מתוך ידיעה ברורה שהוא מכה אנושות בתושבי הרצועה שיישארו ללא חשמל, דלק, שירותי בריאות ומשכורות, הוא היה בטוח כי אותה התנתקות – עשור אחרי ההפיכה הצבאית שביצע חמאס – תסייע לו במאמציו המדיניים. גם אחרי שהלך על פיוס עם חמאס בתיווך מצרים – צעד שנכפה עליו, הוא עדיין לא הסיר את רוב העיצומים הכלכליים שהטיל על הרצועה.

"אבו מאזן התאמץ בכל כוחו שלא להיראות כמי שהולך יד ביד עם התנועה היריבה מעזה, העלולה לעמעם את האופק המדיני שראה בחזונו. כל זה עד השישי בדצמבר – היום בו הטיל טראמפ את הפצצה שהתפוצצה לאבו מאזן בפרצוף", אומר לאל-מוניטור מקור ישראלי ביטחוני.

להערכת המקור, "לאבו מאזן אין ברירה עכשיו אלא להטיל את כל כובד משקלו כדי שהפיוס עם חמאס יצליח". לדבריו, זו הערכת המצב המובילה במערכת הביטחון בישראל. לפי המקור, נוכח קריאתו של איסמעיל הנייה לפלסטינים להתחיל אינתיפאדה חדשה, אין לאבו מאזן ברירה אלא להצטרף למחאה, אחרת יישאר מאחור (אם כי נדמה שבכל מקרה הנייה ייראה המוביל ואבו מאזן ישתרך מאחור). עוד אומר המקור, כי לאבו מאזן לא תהיה ברירה אלא להסיר את המכשולים הענקיים שהוא הציב בדרך לפיוס בדמות שליטה על הנשק ועל מנגנוני הביטחון בעזה. כלומר להסכים לקביעת חמאס, שלא יוותר על נשק ההתנגדות כל עוד הכיבוש נמשך ופתרון מדיני לא נראה באופק.

הכרזת טראמפ שינתה את יחסי הכוחות הפנים פלסטיניים ברגע והפכה את היוצרות. אם לפניה הרשות הפלסטינית הייתה הגורם החזק ביחסי הכוחות פת"ח-חמאס, כשחמאס מתחנן לפיוס כדי לשרוד, כעת הנייה מכריז ללא מורא על אינתיפאדה ואילו אבו מאזן – על אף חילוקי הדעות הפוליטיים והאידיאולוגיים עם חמאס וההתנגדות המוחלטת שלו לאלימות, צריך להתפלל שהפיוס יצליח וששלטונו ישרוד.

הימים או השבועות הקרובים יקבעו לאן מועדות פניה של הרשות הפלסטינית. כפי שאבו מאזן עמד על רגליו האחוריות כדי לעצור את אינתיפאדת היחידים שפרצה באוקטובר 2015, כעת הוא ינסה לגייס את כל כוחות הביטחון הפלסטיניים כדי למנוע ככל שניתן מצעירים להתעמת עם כוחות ישראלים במחסומים. גם בישראל יודעים כי טעות אחת במהלך התפילות בהר הבית ביום שישי הקרוב [8 בדצמבר], או במהלך עימותים ביום הזעם בגדה עליו הכריזו הפלסטינים, עלולה להצית סבב אלימות שישנה את המציאות הפוליטית הפלסטינית באופן דרמטי.

"אסור לשכוח שחמאס ופת"ח כבר הסכימו על קיום בחירות ב-2018, ושניהם יודעים שכדי לזכות בבחירות הם צריכים לייצר אג'נדה מובילה", מסביר המקור הישראלי. "לכן, עם קריסת האופק המדיני וההבנה שהפלסטינים יתקשו לראות במתווך האמריקאי כמי שיניע מהלך מדיני בשנים הקרובות, לפחות לא בתקופת טראמפ ואבו מאזן, נהיה עדים לתחרות בין חמאס לפת"ח, כפי שראינו בעבר. חמאס ינסה להבעיר אינתיפאדה והפת"ח, או ליתר דיוק הרשות הפלסטינית, תנסה לכבות אותה. מה שמוזר הוא שהפעם שניהם מחוברים בהסכם פיוס שאיש לא רוצה להשתחרר ממנו. שניהם ינסו למשוך כל אחד לכיוון שלו, והחזק הוא שינצח".

כפי שזה נראה היום, לא קשה לנחש מי החזק ומי החלש בעימות הפנים פלסטיני.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept