הכרזת טראמפ שינתה את יחסי הכוחות בין חמאס לאבו מאזן

הימים הקרובים יקבעו אם פני הרשות הפלסטינית לכאוס שעלול להוביל לקריסת שלטונו של אבו מאזן, או שהפלסטינים יצליחו להכיל את הזעם על הכרזת טראמפ להכיר בירושלים כבירת ישראל. "אבו מאזן ללא אופק מדיני הוא כמו נשיא ללא סמכויות וללא דרך", אומר לאל-מוניטור מקור בכיר בתנועת הפת"ח. לדבריו, אבו מאזן "שם את כל הביצים בסל אחד וחטף סטירת לחי מצלצלת מטראמפ, שהשאירה אותו במבוכה מול כל הפלסטינים. לא רק מול חמאס".

אבו מאזן אכן נמצא במלכוד. מצד אחד הוא חייב להצטרף למחאות הזעם שהכריזה ההנהגה הפלסטינית ואפילו להיראות כמי שיוזם אותן; מצד שני, אם הזעם ייצא משליטתו, הלהבות עלולות להגיע עד פאתי המוקטעה. הרי מבחינת רוב הציבור הפלסטיני אבו מאזן בכבודו ובעצמו הוא שאמר לפלסטינים שטראמפ, על אף היותו מוטה לצד הישראלי, הוא רציני בכוונותיו להשכין שלום.

לאחר כינוס הליגה הערבית בעמאן ולקראת פגישתו בבית הלבן עם טראמפ, אמר אבו מאזן [30 במארס] כי "טראמפ רציני לגבי פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני". לפני כארבעה חודשים הוא אירח בחמימות משלחת אמריקאית בראשות חתנו של הנשיא ג'ארד קושנר במוקטעה ואמר [25 באוגוסט]: "המשלחת הזו פועלת למען השלום ואנחנו נעבוד עמה כדי להגיע בהקדם למה שהנשיא טראמפ מכנה 'עסקת שלום'. אנו יודעים שהעניינים מסובכים, אך אין דבר בלתי אפשרי כשמשקיעים מאמצים".

די להתבונן במערכת היחסים המיוחדת שנרקמה בין הצוות הפלסטיני לשליחים האמריקאים ג'ייסון גרינבלט וג'ארד קושנר או במערכת היחסים הקרובה של ראש ה-CIA מייק פומפאו וראש המודיעין הכללי הפלסטיני מאג'יד פארג' כדי להבין שהפלסטינים, גם אם נהגו באמריקאים בסגנון "כבדהו וחשדהו", באמת ובתמים האמינו שטראמפ מעוניין להשיג את "הדיל האולטימטיבי" – בין השאר כדי להיראות בעולם כמי שהצליח במקום בו נכשלו כל קודמיו.