ישראל פולס

המחויבות הישראלית לדרוזים הסורים

p
המחבר
בקצרה
בשש השנים האחרונות ישראל הפגינה נחישות שלא להתקרב לקונפליקט בסוריה, אלא אם מדובר בחציית קווים אדומים – העברת נשק שובר שוויון מאסד לחיזבאללה. הטאבו הזה נשבר כעת בפעם הראשונה, בגלל הדרוזים.

בסוף השבוע האחרון נפל דבר. לראשונה אי פעם איימה ישראל פומבית להתערב צבאית במלחמה בסוריה. האיום שוגר באופן רשמי על ידי צה"ל: "הצבא ערוך ומוכן", הודיע דובר צה"ל, "לסייע לתושבי הכפר (חאדר) וימנע כיבוש או פגיעה בכפר מתוך מחויבות לאוכלוסייה הדרוזית" [3 בנובמבר].

ההודעה מתייחסת לכפר דרוזי הנמצא בצד הסורי של הגבול, על המורדות המזרחיים של הר החרמון, כשלושה וחצי ק"מ בתוך סוריה. ההודעה הישראלית הרגיעה את המצב והשיבה את השקט היחסי לגזרה. יחד עם זאת, ההודעה הישראלית יצרה מצב חדש לגמרי: פעולה צבאית ישראלית בתוך סוריה היא מעכשיו עניין אפשרי.

הצלחתה של ישראל לא להישאב אל תוך המלחמה בסוריה בשש השנים מאז היא משתוללת על הגדר הצפונית שלה, נתפסת כהישג אסטרטגי ראשון במעלה. למרות הזליגות התכופות של אש מרגמות ותותחים אל הצד הישראלי של רמת הגולן, למרות מלחמת הגוג-ומגוג שניטשת לאורך הגבול בגולן בין קבוצות המורדים השונות, למרות ההפצצות הגוברות של חיל האוויר (לפי פרסומים זרים) על שיירות נשק מסוריה לחיזבאללה ולמרות שני ניסיונות לפחות שנעשו על ידי חיזבאללה לפתוח חזית שנייה מול ישראל בגולן, הצליחה ממשלת ישראל להישאר איכשהו מחוץ למעגל הדמים. היא עשתה את זה תוך שימור ההרתעה הישראלית מחד, והקפדה על הקווים האדומים ששרטטה מאידך. זה לא דבר של מה בכך.

בעבר, נשמעו בישראל קריאות להתערב צבאית מול המתרחש בסוריה, בעיקר לאחר עדויות על התקפות בנשק כימי שבוצעו כנגד אזרחים, או על משרפות שמתחזק משטר אסד באזור דמשק כדי לשרוף את גופותיהם של מתנגדי המשטר. כל הקריאות הללו הושבו ריקם. ישראל הפגינה נחישות שלא להתקרב לקונפליקט בסוריה, אלא אם מדובר בחציית הקווים האדומים שהוגדרו על ידי הקבינט הישראלי, קרי העברת נשק שובר שוויון ממחסני אסד לידי חיזבאללה.

הטאבו הזה נשבר בסוף השבוע בפעם הראשונה, בגלל הדרוזים. חאדר הוא כפר דרוזי-סורי, הנאמן למשטר אסד. הדרוזים מהווים קבוצת מיעוט קטנה במדינות לאום רבות במזרח התיכון. אסטרטגיית ההישרדות שלהם פשוטה: הם נאמנים לשלטון המרכזי. בישראל יש לדרוזים ברית דמים עם המדינה הציונית והם נחשבים לנאמנים שבאזרחיה והאמיצים שבחייליה. בתי הקברות הצבאיים מלאים בקבריהם של לוחמי צה"ל הדרוזים. במקביל, מחויבותה של ישראל לדרוזים איתנה ורבת שנים.

בין המרכזים הדרוזים השונים במזרח התיכון יש קשרים אמיצים. הדרוזים בישראל קרובים מאוד לאחיהם בסוריה ומהווים, במקרים רבים, ענפים שונים של אותן משפחות. זהו מצב מוזר בו דרוזי ישראלי הנאמן לממשלת ישראל יכול להיות קרוב משפחה ישיר של דרוזי סורי, הנאמן לאסד. כשישראל וסוריה במצב מלחמה (זהו המצב דה-פאקטו בין המדינות מאז הקמתה של ישראל) ימצאו הדרוזים את עצמם משני צדי המתרס, ימשיכו להיות נאמנים כל אחד למדינתו, אבל גם לעדתו ומשפחתו במקביל.

בסוף השבוע האחרון [3 בנובמבר] הסתערו כוחות מורדים, המשויכים בעיקר לג'בהת אל-נוסרה המזוהה עם אל-קאעידה, על הכפר הדרוזי חאדר. ההתקפה החלה בפיצוץ של מכונית תופת ומחבל מתאבד, שגרם למותם של למעלה מעשרה מתושבי הכפר ופציעת עשרות אחרים. בין ההרוגים גם שישה קרובי משפחה ישירים של חבר הכנסת הישראלי אכרם חסון (כולנו). הידיעות מחאדר התפשטו במהירות בקרב כפרי הדרוזים בישראל וברמת הגולן ועד מהרה נהרו עשרות דרוזים ישראלים לעבר גדר הגבול בגולן במטרה לפרוץ אותה בכוח ולצאת להגנת אחיהם בחאדר. צה"ל השקיע מאמץ רב בבלימת גל הדרוזים המסתערים. זה הצריך גם מרדף שהתקיים אחרי כעשרה מהם שהצליחו לפרוץ את הגדר ולדהור לעבר סוריה. במשך כמה שעות נדמה היה שישראל מאבדת שליטה על המצב, לקראת התדרדרות מהירה.

צה"ל הצליח בסופו של דבר להחזיר את כל הדרוזים תושבי ישראל בחזרה. במקביל, פורסמה ההודעה התקיפה לפיה ישראל לא תהסס להתערב ולא תסכים לכיבוש חאדר או פגיעה בו. ההודעה עשתה את שלה: המתקפה של אל-נוסרה דעכה ונבלמה. תושבי חאדר הצליחו להשתלט מחדש על מבואות הכפר. במהלך השבוע המתיחות הלכה והתפוגגה, למרות שחזית הגולן עדיין רותחת ומשטר אסד מנסה לבסס את מאחזיו לאורך הגבול עם ישראל.

הפעם, אומרים בישראל, זה נגמר בשקט יחסי, אבל לאף אחד בצד הישראלי של הגבול אין אשליות לגבי ההמשך.

"זה עלול לקרות פעם נוספת", אמר לאל-מוניטור גורם ביטחוני ישראלי רם דרג, "חשוב שבצד השני יידעו שאין לנו כוונה לשחק משחקים. ההצהרה הישראלית ברורה: יש לנו מחויבות לדרוזים, גם בצד הסורי של הגבול, ומי שינסה לפגוע בהם נתנהג כאילו פגע בנו".

ההערכה כעת היא כי אין לישראל כל תכניות להשתלטות קרקעית על האזור, למרות שהרעיון להקים בסוריה רצועת ביטחון ישראלית עלה בעבר כמה פעמים, ונדחה על הסף. עוצמתה העודפת של ישראל על פני כל הגורמים הפעילים בחזית הסורית מכרעת כל כך, עד כי לאף אחד אין ספק ביכולתה של ישראל לסכל כל כוונה לכיבוש כפר דרוזי מהאוויר באמצעות הפעלת חיל האוויר ושאר האמצעים המיוחדים העומדים לרשות צה"ל.

כך או אחרת, לאחר עיגונם של הקווים האדומים הישראלים בכל הקשור להעברת אמצעי לחימה שוברי שוויון מאסד לנסראללה, התברר בסוף השבוע קו אדום נוסף, בוהק לא פחות מקודמיו: אל תגעו בדרוזים. נקודה.

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X