ישראל פולס

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: בעולם מוטרדים מחוק הלאום

p
המחבר
בקצרה
"אין ספק שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, זהו חוק מיותר לחלוטין", אומר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, ומזהיר כי לשחיקה בערך הדמוקרטי עלולה להיות משמעות אסטרטגית מול בעלות בריתה של ישראל.

על פי כמות הפניות מעיתונאים זרים שקיבל בימים האחרונים נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, נראה שסערת "חוק הלאום" מעוררת עניין רב גם מחוץ לגבולות ישראל.

פלסנר, לשעבר חבר כנסת מטעם "קדימה" ויוצא יחידה מובחרת, מצא את עצמו קרוע בין רצונו הכמעט אינסטנקטיבי להגן על המדינה, לבין הבנתו שהצעת חוק הלאום שאישרה הממשלה ביום ראשון [23 בנובמבר] מיותרת ופוגעת קשות באופיה של ישראל כמדינה דמוקרטית.

פלסנר התראיין, בין השאר, לניו יורק טיימס, לוול סטריט ג'ורנל ולטלוויזיה הקנדית. מהנימה הכללית של השיחות נראה כי הדמוקרטיות הידידותיות מוטרדות מכך שישראל מחוקקת חוקים שמשמעותם היא הדרה של המיעוט הערבי ושחיקת אופיה הדמוקרטי.

"חוק הלאום" שראש הממשלה בנימין נתניהו מתעקש להביא לכנסת, אף שהוא עשוי לפרק את ממשלתו ולהביא להקדמת הבחירות, הוא מסוג החוקים שמכניסים את המכון הישראלי לדמוקרטיה ל"נוהל חירום" שמשמעו גיוס כל המשאבים ההסברתיים, המחקריים והציבוריים לבלימתו. זה קרה לא מעט פעמים בשנים האחרונות בעקבות הצעות חוק מטרידות שיזמו ח"כים מהימין – חלקן ביקשו להגביל את כוחו של בית המשפט העליון, אחרות ניסו להגביל את כספי התרומות לעמותות שמאל, והיה גם הניסיון של ראש הממשלה בעצמו, במהלך ההתמודדות לנשיאות, לשנות את חוק יסוד: נשיא המדינה כדי למנוע מרובי ריבלין להיבחר.

ובכל זאת, "חוק הלאום", אולי בגלל שראש הממשלה מקדם אותו במלוא הכוח, כחלק מאג'נדה פוליטית, דווקא בימים בהם מפלס המתיחות בין ערבים ליהודים שובר שיאים חדשים – מצטייר כמטריד במיוחד.

"כשהייתי חבר כנסת, נדהמתי בכל פעם מחדש מהקלות בה ניתן לשנות את חוקי המשחק, וכמה מהר יכולה להיות כאן מדינה אחרת לחלוטין. הרי את כל חוקי החרם, החקיקה נגד בג"ץ וצמצום חופש הביטוי אפשר להעביר עם רוב רגיל בכנסת ובוועדות, ובכך לשנות מן היסוד את אופיה היהודי והדמוקרטי של המדינה. לכן אסור גם למי שאינו נמצא בתפקיד במערכת הפוליטית להישאר אדיש לנוכח החוק הזה", אומר פלסנר בראיון לאל-מוניטור.

אל-מוניטור: עד כמה החוק הזה צריך להטריד על רקע רצף החקיקה האנטי דמוקרטית ששוטפת אותנו בשנים האחרונות?

פלסנר: החוק הזה, לכאורה, בא לקבע את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אבל המאפיין הזה כבר מקובע במגילת העצמאות, בחוקי יסוד כולל בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בפסיקות של בתי המשפט וגם בסמלי מדינה כמו ההמנון. הרי אין ספק שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ולכן זהו חוק מיותר לחלוטין. יש הרבה דרכים אחרות בהן ניתן לחזק את המרכיב היהודי, למשל דרך מערכת החינוך. בחוק הלאום יש נזק אמיתי וממשי גם בנוסח היותר מרוכך שלו, משום שהוא בא להנמיך ולהכפיף את היסוד הדמוקרטי ואת עיקרון השוויון למרכיב הזהות היהודית של המדינה.

במקום שיתקיים תהליך ארוך של התייעצות עם האוכלוסיות הלא יהודיות לפני שמחוקקים חוק כזה, פועלים במהירות בנושא כה רגיש ובתקופה מתוחה, ומתעקשים להעביר חוק מפלג שעשוי להתסיס עוד יותר את הרוחות בתוך מדינת ישראל.

אני מאמין שלגופים בחברה האזרחית ובציבוריות הישראלית ולאקדמיה יש אחריות בזמן הזה להשמיע קול כדי למנוע שינוי כה דרמטי, שכולנו עוד נצטער עליו.

אל-מוניטור: רוב הציבור היהודי לא כל כך מבין על מה המהומה. לכאורה, כמו שטוען ראש הממשלה, יש צורך בחוק הזה כי רבים קוראים תיגר על אופיה היהודי של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. אז מה הם הנזקים?

פלסנר: בראש ובראשונה בהיבט של האזרחים שאינם יהודים. בישראל חיים למעלה מ-1.5 מיליון אזרחים לא יהודים, כולל דרוזים ובדואים שמשרתים בצה וקשרו את גורלם עם מדינת ישראל. בנוסף להם ישנם גם 300,000 עולים מחבר העמים שאינם יהודים על פי ההלכה. המסר שהחוק הזה מעביר לאוכלוסיות הללו הוא שהם אזרחים מדרגה נחותה יותר. זה כמובן פוגע בערך השוויון.

מעבר לזה, יש נזק ברמה הבינלאומית, במדינות שהן ידידותיה של ישראל. בימים האחרונים נחשפתי לתגובות מאוד קשות מחוץ לישראל. מאוד מוטרדים שם משחיקת היסוד הדמוקרטי במדינת ישראל. הרי הברית בינינו לבינן מבוססת על ערכים משותפים ליברלים-דמוקרטיים. לשחיקה של הערכים הללו יכולה להיות משמעות אסטרטגית מול בעלות הברית הקרובות של ישראל. בנוסף, חלק גדול מיהדות התפוצות מזדהה עם מדינת ישראל דווקא בגלל שמדובר במדינה יהודית ודמוקרטית – אלה שני מרכיבים שאין להפריד ביניהם.

זה בא לידי ביטוי בדו"ח לשנת 2014 של המכון למדיניות העם היהודי, ממנו עולה שמרבית המנהיגים היהודים רואים חשיבות רבה בשמירה על ישראל כיהודית ודמוקרטית, וכי היסוד הדמוקרטי מבחינתם הוא יהודי לא פחות. לכן, חוק כמו 'חוק הלאום' מהווה פגיעה במהות היהודית של המדינה.

אל-מוניטור: היית בכנסת שש שנים. עכשיו, כשאתה צופה על התנהלות חברי הכנסת מבחוץ בכל הנוגע לחקיקה אנטי-דמוקרטית, אתה מצליח לפענח את התופעה?

פלסנר: מה שכמובן בולט זה ההפקרה של המדינה ה'יהודית דמוקרטית' עבור מניע פוליטי. 'יהודית דמוקרטית' זה אולי הנושא הכי רגיש בהגדרת הזהות שלנו, נושא שצריך להיות מטופל בחרדת קודש. תראו מה קורה כאן: בתחילת דרכה של המדינה, כשנלחמנו על קיומנו והייתה כאן אוכלוסייה שמנתה בסך הכל 600,000 איש, והצבא הקטן נלחם בצבאות הסדירים של מדינות ערב, נכתבה כאן מגילת העצמאות. יש בה עקרונות חוקתיים אוניברסליים שמשקפים ביטחון עצמי. אבל דווקא עכשיו, כאשר האוכלוסייה גדלה בלמעלה מפי עשרה, ויש לנו את אחד הצבאות החזקים בעולם, אנו מפגינים חוסר ביטחון ונדרשים ליוזמות לא מאוזנות ולא ציוניות כדי להגדיר את עצמנו?

בעיני זה אבסורד שהקשב והעיסוק האינטנסיבי של המערכת הפוליטית וההנהגה מופנים לחוק כה מיותר ומזיק, בעוד שישנן בעיות אמיתיות שמשפיעות על חיי היום יום של אזרחי ישראל ואשר הוזנחו במשך שנים. לפני שלוש שנים [2011] יצאו מאות אלפים לרחובות בציפייה לשנות את השיטה הכלכלית-חברתית, ועצוב שבסוף הממשלה תתפרק בגלל מחלוקת על חוק הלאום שלרבים מהם אין עניין בו.

אל-מוניטור: עד כמה יוזמות החקיקה האלה מושפעות ממניעים פוליטיים ופופוליזם?

פלסנר: יש לכך השפעה ברורה. אני מכיר מקרוב את הלחץ שנמצאים בו הפוליטיקאים להביא הישגים ולתת מענה לצרכים ולמשאלות הלב של קהל היעד שהם מכוונים אליו. בהרבה מקרים זה גורם לפוליטיקאים לראות רק את ההישג הרגעי ולא את ההקשר הרחב ואת טובת הכלל. אבל דווקא במדינה כמו שלנו שבה אין חוקה ואין כללי משחק מעוגנים, מוטלת אחריות יתרה על הפוליטיקאים להגן על עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. וזה בדיוק הרגע שאנו נמצאים בו.

אל-מוניטור: מה היית אומר עכשיו לראש הממשלה ולקולגות לשעבר בכנסת?

פלסנר: עוד לפני שמחליטים להביא את החוק להצבעה בכנסת, הייתי מצפה שההנהגה ובטח ראש הממשלה יחשבו שוב. אם אחרי מחשבה יגיעו למסקנה שצריך חוק כזה, שיעשו זאת רק לאחר שיגבשו קונצנזוס רחב בקואליציה ובאופוזיציה ויציגו חוק שמבוסס על עקרונות מגילת העצמאות.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: knesset, jews, israel, independence, immigrants, democracy, benjamin netanyahu

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept