האם ליברמן סייע לצעירים חרדים לקבל פטור מגיוס לצה"ל?

אביגדור ליברמן ומפלגתו ישראל ביתנו נחשבים בשנה האחרונה כגורם מכריע במציאות הפוליטית הכאוטית בישראל. התפטרותו של ליברמן ממשרד הביטחון בנובמבר 2018 הובילה להקדמת הבחירות שנערכו באפריל אשתקד [2019], לאחריהן הוא הפתיע כשסירב להצטרף לממשלת הימין-חרדים אותה ניסה בנימין נתניהו להקים. סירובו אז, הצהרתית לפחות, נבע מהאג'נדה שלו בענייני דת ומדינה, ובראשה סוגיית גיוס תלמידי ישיבות.

ליברמן התמיד במדיניות הזאת גם בבחירות השניות בספטמבר 2019, ואחריהן החריף העימות בינו לבין החרדים. "לצערי גם המפלגות החרדיות הופכות להיות אנטי ציוניות", הוא האשים [נובמבר 2019], והח"כים החרדים החזירו במילים קשות לא פחות. "ליברמן צריך לעזוב את המערכת הפוליטית, אנחנו לא זוכרים אנטישמיות כזאת בכנסת ישראל...במדינה אחרת האיש היה הולך לכלא. האיש המושחת הזה יודע מה שאנחנו עושים? מי אתה? אפס", תקף ח"כ משה גפני (יהדות התורה). השר אריה דרעי מש"ס הוסיף ואמר כי ליברמן ישלם על מעשיו.

חשיפת עיתון הארץ מיום שני השבוע [3 בפברואר] על מעורבותו הרבה של ליברמן בתפקידו כשר ביטחון במתן פטור משירות צבאי לצעירים חרדים, מציגה את העימות בין ליברמן לחרדים על שלל הצהרותיהם התקשורתיות באור מגוחך. היא אף עשויה לפגוע באמינות הקמפיין שהוא מנהל לקראת הבחירות השלישיות בעוד פחות מחודש. לפי התחקיר שערך העיתונאי החרדי אהרון רבינוביץ', תקופת כהונתו של ליברמן במשרד הביטחון [מאי 2016 עד נובמבר 2018] הייתה מעין "תור זהב" של חרדים מקושרים שלא היו מעוניינים ללבוש מדים. לפי מסמכים ועדויות שהובאו בכתבה, בתקופת כהונתו של ליברמן זכו הח"כים החרדים לדלת פתוחה ולערוץ ישיר ללשכת שר הביטחון, והשתמשו בכך להשגת פטור מגיוס או הקלות למאות צעירים חרדים.

הפניות אל ליברמן הגיעו מכל הזרמים, כפי שאפשר להסיק מרשימת חברי הכנסת שלשכותיהם היו עמו בקשר מתמשך: שר הבריאות יעקב ליצמן (חסידים), יו"ר ועדת הכספים משה גפני (ליטאים), ח"כ יואב בן צור מש"ס (ספרדים), וגם ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה, אשר כינה את ליברמן "ראש מפלגת פשע" יממה אחת בלבד לפני פרסום התחקיר. עוד העלה התחקיר, כי יועצו לענייני חרדים של ליברמן, אבי אבוחצירא, סייע לבן של פוליטיקאי חרדי בכיר ולאדם מוכר בציבור החרדי, שהציג לצה"ל מסמכים כוזבים לכאורה. אחרי התערבות היועץ הבן קיבל פטור משירות צבאי מטעמים רפואיים.

זו לא הסתירה היחידה בין הצהרותיו של ליברמן למעשיו. לפי התחקיר, באותה תקופה זכו מאות מאנשי הפלג הירושלמי הקיצוני לפטור גורף מגיוס. כן, זה אותו פלג שמתנגד נחרצות לכל פשרה בסוגיית הגיוס ומפגין לא פעם נגדו. בתחקיר נטען כי עריקים וצעירים מועמדים לגיוס מהפלג שלא התייצבו בלשכת הגיוס כדי להצהיר על לימודיהם בישיבה, קיבלו בתקופת ליברמן לתיבת הדואר שלהם פטור מהצבא ללא כל הסבר. בכתבה נטען כי היועץ אבוחצירא ביקש מהחרדים להרגיע את העניינים ולא להבעיר את השטח, כשהוא מסביר שיש להם רשימות של צעירים המיועדים לקבל פטור. "המדיניות המוצהרת של השר הייתה 180 מעלות הפוך ממה שנעשה בפועל", צוטט בכיר בצבא בכתבה.

באופן פרדוקסלי, ביום פרסום הכתבה שוב הפגינו חרדים מהפלג הירושלמי נגד גיוס לצה"ל וחסמו כבישים. "חייבים לשים סוף פסוק לבריונות של המשתמטים ושל הפלג הירושלמי", צייץ ליברמן בתגובה להפגנה, "מערכת אכיפת החוק חייבת למצות את הדין עם המתפרעים. לא יתכן שבכל פעם שמתחשק להם יחסמו כבישים וישבשו את חייהם של אזרחי המדינה. ישראל ביתנו תפעל לחקיקת חוק גיוס חובה לצה"ל או לשירות לאומי-אזרחי לכולם".

בנוסף, בפייסבוק, המשיך ליברמן לתקוף את הח"כים החרדים: "עבורי כל אחד שמשרת בצה"ל, עושה מילואים, עובד ומשלם מסים הוא יותר יהודי מדרעי וליצמן ביחד, שמתעסקים כל היום בסחיטה של הקופה הציבורית על חשבוננו".

בתגובתה לתחקיר, לשכת ליברמן הכחישה בתוקף את הטענות ומסרה כי שר הביטחון לשעבר מעולם לא התערב בשום מקרה הנוגע לפטור מגיוס, אפילו לא ברמיזה, וכי פניות מהמגזר החרדי בענייני גיוס, כמו פניות משאר הציבור, מטופלות ללא התערבות ובהתאם להחלטות הדרגים המקצועיים.

אלא שהנתונים שפרסם הארץ הראו כי בתקופת ליברמן גדל מאוד מספר הפטורים שניתנו לצעירים חרדים מנימוקים "מיוחדים", כלומר לא בשל בעיה רפואית או רישום פלילי. ב-2018 נתן משרד הביטחון פי שלושה יותר פטורים כאלה משירות מאשר שנה קודם לכן. לאחר התפטרותו מהמשרד בנובמבר, חזר הנתון למספרים שטרם תקופת כהונת ליברמן. בעקבות כך פנה עיתון הארץ שוב אל ליברמן כדי לקבל תגובה, ונענה כי "התחקיר מתבסס על שקרים והמצאות בלבד. כל מי שטוען שלשכת שר הביטחון יכולה להעניק פטור למאן דהוא משירות צבאי, צריך לקבל תואר בטיפשות. הגופים היחידים שיכולים להעניק פטור משירות צבאי הם או ועדה רפואית, שללשכת השר אין שום קשר אליה, או אגף כח אדם בצה"ל הכפוף לרמטכ"ל".

עוד טען ליברמן כי התחקיר נועד לפגוע בקמפיין של ישראל ביתנו, "החושף את ההשתלטות של המפלגות החרדיות על ברז התקציב". אכן, בישראל ביתנו חוששים כי נושא דת ומדינה פחות מעסיק את הציבור הישראלי במערכת הבחירות הנוכחית, ובמקומו עלו לדיון סוגיות מדיניות שנתניהו בכישרון רב תזמן לתקופה הזו, או עניין כתב האישום שכחול לבן מנסה לדחוף לסדר היום. במקביל החרדים נענים רק באופן חלקי לאמירות הפרובוקטיביות של ליברמן כלפיהם.

בעקבות התחקיר, טענו בעבודה-גשר-מרצ כי ליברמן "מחרטט את בוחריו" ודרשו לכנס את ועדת חוץ וביטחון. על אף כל זאת, הסקרים האחרונים מראים כי גם אם ליברמן יירד לשישה מנדטים לעומת השמונה שיש לו היום, לאף אחד משני הגושים עדיין אין רוב בלעדיו.