"עסקת המאה" – פרס לטרור היהודי ומתכון לאלימות
הכישלון בהעמדתם לדין של טרוריסטים יהודים נובע מרוח המפקד העליון, שקידום מפעל ההתנחלויות קודם אצלו לשלטון החוק. במובן הזה תכנית טראמפ היא לעג לרש הפלסטיני, זה שסובל מנחת זרועם של בריונים ברשות התורה והממשלה.
כפי שניתן היה לצפות, הפלסטינים דחו על הסף את "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ וזכו לברכתה של הליגה הערבית. תגובתן הצוננת של רוסיה והאיחוד האירופי היו גם הן צפויות. היועץ המיוחד והחתן, ג'ארד קושנר, הזדרז להבהיר ש"התוכנית" תמתין במקפיא עד לאחר הבחירות בישראל ב-2 במארס. אבל איך תעזור הדחייה? לא בטוח שבקואליציה הבאה יהיה רוב ל"תוכנית". שותפיו "הטבעיים" של נתניהו, נפתלי בנט וחבריו, אינם מוכנים לשמוע את המילה "פלסטין". מנגד, יו"ר כחול לבן בני גנץ הודיע אמנם על תמיכתו בעסקה, אך רק כבסיס למשא ומתן עם הפלסטינים שאינם צד לעסקה. כדי לקיים משא ומתן אמיתי לפתרון הסכסוך, צריך לגייס מתווך הוגן.
מי שיעז לטעון שטראמפ משמש "מתווך הוגן" וחסר פניות ביחס לסכסוך בין ישראל לערבים צריך להתכונן למתקפת ציוצים ארסיים מהבית הלבן, ובצדק. איך אפשר להאשים את טראמפ ביחס הוגן לצד הפלסטיני? אין מילה שמבטאת את חד צדדיותו של ממשל טראמפ יותר מהמילה "טרור". היא מופיעה במסמך האמריקאי בן 181 העמודים לא פחות מ-63 פעמים. תמיד, ללא יוצא מהכלל, בהקשר לטרור הפלסטיני. הצורך להגן על ביטחונם של אזרחי ישראל מפניו הוא שורש "התוכנית". ממנו צומח פירוז השטחים, פירוק ארגוני הטרור (הפלסטינים) מנשקם, הידוק שיתוף הפעולה המודיעיני בין מדינות ערב השכנות לבין ישראל, וכמובן שליטה ביטחונית של ישראל בכל השטח שבין הים לירדן, כולל מעברי הגבול.
