השיתוק הפוליטי מונע את שיקומה של אוכלוסיית הזנות

העובדה שבישראל מכהנת כבר שנה ממשלת מעבר יוצרת שיתוק מסוים בפעילות משרדי הממשלה. אלה אמורים, בין השאר, ליישם החלטות ממשלה שכבר התקבלו ותוקצבו. מטבע הדברים מי שנפגע מכך יותר מכל אלה האוכלוסיות החלשות ביותר, שאין כמעט מי שנאבק עבורן. הכנסת, שאמורה לפקח על עבודת הממשלה ולקיים דיונים במליאה ובוועדות, אינה מתפקדת גם כן. כך, אי מימוש התוכנית הממשלתית לשיקום נשים וגברים בזנות ולצמצום צריכת שירותי זנות מעיד על הנזק שנגרם לציבור כתוצאה מהפלונטר הפוליטי.

בחודש אוגוסט [2019] עיתון הארץ בדק ומצא כי משרד הרווחה לא משתמש בכספים שקיבל, כ-21 מיליון שקלים, לצורך מימוש התוכנית. תקציב זה הועבר אליו ממשרד האוצר לאחר חקיקת חוק איסור צריכת זנות שיזמו חברות הכנסת עליזה לביא ושולי מועלם [דצמבר 2018]. חוק זה, שקיבל את תמיכת הממשלה, ייכנס לתוקף ביולי 2020, וקובע כי מעשה של צריכת שירותי זנות, או הימצאות במקום המשמש לצריכת זנות במטרה לצרוך מעשה זנות, יהווו עבירה מנהלית שבצדה קנס שיכול להגיע ל-75 אלף שקלים במקרים קיצוניים.

בהמשך לחוק, אישרה הממשלה [ינואר 2019] תוכנית לשיקום וטיפול באוכלוסיית הזנות בהיקף של 90 מיליון שקלים בשלוש שנים. בהחלטה נאמר כי סיבות ההיקלעות לזנות קשורות במצוקות כלכליות, נפשיות וחברתיות, אשר מקשות על היציאה ממעגל הזנות; וכי האוכלוסייה במעגל הזנות, שהיא בעיקרה נשים, נמצאת ב"מילכוד" המקשה על יכולת היציאה מהעולם הזה, בין השאר בשל הידרדרות למצבי מצוקה ומשבר. במסגרת התקציב שאישרה הממשלה הועברו למשרד הרווחה 21 מיליון שקלים, שהתווספו ל-25 מיליון שקלים שמועברים למשרד מדי שנה לטיפול בנושא. בפועל, עד עתה לא נעשה בכסף כל שימוש. לפי החוק בישראל, הכסף אמור לשוב לקופת האוצר בסוף השנה בשל אי ניצולו.

ביום ראשון השבוע [8 בדצמבר] עתר מטה המאבק בזנות לבג"ץ נגד משרד הרווחה ומשרד האוצר כדי שהכספים הללו שלא נוצלו, יישמרו במשרד הרווחה לטובת המטרה שלה יועדו ולא יוחזרו לאוצר. 

עו"ד ניצן כהנא, מנהלת מטה המאבק בזנות, אומרת לאל-מוניטור כי לפי נתוני הקואליציה למאבק בזנות, בשנה שקדמה לאישור החוק גדל פי שלושה מספר הפניות לארגוני הסיוע, הממשלתיים והעמותות יחדיו. לדבריה, בהתאם לנתונים אלה, צפוי זינוק נוסף בכמות הפונות למסגרות הקיימות עם כניסתו של החוק לתוקף.

בראיון לעיתון הארץ [פברואר 2019] סיפרה עובדת בארגון סיוע לעוסקים בזנות, כי מיד עם אישור החוק חלה ירידה של ממש במספרי הלקוחות, ולכן יותר ויותר נשים שעוסקות בזנות מבקשות להשתקם. "נשים במועדוני חשפנות מדווחות שהמקומות ריקים ושהן מתקשות לממן לפעמים את המונית חזרה הביתה מכספי המשמרת", היא סיפרה, "אישה שעובדת בזנות בבית בושת גדול, שבעבר הייתה מגיעה ל-3,000 שקל במשמרת, עכשיו היא בקושי מגיעה לאלף שקל במשמרת של 14-12 שעות. כשהן מתחילות להרוויח מעט כסף בערב ובנוסף לסבול את כל ההשפלה שקשורה בזנות, הן פונות לברר על שיקום ועל יציאה מהעולם הזה. זה מביא אותן לפתח מרכזי השיקום – לברר, להתעניין, להבין מה המדינה מציעה להן ואיך אפשר לצאת מהעולם הזה".

במרכזים הללו ניתן סיוע רחב לנשים המבקשות לצאת מעולם הזנות: סיוע כספי, מגורים לתקופת ביניים, טיפולים בריאותיים, טיפולים בהתמכרות לסמים ואלכוהול ועוד. כהנא אומרת כי העומס על מרכזי הסיוע הללו, שהיה גדול גם קודם לאישור החוק, הגיע כעת "לממדים בלתי נסבלים", ו"הם לא מסוגלים לטפל במי שכבר מבקשות לצאת מהזנות וזקוקות לסיוע".

עוד היא אומרת, כי תקופת הביניים לכניסת החוק לתוקף נועדה לאפשר לגופים הממשלתיים להתרחב ולפתוח מרכזי שיקום חדשים. בפועל, דבר כמעט לא נעשה. יתרה מכך, הגופים הקיימים לא מטפלים בזונות שהן אימהות, בטרנסג'נדרים ובגברים העוסקים בזנות.

לפי נתונים שמסר לאל-מוניטור מטה המאבק בזנות, המבוססים על נתוני משרד הרווחה, בישראל ישנם מעל ל-14,000 נשים, גברים וטרנסג'נדריות בזנות; מתוכם כ-3,000 קטינים וקטינות; 62% מהנשים בזנות הן אימהות לילדים ו-76% מהן העידו כי היו מעוניינות לצאת ממעגל הזנות לו הייתה להן אפשרות. מרכזי הסיוע מטפלים באופן מלא רק בעשרות בודדות של נשים, ובעוד כמה מאות באופן חלקי.

מתגובת משרד הרווחה לאל-מוניטור עולה כי ישנה הידברות עם משרד האוצר להותיר את התקציב שלא נעשה בו שימוש ברשות המשרד כדי לעשות בו שימוש בחודשים הקרובים. גורם בכיר באוצר אמר לאל-מוניטור כי מדובר בסוגיה הקשורה לכל המשרדים, וכי בהנהלת המשרד מתגבשת החלטה לאפשר להשאיר תקציבים לא מנוצלים במשרדי הממשלה, לפחות בחלק מהמקרים, ובוודאי כשמדובר בסוגיות רגישות כמו טיפול באוכלוסיות חלשות. לדברי הגורם הבכיר, בחלק ממשרדי הממשלה המתינו הפקידים להקמת ממשלה חדשה במהלך השנה ולכן לא יישמו חלק מהתוכניות. לטענתו, משרד הרווחה גילה אוזלת יד.

ממשרד הרווחה נמסר מנגד, כי כבר בשבועות הקרובים ייעשה שימוש בסכום של שישה מיליון שקלים לצורך טיפול בטרנסג'נדרים העוסקים בזנות, מגזר שעד כה לא קיבל סיוע ושיקום ממשלתי.

ומה שזועק בכל הסיפור הזה הוא השתיקה של אנשי הציבור הפוליטיקאים, לרבות נציגות הציבור. שום שרה, או חברת כנסת, גם אלה שעסקו בנושאים האלה, משום מפלגה או מגזר, לא התגייסה למאבק הזה. גם לא שרת המשפטים לשעבר איילת שקד או ח''כ עאידה תומא-סלימאן שהייתה יו''ר הוועדה למעמד האישה. ארגוני החברה האזרחית נותרו לבד במערכה.

ממשלה חדשה לא צפויה לקום לפני חודש אפריל 2020, כלומר עד אז תפקוד הממשלה המכהנת ימשיך להיות חלקי ביותר. אוכלוסיית הזנות תאלץ כנראה להמשיך לחכות לכספים שאמורים לסייע לה.