ההזדמנות להקים ממשלה אזרחית ללא חרדים

הסוגיות שיעמדו לנגד עיניהם של הבוחרות והבוחרים הישראלים ב-17 בספטמבר לא תהיינה שונות בעיקרן מאלו שהדריכו אותם אל הפתק ששלשלו לקלפי ב-9 באפריל. אם לא תהיינה הפתעות מרעישות, אפשר לצפות לתיקו נוסף בין גוש הימין-דתיים-חרדים לבין גוש המרכז-שמאל-ערבים. כך במקרה הטוב (תלוי בעיני המתבונן), ראש הממשלה בנימין נתניהו יצליח להקים ממשלה על כרעי תרנגולת. בינתיים יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, כבר הודיע [15 ביוני] כי בכוונתו לפעול להקמת ממשלת ליכוד-כחול לבן בראשות חבר כנסת מהמפלגה הגדולה יותר. הוא נושא עיניו לממשלה אזרחית נקייה מחרדים.

אפשר להניח שקווי היסוד של הממשלה הזאת לא יקרבו את פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואפילו לא יכללו הסכמה לפנות מאחזים לא חוקיים. אך למרבה הצער, ממילא רק מיעוט זניח מקרב הציבור הישראלי-יהודי ונבחריו, שמגדיר עצמו "שמאל", מתעניין בנושא המדיני.

לעומת זאת רוב מרשים (74%) מהציבור היהודי מעוניין בממשלה אזרחית אשר תוקם על בסיס הליכוד וכחול לבן ואשר תקדם חופש דת ושוויון בנטל. זהו הנתון הבולט ביותר בסקר שפרסמה באחרונה [12 ביוני] עמותת  חדו"ש, הפועלת לקידום חופש דת ושוויון. הסקר, שנערך על ידי מכון סמית, מראה ש-61% ממצביעי הליכוד ו-100% ממצביעי כחול לבן בבחירות האחרונות, וכן 93% ממצביעי ישראל ביתנו ו-96% ממצביעי כולנו, מעדיפים ממשלה ללא חרדים.

"מדד השלום" של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון אוונס באוניברסיטת תל אביב מינואר 2018, הראה שרק מיעוט בציבור היהודי (27%) מעדיף ממשלה בהשתתפות המפלגות החרדיות  (5% מהחילונים, 21% מהמסורתיים-לא דתיים, 53% מהמסורתיים-דתיים, 60% מהדתיים ו-81% מהחרדים). רוב גדול (70%) מהציבור היהודי הבוגר דוחה את טענת המנהיגות החרדית, שבשמה הם מצדיקים את דרישתם לחוקי ההשתמטות משירות ביטחון, ולפיה לימוד התורה של הצעירים החרדים מגן על ישראל לא פחות מאשר השירות בצבא של הצעירים הלא חרדים.

ממשלת אחדות שאינה תלויה בחסדי המפלגות החרדיות תוכל לתקן שורה של חוקים אשר גורמים לאפליית רוב תושבי ישראל, בהם השבתת תחבורה ציבורית וחברת התעופה הלאומית בשבתות וחגים ואיסור עבודה במועדי ישראל, כפיית חוקי כשרות ומינוי משגיחים, מניעת האפשרות לנישואים אזרחיים ונידוי להט"בים. ממשלה המשוחררת מלחצם של הרבנים ועסקניהם תוכל לאכוף תכנית לימודים הכוללת לימודי ליבה כדי לחלץ רבבות צעירים מבורות ולאפשר להם להשתלב בשוק העבודה.

מצד אחד, הימין השמרני מתלונן שמערכת המשפט והתקשורת מתעלמים מ"רצון העם" וכופים עליו את רצונם ואת האינטרסים שלהם. מצד שני, המיעוט החרדי נחשב בעיניהם ל"שותף טבעי". מאמר שפרסם יועץ התקשורת והפובליציסט החרדי דוד רוזנטל באתר "כיכר השבת" [פברואר 2017] חושף יותר מטפח מהיחס של  החרדים ל"שותף הטבעי", בלשונו "הפראיירים".

"נושא השוויון למשל, לא מעניין לחרדים את קצה הזרת השמאלית", הוא כתב, "אבל אם באמצעות רוממות השוויון וסיסמאות דומות אפשר להשיג עוד ועוד תקציבים עבור תרבות תורנית, אברכים, בחורי ישיבה וכל שאר צרכי הקודש, אזי יחי השוויון. הפראיירים ימשיכו לשלם". לדבריו, הזרם החרדי "לא דופק חשבון לאף אחד, ובפועל הוא פוגע ומחרב את רעיון מדינת הרווחה". הוא הודה שהחרדים מנצלים את מדינת הרווחה "עד העצם", וכי חברי הכנסת החרדים מציגים את עצמם כ"חברתיים" מאחר שזו הדרך היעילה ביותר לקחת כסף מהמדינה, "אשר בעיוורונה ממשיכה עדיין במדיניות הרווחה".

סכום הכסף ש"הפראיירים" משלמים לכלי הקודש, שהפכו את הישיבות לערי מקלט משירות צבאי ושותפות בכוח העבודה, ילך ויאמיר. לפי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסייה החרדית שבשנת 2015 מנתה 11% מאוכלוסיית המדינה, תכפיל את עצמה במהלך 20 השנים הקרובות ובשנת 2065 תהווה כמעט שליש מתושבי המדינה. שיעור התעסוקה של גברים חרדים עלה מעט בשנים האחרונות, אך הוא עדיין נמוך להחריד (47.8% לעומת 82.3% בכלל אוכלוסיית הגברים).

בנק ישראל התריע לפני כשלושה חודשים [מארס 2019] על האטה בצמיחה במשק, ותלה זאת בין השאר בפער ברמת המיומנויות במתמטיקה ובהבנת הנקרא בין גברים חרדים ליהודים לא-חרדים. חוקרי הבנק מניחים שהבעיה נעוצה בגריעתם של מקצועות הליבה מתוכנית הלימודים בחינוך החרדי. הם ממליצים שמקבלי ההחלטות יעודדו את החרדים ללמוד תחומי דעת להשכלה אקדמית שרלוונטיים לשוק העבודה, במיוחד בתוכניות הלימוד לבנים. הם מדגישים כי הצורך בכך מתחדד נוכח העלייה הצפויה בחלקם של גברים חרדים באוכלוסיית המדינה. מנגד, השותפים הטבעיים, כלומר העסקנים החרדים, מנהלים מלחמת חורמה נגד כל ניסיון לכפות לימודי ליבה בבתי הספר החרדים. מבחינתם, מצביעים בורים נוטים להיות כנועים וצייתנים. 

לפני שש שנים ממשלת ישראל התקיימה בלי השותפים הטבעיים מיהדות התורה וש"ס. המדובר בממשלת נתניהו השלישית שהוקמה ב-2013 והורכבה מהליכוד, יש עתיד, התנועה, הבית היהודי וישראל ביתנו. ממשלה זו רשמה לזכותה שורה של הישגים בתחום האזרחי: מתווה חדש לחוק הגיוס (חוק השוויון בנטל); קיצוץ קצבאות הילדים, שנופחו בלחץ המפלגות החרדיות (שיעור הפריון במגזר החרדי יותר מכפול מהממוצע באוכלוסייה); העברת חוק גיור שמאפשר לרבני ערים לבצע גיור; ביטול הקריטריון "ותק בנישואים" והחזרת "מיצוי כושר ההשתכרות" לגבי זכאות לדיור (גיל הנישואין במגזר החרדי נמוך מהממוצע); הארכת שעון הקיץ עד לחודש נובמבר בדומה לנהוג במדינות המערב; קידום הקמת מחוז חינוך חרדי-ממלכתי במשרד החינוך, המחייב לימודי ליבה.

בספטמבר הקרוב יקבלו המפלגות הגדולות הזדמנות להשלים את המלאכה ולכונן שותפות טבעית המבוססת על חופש מדת ועל שוויון הזדמנויות מוחלט גם לחרדים