הפיילוט הירושלמי לתכנית הסיפוח בגדה

למה התכוון שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן כשרמז, בראיון לניו יורק טיימס [8 ביוני], לאפשרות של סיפוח של שטחים מסוימים בגדה המערבית? מה מסתתר מאחורי ההצהרות של השליחים הנשיאותיים ג'ארד קושנר את ג'ייסון גרינבלט, על חלופות לפתרון שתי המדינות? איך שליט יכול לשלוט בשטחים לא לו, בלי להחיל עליהם ריבונות ותוך קבלת החלטה שרירותית לגבי מתן אזרחות או שלילתה? מתברר שאפשר. ראו את תוכנית החומש להשלמת סיפוח הליבה של ירושלים המזרחית-הערבית, ואת המהלך המשלים לניתוק השכונות שמעבר לגדר ההפרדה שחוצצת בינן לבין הליבה.

במשך 50 שנה ויותר ניסתה המדינה למשוך יהודים נוספים לירושלים המזרחית ולדחוק פלסטינים לעזוב. התוצאה עגומה למדי: לפי נתונים שפרסם מכון ירושלים למחקרי מדיניות לרגל יום ירושלים 2019, בשנת 2017 היגרו מהעיר שחוברה-לה-יחדיו 17 אלף תושבים לעומת 11 אלף שעברו אליה. המהגרים לירושלים וממנה הם בעיקר יהודים (96%). בסוף שנת 2017 מנתה אוכלוסיית העיר כ-900 אלף תושבים מתוכם 62% יהודים. אם המגמות הדמוגרפיות הנוכחיות יימשכו, ירושלים תוכל להפוך לעיר שבה מיעוט יהודי כבר בשנת 2045.

כמו תוכניות "ייהוד ירושלים", גם ההצהרות החגיגיות על "אחדות העיר" אינן מגובות בעובדות. לא תיתכן אחדות אמיתית ללא שוויון אזרחי וללא הקצאה שוויונית של מתן שירותים ציבוריים ובניית תשתיות. בדו"ח מיוחד בנושא פיתוחה וחיזוק מעמדה של ירושלים [מאי 2018] קבע מבקר המדינה, כי 76% מהתושבים בשכונות הערביות במזרח ירושלים חיים מתחת לקו העוני, 85% מהם ילדים. ההכנסה הממוצעת לנפש לחודש בשכונות הערביות נמוכה מאוד – 40% מזו של תושב במערב העיר. התשתיות הפיזיות והחברתיות בכל השכונות במזרח ירושלים רעועות ביותר, והשכונות הללו גם סובלות ממחסור משמעותי בכיתות לימוד ובמבני ציבור.

ההנהגה הישראלית, משמאל ועד ימין, מבינה כי לא ניתן לשמור את כל ירושלים בגבולותיה העירוניים הנוכחיים, ללא אובדן הרוב היהודי בעיר. הכישלון של כל הממשלות לרבע את המעגל, כלומר גם לשמור על הרוב היהודי בעיר וגם לשמור את השליטה על כל חלקי העיר, בגבולותיה המוניציפאליים הנוכחיים, הוליד מהלך דו-רגלי : השלמת הסיפוח בחלקים הפנימיים של מזרח ירושלים, במיוחד אזור האגן הקדוש,  וניתוק האברים החיצוניים, השוכנים מחוץ לגדר הבטחון. ראש הממשלה בנימין נתניהו רואה במהלך הזה צעד לקראת היפרדות כולל מהפלסטינים וסיפוח שטחC  המהווה 60 אחוז מהגדה המערבית.

בכיר לשעבר במערכת הביטחון המקורב לראש הממשלה אמר לחוקרי קבוצת המשבר,  INTERNATIONAL CRISIS GROUP בראשותו של רוברט מאלי, מי שהיה ראש מחלקת המזרח התיכון בבית הלבן בתקופת הנשיא ברק אובמה, כי נתניהו הביע באוזניו חשש שההפרדה של ישראל מהפלסטינים "נהיית קשה יותר". מחקר מקיף שערך צוות של הקבוצה, שמחברו העיקרי הוא החוקר הישראלי עפר זלצברג ואשר פורסם בשבוע האחרון [12 ביוני], מציין צעד בולט (בשלבי תכנון בינתיים) לקידום סיפוח ליבת ירושלים המזרחית: רישום כל אדמות מזרח ירושלים בלשכת רישום המקרקעין הישראלית.

ההתנתקות משכונות הקצה תתבצע באמצעות שרטוט מחדש של הגבולות המוניציפאליים של ירושלים. ושיוכן למועצות איזוריות ישראליות נפרדות, במעמד של תושבים, אך ללא אזרחות ישראלית (כלומר ללא שיפור במעמדם). הניתוק ממרכז החיים בירושלים מזה ומהרשות הפלסטינית מזה צפוי להעמיק את העוני, הכאוס והמיליטנטיות באותן שכונות, הסובלות כבר היום ממצוקה קשה. עם זאת, בדרג המדיני בישראל מעריכים כי לבד ממחאה רפה של מדינות האיחוד האירופי, התוכנית לא תיתקל בקשיים וכך תוכל, לשמש בלון ניסוי להסדר דומה בשטחי C.

הצד הפלסטיני, עוקב מקרוב אחרי היוזמה. בכיר המקורב לנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן) אמר לחוקרים, כי הרשות לא תשתף פעולה עמה ."ירושלים צריכה להיות מטופלת באופן מקיף, לא טלאי על טלאי, על פי גחמותיה של ישראל", צוטט הבכיר בדו"ח. פרקליט פלסטיני ותיק העוסק בנושא מקרקעין ביטא את החשד שרישום המקרקעין של תושבי מזרח ירושלים נועד להשתלטות של המדינה על אדמותיהם של פלסטינים המתגוררים בחו"ל, מתוך כוונה להעביר אותן למתנחלים. הניסיון המר של השימוש שישראל עושה במשך שנים ב"נכסי נפקדים" והעידוד שהמדינה מעניקה לעמותות מתנחלים מהימין הקיצוני, המנשלים פלסטינים מבתיהם, כפי שקורה בשייח ג'ראח ובסילוואן, מבסס את החשש הזה. עם זאת, בכיר לשעבר ברשות הפלסטינית סבור שאם תהליך רישום המקרקעין ייעשה בהדרגה, בית אחר בית, הרשות תתקשה לעצור אותו.

זלצברג אמר לאל-מוניטור כי המחקר מלמד שמעצבי תוכנית החומש ומיישמיה מתייחסים למזרח ירושלים כמו לערים ערביות "רגילות" בישראל, דוגמת נצרת. על כן הם מקלים ראש בעוצמת התגובות לקידום התוכנית. להערכתו של צוות המחקר, תוכנית הניתוק והסכם המקרקעין עשויים להיכנס לתוקף זמן קצר לאחר הרכבת הממשלה הבאה. הם ממליצים למפלגות החרדות לשלום ירושלים, לחסום את המהלך ומאיצים בקהילה הבינלאומית, ובמיוחד באיחוד האירופי ובמדינות ערב, להזהיר את ישראל מההשלכות החמורות של יישומו. עם זאת, לפי הקולות המגיעים מסביבתו הקרובה של הנשיא טראמפ בכל הנוגע לאפשרות של סיפוח, והגמגום לגבי פתרון שתי המדינות, את הדאגה מהכיוון הזה נתניהו יכול להסיר מלבו.