במקרים רבים במערכות בחירות, מפלגות מציגות מצעים ואישים נואמים נאומים ומבטיחים הבטחות, שהכל יודעים כי אין ביכולתם לממש. הם סומכים – בדרך כלל בצדק – על זכרונו הקצר של הבוחר, ומשתדלים לגזור גזירות כלכליות בראשית כהונת הממשלות כדי שהללו אולי יישכחו על ידי המצביעים, בבחינת הרוצה לשקר יקדים עדותו.
אם מערכות הבחירות הן סוג של נשפי מסכות, הבוקר שלמחרת הבחירות הוא בוקר הסרת המסכות. או-אז אין לממשלות ברירה אלא להחליט ממה לקצץ כדי לממש קו מדיניות מסוים. החלטתו של בנימין נתניהו לקיים בחירות נוספות בתוך חמישה חודשים עדיין נלמדת באשר להשלכותיה ועוד תילמד במחלקות למדע המדינה, אך ברור שהיא גרמה לפוליטיקאים רבים להיתפש בלי מסכותיהם ולחשוף את עצמם במבוכתם.