הבחירות הקרובות יהיו על הקמת מדינה דו-לאומית

השיח הציבורי לקראת הבחירות בישראל באפריל 2019 מתנהל, לעת עתה, סביב תיקי נתניהו. התקשורת הישראלית, כמו גם פוליטיקאים מהקואליציה והאופוזיציה, עוסקת לא מעט בשאלה מתי ראוי שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יפרסם את הכרעתו בעניין נתניהו, לפני הבחירות או לאחריהן, והאם יוכל נתניהו לכהן כראש ממשלה תחת כתב אישום. אולם שאלת השאלות, זו שתקבע באמת את עתידה של מדינת ישראל – שאלת סיפוח השטחים, נדחקת לקרן זווית.

בקדנציה האחרונה ראשי הבית היהודי לא הסתירו את שאיפתם לפתרון המדיני הראוי מבחינתם – סיפוח שטחי C שבהם חיים כ-413 אלף יהודים (נכון ל-31 בדצמבר 2017) וכ-300 אלף פלסטינים. יו"ר המפלגה ושר החינוך נפתלי בנט הציג למעשה את תכנית הסיפוח שלו כבר ב-2012, ואז הדברים נשמעו הזויים. כאלה שלעולם לא יזכו לתמיכה או אפילו לדיון ציבורי בגלל משמעותם – ויתור על פתרון מדיני עם הפלסטינים ואימוץ הרעיון של מדינה דו-לאומית. אבל בתקופת כהונתה של ממשלת נתניהו הרביעית נואש הציבור הישראלי, באשמת נתניהו, מהגשמת פתרון מדיני עם ה"נון פרטנר" אבו מאזן. תכניות הסיפוח של הימין הפכו למובילות על פני עיקרון שתי המדינות.

נתניהו מודע למשמעות הנפיצה של סיפוח ולכן הוא נזהר שלא לומר מפורשות ובפומבי שהוא בעדו, אבל במקביל הוא פעל למען סיפוח השטחים, בבחינת מילים לחוד ומעשים לחוד. בחוץ, בפגישות מדיניות עם מנהיגים בעולם, לרבות עם ידידו בבית הלבן דונלד טראמפ, שב ואמר נתניהו כי הוא בעד עיקרון שתי מדינות לשני עמים. למשל, בנאום בכנסת ביוני 2016 אמר נתניהו דברים ברורים נגד סיפוח: "ראיית העולם שלי עקבית, אינני מעוניין במדינה דו לאומית. אני לא רוצה להפוך למעלה ממיליון וחצי פלסטינים לאזרחי ישראל".

מנגד, מבחינה מעשית, פעל נתניהו, בעיקר בשתי הקדנציות האחרונות, כדי להרוג את פתרון שתי המדינות. הוא הפחיד את הציבור הישראלי ששטחי יהודה ושומרון יהפכו לבסיס טרור וטען שיו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן מסית לטרור ואינו בר שיח. זאת למרות שבכירי מערכת הביטחון רואים בו שותף לדיאלוג ישראלי-פלסטיני בנושאי ביטחון וסומכים על התיאום הביטחוני הרצוף עם הרשות הפלסטינית והמלחמה המשותפת בטרור.

בקדנציה האחרונה, למשל, פעלה ממשלת נתניהו להסדרת בנייה לא חוקית בשטחים. בפברואר 2017 אישרה הכנסת בקריאה שלישית את חוק ההסדרה שנועד להסדיר בנייה בהתנחלויות על קרקע פלסטינית פרטית. לפני שבועיים, עוד לפני פיזור הכנסת [16 בדצמבר], אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת החוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) להסדרת מעמדם של מאחזים לא חוקיים המכונה גם "חוק הסדרה 2". חוק זה נועד אף הוא להסיר מכשולים בדרך לסיפוח עתידי. אמנם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט טען שלא יוכל להגן על החוק בשל "מניעה חוקתית", אך לממשלה זה לא שינה דבר. נתניהו כאילו נעל בכספת את הצהרותיו לשמור על סיכוי לפתרון מדיני, ותחת זאת נגרר על ידי הבית היהודי לחקיקת חוקים שמשמעותם סיפוח. הוא כבר אינו מעז לבטל את קריאת הסיפוח של בנט, סמוטריץ' וחבריהם לבית היהודי.

ממשלת נתניהו היוצאת לא העניקה עדיפות לעיבוי התנחלויות קיימות, ואישורי הבנייה בשטחים לא הוענקו בהתאם ל"גידול טבעי". בצל חוקי ההסדרה קמו יש מאין מאחזים חדשים, כמו המאחז שהוקם בחודש אוגוסט השנה סמוך לעלי או זה שהוקם בשנה שעברה ממזרח לרמאללה, שבוודאי יזכו בתמיכה ממשלתית ואשר בתהליך עקבי יהפכו בסופו של דבר ליישובים.

אם ייבחר לכהונה נוספת כראש הממשלה, נתניהו לא צפוי להפוך את עורו. בישיבת סיעת הליכוד בשבוע שעבר [24 בדצמבר] הוא אמר מפורשות "הקואליציה הנוכחית זה הגרעין בעיני לקואליציה הבאה". בינתיים מפלגת "הבית היהודי" התפצלה (29 בדצמבר). נפתלי בנט ואיילת שקד הכריזו על הקמת מפלגה חדשה בראשותם, בשם "הימין החדש.'' בדרך לקואליציה הבאה, לא המפלגה החדשה, וגם לא מפלגת הבית היהודי אינן צפויות לוותר על תכנית הסיפוח. להיפך. שתי מפלגות הימין הללו יאבקו על קולות הימין הקיצוני ויתחרו ביניהן מי בעל הרעיון המקורי לסיפוח ומי יקדם אותו טוב יותר לקראת ביצוע. כך, בכוחות משותפים, הן יסנדלו את נתניהו כשתגיע העת להרכיב ממשלה. בלי שתי מפלגות הימין, הבית היהודי והימין החדש, נתניהו יתקשה להרכיב ממשלה חדשה. משמע, הוא לא יוכל להימלט מרעיון הסיפוח.

תזכורת: במערכת בחירות 2015 הצהיר יו"ר כולנו משה כחלון כי הוא יהיה שר האוצר הבא ואביגדור ליברמן הכריז כי הוא יהיה שר הביטחון הבא. שניהם קיבלו בסופו של דבר את התפקיד שבו חפצו. כעת, לא ברור אם ליברמן יחזור אחרי הבחירות הנוכחיות למשרד הביטחון שממנו התפטר, בעיקר כאשר בנט לוטש עיניים למשרה הזאת. זאת ועוד, הבית היהודי סימנה בבחירות הקודמות מטרה, לשנות את הרכב בית המשפט העליון, שהפריע למפעל ההתנחלויות. ואכן, שרת המשפטים איילת שקד הצליחה בקדנציה הנוכחית להשלים את המהפכה שעליה הכריזה נגד מערכת המשפט בישראל. באותו האופן, בנט ושקד יידעו היטב כיצד לסנדל את גרעין הקואליציה הבא: הכרזות על ביטחון וסיפוח.

בעוד פחות ממאה ימים ישראל תבחר את הכנסת ה-21. בזמן שגנרלים בדימוס מקימים מפלגות חדשות והשמאל הישראלי מתפצל לחלקיקים, בימין, עם פיצול או בלי פיצול, המשנה האידאולוגית כבר סדורה.

הבוחרים הישראלים לא יצביעו על תיקי נתניהו, לא על מלחמה עם סוריה וחיזבאללה וגם לא על כסף קטארי לעזה או תוכנית הסדרה עם חמאס. ישראל תצביע הפעם על מדינה דו-לאומית כן או לא. על סיפוח שטחי C כן או לא.

הימין שם כעת את הסיפוח גלוי על השולחן. רעיון העוועים הזה הופך למציאות, ונתניהו – שתיקי חקירותיו ילווהו גם לאחר הבחירות, לא יוכל עוד להתעלם. הוא יזנח את פתרון שתי המדינות למען הישרדות אישית-פוליטית, כפי שנהג תמיד.