כשגיבור מלחמת יום הכיפורים מתריע שצה"ל לא מוכן למלחמה

נציב קבילות החיילים בצה"ל האלוף במילואים יצחק בריק הוא גיבור מלחמת יום הכיפורים [1973]; המלחמה שבה הופתעה ישראל על ידי מצרים וסוריה וכמעט הוכרעה, כשהתברר שצה"ל שקט על שמריו ונח על זרי הדפנה בשנים שאחרי מלחמת ששת הימים [1967], וגם הדרג המדיני נדבק בשאננות שכמעט וגרמה לאסון.

הנציב, שמסיים כעת את כהונתו, אמון על טיפול בתלונות חיילים ולא על ענייני מוכנות למלחמה, כשירות מבצעית או בניית כוחו של צה"ל. למרות זאת, הוא הפך בחודשים האחרונים מנודניק טורדני לבעיה אסטרטגית של ממש. זה החל בדוח שהגיש ובו כלל גם סקירה מבהילה על מצב המוכנות והכשירות של צה"ל למלחמה, המשיך במסמך ארוך ומנומק באותו נושא ששיגר לבכירי מערכת הביטחון וכעת חיבר מסמך נוסף, ארוך ומנומק לא פחות, ובו דרישה להקים ועדת חקירה חיצונית בראשות שופט עליון, כדי לבדוק את טענותיו [13 בספטמבר].

בריק, שנפשו תהיה צרובה לנצח בהפתעה האסטרטגית ההיא של מלחמת יום הכיפורים, הפך להפתעה אסטרטגית בעצמו. הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט לא פילל שצרותיו יבואו דווקא מכיוונו של הגנרל הזקן, מי שנלחם במלחמה ההיא כשאיזנקוט חגג בר מצווה וכעת הפך לאלרמיסט המפעיל את כל פעמוני האזעקה האפשריים, לעת פרישתו.

"זה לא פלא שלפני כמה שבועות [26 באוגוסט] אמר חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, שהוא קורא ומבין מהתקשורת הישראלית שצה"ל לא מוכן למלחמה ושישראל מורתעת מחיזבאללה", אמר לאל-מוניטור גורם צבאי ישראלי בכיר, "לצערנו ישנם גורמים שמעדיפים לפזר בהלה חסרת ביסוס ולהאדיר את אויבי ישראל, במקום לבדוק את המספרים, את העובדות, את המצב לאשורו". דבריו של נסראללה מתכתבים עם פרסום בספרו החדש של העיתונאי האמריקאי בוב וודוורד, שלפיו כמה מיועצי טראמפ הזהירו את הנשיא כי ישראל "לא תוכל לעמוד בעימות מול חיזבאללה" וכי לצה"ל אין יכולת להגן על המדינה.

בלשכת הרמטכ"ל איזנקוט מרגיעים ורגועים. בתגובה לשלל הפרסומים הללו, הוציא הצבא לפרסום קטעים מחוברת מפורטת על מוכנות וכשירות צה"ל למלחמה, שהוגשה לאחרונה לראש הממשלה, לשר הביטחון ולקבינט. בחוברת, קובע הרמטכ"ל בחתימתו כי צה"ל "נמצא בכשירות ומוכנות גבוהה למלחמה ביחס לכל תרחישי האיום והייחוס ומצוי בעוצמה ובמוכנות שלא הייתה דומה לה בעבר למול כל תרחיש האיום".

במסמך האחרון שלו, שעל פי הפרסומים (בהארץ) מכיל כ-200 עמודים, כולל האלוף בריק שיחות רבות עם קצינים ונגדים בזרוע היבשה, ביחידות מחסני החירום ובאתרים חיוניים נוספים, ולפיהן כשירותו של צה"ל נמצאת בנסיגה, המורל בשפל וישנם פערים גדולים באימון, בהצטיידות ובתחזוקה  מהנחוץ. בצה"ל מדגישים כי דבריו של האלוף בריק מבוססים על שיחות אנונימיות עם חיילים ונגדים ועוסקים בעיקר ב"ענייני רגש", בעוד הרמטכ"ל מטיל את כל האינטגריטי שלו על ההכרזה כי הצבא מוכן מאי פעם.

עיקר הביקורת של הנציב ממוקדת בצבא היבשה, הזרוע שהוזנחה לאורך השנים לטובת חיל האוויר, המודיעין, היכולת הרקטית, ההגנה נגד טילים וחיל הים. "בשנים האחרונות היבשה קיבלה תקציבי ענק", אמר לאל-מוניטור גורם צבאי ישראלי בכיר, "היחידות חוזקו, יש לנו היום את מלאי החימוש הגבוה בתולדותינו, האימונים חוזקו מאוד והם ברמה האינטנסיבית ביותר מאז שנת 2000. התוכניות האסטרטגיות הושלמו, התוכניות האופרטיביות מוכנות, הצבא מתאמן, מוכן, מצויד ומתורגל".

כן, בצבא מודים שהיבשה הייתה אכן "הבן החורג" במשך שנים ארוכות. גם קיצור השירות הצבאי בישראל (בהחלטת ממשלה) ושינוי "מודל השירות" של אנשי הקבע עוררו בעיית כוח אדם קשה, אליה מתייחס נציב הקבילות; אבל אלה, על פי צה"ל, החלטות שאינן תלויות בפיקוד העליון של צה"ל. "בכל הקשור למצב בשטח, לנתונים האמפיריים, לדוחות ולביצועים, המצב הרבה יותר טוב מאשר בעבר ולצה"ל יתרון מכריע, בכל הגזרות, על כל אויביו", אומר המקור.

לאל-מוניטור נודע כי שר הביטחון ליברמן קיים לפני כשבועיים דיון מיוחד סביב טענותיו של האלוף בריק. בדיון, שנסב על נושא "כשירותו של צה"ל", הציגו הרמטכ"ל ובכירי המערכת את המצב אל מול הטענות של נציב הקבילות. על פי מספר גורמים שנחשפו לדיון, השר סיים אותו כשהוא מרוצה למדי מהמצב. גורם בכיר במשרד הביטחון אמר לאל-מוניטור כי השר נותן את מבטחו ברמטכ"ל ובאחריות שהוא נוטל על מצב כשירותו של הצבא. על פי הגורם, ייתכן כי הדוחות של בריק נגועים ב"עודף רגש" ומושפעים, עדיין, מטראומת מלחמת יום הכיפורים שבימים אלה מלאו לה 45 שנה.

"הרמטכ"ל לא מתחמק מאחריות והודיע כי הוא ערב לכך שהצבא נמצא במוכנות גבוהה", אמר לאל-מוניטור גורם צבאי בכיר, "כל מי שחושב אחרת מוזמן להוכיח את טענותיו במדדים אובייקטיביים שניתן לבדוק, ולא על סמך שיחות מסדרון".

עושה רושם שזו גם דעתו של שר הביטחון, שאמור להודיע בימים הקרובים מי מארבעת המועמדים לתפקיד יהיה הרמטכ"ל הבא של צה"ל. איזנקוט פורש בסוף השנה ומחליפו אמור להיכנס לתפקיד ב-1 בינואר 2019. ליברמן הצהיר שיבחר את הרמטכ"ל הבא על פי גישתו לגבי הכרעה במלחמה עתידית. מי שיוכיח שהוא חותר להכרעה ולניצחון ייבחר, אמר ליברמן. המועמדים הם סגן הרמטכ"ל אלוף אביב כוכבי והאלופים ניצן אלון, אייל זמיר ויאיר גולן. על פי המדדים שקבע לבחירת יורשו של איזנקוט, עושה רושם שליברמן לא מודאג מהכשירות של צה"ל אלא מחתירתו למגע ולהכרעה.