מדינה שאינה יודעת גבולות

האיום המצמרר של שרת המשפטים איילת שקד על בית המשפט העליון (5 באוגוסט), כי פסילת חוק הלאום תפתח ״מלחמה בין הרשויות״, עורר, ובצדק, סערה ציבורית ותקשורתית. פגיעה ישירה כל כך ברשות השופטת מהווה חציית גבול שאפילו הימין הקיצוני נזהר מפניה. אך אין זה הגבול היחיד שהחוק מאיים לפרוץ. כפי שכתב כאן רן שקולניק בשבוע שעבר, לשון החוק מצטרפת לשורה של חוקים, תקנות והצהרות, שמכשירים את הקרקע לסיפוח שטחי הגדה המערבית. ודוק, השטחים - לא התושבים המתגוררים שם שאינם בני דת משה וישראל. מעשה זה יהיה הכרזת מלחמה על הפלסטינים ועל העולם הערבי, תוך הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ושל הסכמים בינלאומיים שישראל חתומה עליהם. 

מבקרי חוק הלאום מתמקדים במילת המפתח "שוויון" שנעדרת ממנו, אך יש מילה נוספת, חשובה לא פחות, שחסרה בו: המילה "גבולות". בחוק נאמר כי "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל". היכן שוכנת "מדינת ישראל"? האם בין הים לירדן, כל השטח שבו היא שולטת זה 51 שנה, אך ריבונית רק ב-78 אחוזים ממנו? עוד נאמר בחוק כי "מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי". האם העם היהודי רשאי לממש את זכותו להגדרה עצמית במולדתו ההיסטורית, המשתרעת, על פי המסורת היהודית, מהפרת עד החידקל? ואולי העם היהודי צריך להסתפק בגבולות המנדט הבריטי, כפי שדורשים אנשי הימין החילוני? האם הקו הירוק יעלם לנצח?