ערביי ישראל חלוקים על אופי המחאה נגד חוק הלאום

האזרחים הערבים בישראל חלוקים בשבועות האחרונים על אופי המחאה נגד חוק הלאום שאישרה הכנסת בחודש שעבר [19 ביולי]. ההתלבטות נסובה בין הרצון להפעיל לחץ על הכנסת לשנות את החוק - באמצעות הפגנות, שביתות ופנייה לבג"ץ בבקשה שיפסול את החוק; לבין רצון להשתמש בחוק שחוקק ככלי ניגוח בנתניהו ובממשלתו בקרב הקהילה הבינלאומית.

פעילים בתנועת חד"ש טענו בשיחות עם אל-מוניטור כי חברי הכנסת הערבים ובכירי המגזר (בהם ראשי רשויות מקומיות ואנשי ועדת המעקב העליונה) "נרדמו בשמירה". לדבריהם, אף שהערבים אינם משרתים בצבא, הם משלמים מסים כמו כל אזרחי ישראל אך מקבלים פחות. חלקם סבורים שעל הערבים בישראל לפתוח בשביתה ללא הגבלת זמן ולקיים הפגנות כולל סגירת כבישים כך שיורגש כוחם האזרחי. באופן כזה יראה כל העולם את ערוותה של ישראל.

אכן, מחאת ערביי ישראל, המהווים כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה, כמעט לא נשמעה עד עכשיו. גם כשהייתה כזאת, היא נבלעה במחאת העדה הדרוזית שזכתה לסיקור נרחב בתקשורת הישראלית ולתמיכה גורפת של בכירי מערכת הביטחון, בעבר ובהווה. ההתגייסות למחאה הציבורית של הדרוזים התרכזה בעובדה שבני העדה מתגייסים בהמוניהם לשירות בצה"ל, ואילו הערבים כביכול אינם תורמים את חלקם.

כעת, באיחור של כשלושה שבועות, מנהיגי המגזר הערבי הצטרפו למחאה האקטיבית נגד החוק. הרשימה המשותפת, ועדת המעקב וארגון "עדאלה" עתרו אתמול [7 באוגוסט] לבג"ץ נגד חוק הלאום, כפי שעתרו לפניהם חברי כנסת דרוזים, תנועת מר"צ ואזרחים בדואים מהצפון והדרום. יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, כינה בחשבון הטוויטר שלו את חוק הלאום כ"חוק העליונות היהודית", והכריז שחברי הכנסת פועלים לביטול החוק.

עד עתה סברו המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת, בעיקר תנועות בל"ד וחד"ש, כי הדרך הנכונה נגד החוק היא לנגח את הממשלה. הן סברו כי לאחר אישור חוק הלאום יקל עליהן להסביר את הקיפוח המתמשך של האוכלוסייה הערבית בישראל, שמבחינתן עתה עוגן בחוק. אולם נראה כי דבריה האחרונים של שרת המשפטים איילת שקד, נוסף כאמור למחאת הדרוזים, תרמו להחלטה לעבור מגינויים למעשים.

בראיון לגלי צה"ל אמרה שקד כי לבג"ץ אין סמכות לפסול חוקי יסוד, ואיימה שאם בית המשפט יפסול את חוק הלאום תפרוץ "מלחמה בין רשויות". שקד, שפעלה בשנים האחרונות לשנות את הרכב בית המשפט העליון ולמנות שופטים הקרובים לתפיסת עולמה כמו פרופ' אלכס שטיין, מועמדה לבית המשפט העליון, טענה עוד בראיון שהיא אינה מאמינה שיימצא רוב (בבית המשפט העליון) לפסילת חוק הלאום. לטענתה, אם בית המשפט ינקוט בצעד כזה, תהיה זו "רעידת אדמה". מילים כדורבנות שלא ניתן לפרשן אחרת מלבד איום מוחשי על שופטי בג"ץ שלא יעזו לחלוק על הכנסת.

"בניגוד למה שחושבים שקד וחבריה, הרשות השופטת היא לא מחווה שניתנה לערבים ולשמאלנים, היא חלק ממה שנקראת דמוקרטיה", צייץ ח"כ עודה.  

רבים במגזר סבורים שעתירה לבג"ץ מטעם ההנהגה הערבית היא טעות. לדבריהם, כל החלטה שיקבל בית המשפט העליון תשמש כלי שרת בידיו של ראש הממשלה נתניהו ותומכי החוק. אם שופטי בג"ץ יקבעו שאין זה מסמכותם לפסול את החוק, יעניקו העותרים, קרי חברי הכנסת הערבים וחברי ועדת המעקב, לנתניהו את האישרור שהוא כה זקוק לו להוכיח שחוק הלאום אינו "חוק אפרטהייד" כטענת המבקרים. אם ייפסל החוק, עלולה מחאת הקיפוח הערבית להידחק לקרן זווית, ואת סדר היום תכבוש "המלחמה בין הרשויות" כדבריה של שרת המשפטים.

מעבר לכך, מצבם של ערביי ישראל לא ישתנה גם אם יפסול בג"ץ את החוק, כי הכנסת כבר הוכיחה קבל עם ועולם  מהו יחסה לעשרים אחוז מקרב האוכלוסייה בישראל שאינם יהודים.  

ביטוי ללבטים המלווים את המגזר הערבי נתן ח"כ ג'מאל זחלקה (בל"ד) במסיבת עיתונאים שכינסה ועדת המעקב העליונה בת"א. בדבריו הוא הציג את הדילמה האם עליהם להילחם בחוק או לנצלו כדי להוכיח שישראל מפלה אותם על רקע גזעני.  

"החוק רע מאוד, מרושע, קולוניאלי וגזעני", הוא אמר, "אבל יש לו עוד צד - נתניהו נתן לנו כלי שלא היה בידינו קודם, להראות לעולם עד כמה יש גזענות בארץ, ולכן אנחנו רצים בעולם עם המסמך הזה, אנחנו פונים לעולם ומראים מסמך מכונן - זה האפרטהייד, זו הגזענות".

חברי הכנסת מהרשימה המשותפת ייפגשו בתחילת חודש ספטמבר בבריסל עם שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני וכן עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. זאת במטרה להתניע קמפיין בינלאומי נגד החוק שבו ינסו הח''כים יחד עם סופרים, משוררים ואנשי רוח בולטים לגייס תמיכה בעולם.

בינתיים, שעת מבחן ראשונה תתקיים במוצאי השבת הקרובה [11 באוגוסט]. ועדת המעקב העליונה וחברי הרשימה המשותפת מרכזים מאמצים לקיים בת"א הפגנה של ערביי ישראל. לצורך כך מחולקים ביישובים הערביים סטיקרים עם הסיסמה "אני משתתף". הבעיה היא שבני הדור הצעיר אינם מאמינים שיחס הממסד אליהם ישתנה בגלל מחאה כזו או אחרת. לרובם אין תקוות שהמעוז הדמוקרטי האחרון, בית המשפט העליון, יגן עליהם ויצליח לשנות את יחס החברה היהודית כלפיהם - אחרי שהסיסמא "אדוני הארץ" חלחלה עמוק לתוכה.