דילוג לתוכן העיקרי

מצרים לוחצת על חמאס: פיוס עכשיו או סגירת מעבר רפיח

מצרים רואה בקידום פיוס פנים פלסטיני אינטרס מצרי ומשתמשת במעבר רפיח, בפתיחתו וסגירתו, כאמצעי לחץ על הנהגת חמאס להתגמש עם אבו מאזן. האם יו"ר הרשות יסכים להתגמש גם הוא ויוותר על דרישתו לפרק את הזרוע הצבאית מנשקה?
A Palestinian waits for his relatives to return into Gaza after the Egyptian Authority opened the Rafah Border Crossing for one day, in the southern Gaza Strip February 19, 2018. REUTERS/Ibraheem Abu Mustafa - RC179BE19FB0

משלחת חמאס בראשותו של סגן ראש הלשכה המדינית סאלאח אל ערורי, שביקרה השבוע בקהיר [11 ביולי], תאלץ כעת לקבל החלטות קשות. הנהגת חמאס תצטרך להוכיח שיש לה נכונות כנה להתקדם בתהליך הפיוס עם פת"ח. אחרת, מעבר רפיח – המעבר של עזה לעולם – ייסגר על ידי מצרים.

לאחרונה מונה לתפקיד ראש המודיעין הכללי של מצרים הגנרל עבאס כמאל ועליו הטיל הנשיא א-סיסי להשלים את הסאגה הבלתי נגמרת בין הפת"ח לחמאס. כמאל נפגש בשבוע שעבר עם חבר הוועד הפועל של אש"ף עזאם אל-אחמד, ושמע ממנו שיו"ר הרשות אבו מאזן ממשיך להתעקש לקבל אחריות על מנגנוני הביטחון הפלסטינים בעזה, אבל יחד עם זאת הגיע להבנה שכדי לרדת מהבמה הפוליטית הפלסטינית בכבוד עליו להשיג פיוס עם חמאס טרם פרישתו.

"מצרים גמרה אומר ללחוץ על חמאס כדי שיבינו היטב את המצב שבו הם נמצאים. הגנרל כמאל יודע בדיוק איך לעשות זאת באופן ברור ומובן" אומר לאל-מוניטור מקור בעזה הנחשב לאחד מאנשיו של מוחמד דחלאן. לדבריו "אבו פאדי" ( דחלאן) פועל מאחורי הקלעים, והמצרים נועצים בו כל הזמן ורואים בו איש מפתח.

מצרים רואה בקידום פיוס פלסטיני אינטרס מצרי שנועד להשיג שלוש מטרות עיקריות.

האחת, לפתור את המצוקה הכלכלית-הומניטרית של עזה, תוך ניתוק הקשר של גורמי ג'יהאד הפועלים בסיני עם הרצועה.

השנייה, היא קידום שליטת הרשות ברצועה. גם אם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ישיג מיליארד דולר לשיקום הרצועה ולפיתוח פרויקטים כלכליים שם, השיקום לא יוכל לצאת לדרך מבלי שהרשות תחזור לשלוט ברצועה. או במדוייק יותר, הכסף לא יזרום לרצועה אם חמאס תמשיך להיות הריבון היחיד בה.

המטרה השלישית, חשובה לא פחות, קשורה למתיחות הבין ערבית. מצרים רואה במעורבותה של קטאר ברצועה גורם מאיים ומפריע. לא רק משום שמצרים עדיין מתהדרת בתואר מנהיגת העולם המוסלמי הסוני, אלא גם כי היא רואה באמירות הקטנה והעשירה השולטת בכלי התקשורת החשוב בעולם הערבי (אל ג'זירה) גורם מסכסך ומפלג.

השליח הקטארי ברצועת עזה מוחמד אל עמאדי מנסה גם הוא, בשליחות האמיר, לפייס בין הצדדים (חמאס ופת"ח) ולתווך בין חמאס לישראל, ופעילותו זו היא לצנינים בעיני המצרים. "כשהמצרים היו משוכנעים שהנהגת חמאס מאפשרת לאל עמאדי להתערב יותר מדי (בעזה), הם סגרו את מעבר רפיח לשלושה ימים", אומר מקור בעזה לאל-מוניטור. לדבריו, סגירת המעבר נועדה לשגר איתות אזהרה ברור להנהגת התנועה, כדי שיבינו שהמפתחות לרצועת עזה נמצאים בקהיר.

מצרים משתמשת במעבר רפיח, בפתיחתו וסגירתו, כאמצעי לחץ על הנהגת חמאס – בדיוק באותה שיטה בה פועלת ישראל. השבוע הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו [9 ביולי] כי בתגובה להמשך טרור ההצתות מהרצועה הוא הורה למערכת הביטחון לסגור את מעבר הסחורות בכרם שלום, ויאפשר להעביר רק ציוד הומניטרי הכרח כגון מזון, דלק וציוד רפואי לבתי החולים. העברתם של חומרים אחרים, בעיקר מוצרי בנייה ומה שמוגדר "מותרות" (בגדים, ממתקים וכיוצ"ב), הופסקה. ההגבלות נכנסו לתוקף ביום שבו הגיעה משלחת חמאס לקהיר. סגירת מעבר כרם שלום חידדה להם עוד יותר את הצורך ב"פשרות כואבות" פן גם מצרים תטיל מגבלות ואז מעבר רפיח הפתוח מאז תחילת חודש הרמדאן למעבר סחורות ובני אדם, ייסגר אף הוא.

"יש תיאום הדוק בין מצרים לישראל", טוען המקור בעזה ומעריך שהתיאום בין הצדדים מתבטא גם בחלוקת אחריות. ישראל לדבריו מעוניינת להשתחרר כמה שאפשר מתלותה של עזה בה ומקווה להיות "הספק השני" אחרי מצרים הנדרש לספק את תצרוכתם של שני מיליון תושבי הרצועה.

מנגד, מצרים מבינה שמעבר רפיח הפתוח מקרב את תלותה של הרצועה  אליה, אבל יש בכך מבחינתה יתרון. התלות הגוברת של עזה במצרים מהווה נשק יעיל נגד חמאס. ברצות המצרים ייפתח מעבר רפיח לסחורות וחומרי גלם שישראל אינה מתירה להכניס לרצועה מכרם שלום. אבל אם חמאס לא יתנהג כפי שהמצרים מצפים ממנו מעבר רפיח ייסגר. חד וחלק.

אלה הכללים החדשים שמצרים מכתיבה עתה ולחמאס כנראה אין הרבה ברירות. מעבר רפיח פתוח כבר כמעט חודשיים ברציפות ומנהיגי חמאס חשו היטב במהלך הזמן הזה את השינוי. כשנתניהו הכריז השבוע על סגירת מעבר כרם שלום, ההודעה התקבלה כמעט באדישות ברחוב העזתי שכן כיום יש לרצועה מקור אספקה חלופי, אם כי על תנאי.

אם חמאס יגלה גמישות ויגיע להבנות עם אבו מאזן על פתרון הסכסוך ביניהם, מצרים מבטיחה נוסף על המעבר הפתוח גם שורת מחוות כמו הקמת אזור תעשייה בצפון סיני, הגדלת אספקת החשמל לרצועה, הקמת צינור דלק שיספק אנרגיה באופן סדיר לרצועה ועוד. מצרים מבחינתה לוקחת על עצמה אחריות גדולה יותר על עזה ומעניקה בכך לישראל הזדמנות חד פעמית להשתחרר מהקשר הגורדי שנוצר בין עזה לישראל – קשר שלא הותר גם כשישראל התנתקה מעזה [2005] וגם אחרי שחמאס גירש משם את הרשות הפלסטינית והשתלט על מוסדות השלטון [2007].

אבל חמאס אינו השחקן היחיד על המגרש. אבו מאזן סירב עד כה להתקדם בתהליך הפיוס כל עוד מנהיגי חמאס בעזה התעקשו שלא להעביר לסמכותו את כל מנגנוני הביטחון וסירבו לפרק את גדודי עז א-דין אל-קסאם (הזרוע הצבאית של חמאס) מנשקם. האם הוא יהיה מוכן להתפשר כעת? לפי המקור בעזה, בהחלט כן. לדבריו, בכירי הרשות הפלסטינית סבורים שאם תהליך הפיוס עם חמאס יתקדם והרשות תחזור לשלוט ברצועה, זה יהיה מהלך עוקף תכנית השלום של הנשיא טראמפ. מאות מיליונים לשיקום עזה יעברו דרך קופת הרשות הפלסטינית ואבו מאזן יהיה חלק משמעותי בשיקום הרצועה. רק כך הוא יוכל לפרוש בכבוד.