שיעור ההיסטוריה המביך של אבו מאזן

נאומו של יו״ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בכינוס המועצה הלאומית הפלסטינית (30 באפריל) עבר בתחילה למרבית הישראלים מתחת לרדאר אבל לא לאורך זמן. בשעה שהוא שכתב את ההיסטוריה היהודית כראות עיניו, והשתמש בביטויים גזעניים ובהכחשת שואה, הישראלים היו מרותקים למצגת מסמכי הגרעין האיראניים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הקלסרים והתקליטורים האיראניים שנתניהו הציג בשידור חי בכל ערוצי הטלוויזיה הארציים לא השאירו מקום לאבו מאזן על סדר היום. ביום אחר, סביר להניח שנתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן היו מגיבים מיידית. הם לא היו מחמיצים את ההזדמנות לגנות ללא שהיות את יו״ר הרשות ולטעון כי צדקו לכל אורך הדרך כשאמרו שהוא המכשול העיקרי לשלום. גם מי שעדיין תומך בעיקרון שתי מדינות לשני עמים ומי שראו בו פרטנר אפשרי למו״מ לא יוכלו להגן על אמירותיו המקוממות, המעניקות את כל הסיבות להציגו כשונא יהודים, אנטישמי, ומכחיש שואה.

הנה רק חלק מהציטוטים העיקריים מתוך נאומו, שנמשך שעה וחצי.

״היהודים הללו, שעברו לאירופה, היו נתונים כל 15-10 שנה לטבח בידי מדינה כלשהי, מהמאה ה-11 ועד השואה. ולמה היא התרחשה? הם אומרים 'כי אנו יהודים'״. אבל בהשראת ״שיילוק״ של שייקספיר, הסביר: ״שנאת היהודים באירופה לא נבעה מדתם, אלא מתפקידם החברתי, מעיסוקם בבנקים ובהלוואה בריבית״.

אחר כך הגיע הנשיא הפלסטיני לתיאוריית הקונספירציה, שלפיה מדינת היהודים הוקמה למעשה על ידי מעצמות אירופה. ״האמת היא שהפרויקט הציוני הוא פרויקט ניצול, שבא לשתול גוף זר בארץ״, אמר. לטענתו, מאחורי הצהרת בלפור ותוכנית החלוקה של האו״ם עומדת תוכנית של מדינות אירופה להציל את מעמדן הבינלאומי אל מול הסכנה שארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה יתפסו את מקומן. מסיבה זו הן שלחו את היהודים אל ״מזרח לתעלת סואץ״, כדי ״להותיר את ארצות המזרח התיכון מסוכסכות ומפגרות״.

בדרך גם ניסה לטעון שהיהודים ״האשכנזים״ נרדפי הנאצים שעלו מאירופה לא היו כלל יהודים. בהסתמך על ספרו של ארתור קסלר, ״השבט השלושה עשר״, הוא הגיע למסקנה שמוצאם הוא בכלל מהכוזרים. אולם שיא הגיחוך היה כשטען שאחד הדוחפים ליישובם של היהודים בישראל לפני מלחמת העולם השנייה היה אדולף היטלר. אבו מאזן אמר שהיטלר הגיע להסכם עם בנק פלסטין (היום בנק לאומי לישראל) לאפשר את העברת רכוש היהודים שיהגרו לפלשתינה.

יו״ר הרשות גם לא היסס ״לגייר״ את יוסף סטאלין וטען שהיה יהודי. בנקודה זו נשמע רחש רם של מבוכה בקהל, ואנשיו מיהרו לתקן אותו.

תקצר היריעה מלפרט את כל הדברים שאמר היו״ר בניסיון לערער את זכותם של היהודים על ארץ ישראל. אך דבר אחד ברור: יותר משהצליח למלא את מבוקשו, הוא העניק נשק יעיל למתנגדיו ואכזב רבים שראו בו שותף לתהליך שלום שנפגע ממדיניותו של נתניהו.

זו לא הפעם הראשונה בה אבו מאזן נחשד בגזענות נגד יהודים, אך בעבר התנצל על דברים דומים. לפני מספר שנים סיפר שזו הייתה תקופה אחרת, ואמר שלא היה חוזר על כך שנית. בעצם, במהלך השנים נטען כלפיו שהוא מכחיש שואה בגלל עבודת הדוקטורט שכתב באוניברסיטת מוסקבה בכותרת ״הקשרים בין הנאצים לציונות בשנים 1945-1933״. בעבודתו הוא טען כי מנהיגי התנועה הציונית ניפחו את מספר הנספים בשואה לשישה מיליונים, והאשים את היהודים בסיוע לנאצים. כאמור, ב-2014 חזר בו אבו מאזן, ואמר כי בשעה שהדברים נכתבו ישראל ואש״ף היו במלחמה, והיום איש אינו יכול עוד להכחיש את הפשע הנורא של השואה והשמדת יהודי אירופה.

בשנים האחרונות, ככל שהבין שהוא עומד לסיים בכישלון את שנות שלטונו כראש הרשות הפלסטינית, מבלי שהשיג פתרון לבני עמו, שב אבו מאזן למחוזותיו האפלים.

לפני שנתיים (יולי 2016), לקראת ציון מאה שנה להצהרת בלפור, הגה רעיון לתבוע באמצעות הליגה הערבית את בריטניה על הצהרתה, אך לא מצא תומכים. בינואר 2018, לאחר שנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, אבו מאזן נשא נאום זועם במועצה המרכזית של אש״ף (ינואר 2018), ואיחל לו ש״ייחרב ביתך״. בנאום הזה הוא פרס לראשונה את תיאוריית הקונספירציה שלפיה ״ישראל היא פרויקט קולוניאליסטי שאין לו קשר ליהודים״. הדברים חוללו סערה רבה בישראל. נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר כי ״בשל הדברים הללו ממש הוא הואשם כמכחיש השואה״.

בישיבת המועצה הלאומית שהתקיימה בתחילת השבוע, אבו מאזן החריף את הטון. בלי להניד עפעף הוא גייס את היטלר, סטאלין, בלפור ואת הכוזרים - רק כדי להסביר כנראה מדוע לא צלחה תוכניתו להגיע להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בתקופת שלטונו. בני עמו הרי מודעים לכך שאבו מאזן הטיל על התוכנית הזאת את כול כובד משקלו.

פעילים בפתח שאל-מוניטור שוחח עמם, טענו שאבו מאזן נמצא במצוקה מובנת כי הוא נלחם על חייו הפוליטיים. לדבריהם, יו״ר הרשות ביקש להסביר באוזני הפלסטינים שלמעשה הוא נאבק בכוחות בינלאומיים גדולים חזקים ממה שהם נוטים לחשוב. הדוברים חששו לדבר בגלוי, אך ניכר היה שהם חשים חוסר נוחות מהקו החדש של היו״ר. הם סבורים שהגישה החדשה-ישנה שלו מחלישה את דרישתו הצודקת למדינה פלסטינית בקהילה הבינלאומית, ובעיקר בקרב מדינות אירופה שאותן האשים בהשתתפות בקנוניה ציונית.

כאמור, בשל ההתמקדות בנושא האיראני אפילו לראש הממשלה נתניהו לקחו כמעט יומיים להגיב. ""בשיא של בורות וחוצפה, הוא (אבו מאזן) טען שיהודי אירופה נרדפו ונרצחו לא בשל היותם יהודים, אלא מפני שעסקו בהלוואות בריבית,'' אמר נתניהו והוסיף, ''כנראה שמכחיש שואה נשאר מכחיש שואה. אני קורא לקהילה הבינלאומית לגנות את האנטישמיות החמורה של אבו מאזן, שהגיע זמנה לחלוף מן העולם". שר התשתיות יובל שטייניץ שנשא נאום במליאת הכנסת קרא לפלסטינים "תעיפו את האנטישמי הזה לכל הרוחות.'' לדבריו, "הרשע הזה, שאני מזה שנים טוען שהוא אנטישמי באידאולוגיה שלו הרבה יותר ממנהיגי איראן ומערפאת, הוא באמת אנטישמי באופן עמוק.'' מבחינת הישראלים, הדברים הללו בהחלט אינם מגבירים את הסיכוי לאיזשהו סוג של דיאלוג.