דילוג לתוכן העיקרי

בכיר במשרד הביטחון הישראלי איים על בעלי חברות אוטובוסים בעזה בימים שלפני המחאה

ההפגנות שחמאס מממן משקפות את הקרע הפוליטי בקרב הפלסטינים, את המשבר הכלכלי שמייאש את רצועת עזה ואת קריסתו של תהליך השלום.
RTX5FDDD.jpg

שלומי אלדר מדווח שהמערכת הביטחונית בישראל "מתוחה" לקראת "צעדת השיבה", כפי שמעיד האיום יוצא הדופן של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יואב מרדכי, שהזהיר את בעליהן של עשרים חברות אוטובוסים ברצועה כי אם החברה שבבעלותם תסיע מפגינים אל הגדר, "אתה ומשפחתך תישאו באחריות באופן אישי".

מזכ״ל האו"ם אנטוניו גוטרש, האיחוד האירופי וארגונים בינלאומיים לזכויות אדם קראו להקים ועדת חקירה עצמאית שתבדוק את ההתנגשויות האלימות ליד גדר הגבול עם רצועת עזה ב-30 במארס, בזמן ש-30 אלף מתושבי הרצועה הפגינו נגד המצור הישראלי. 15 פלסטינים נהרגו וכאלף איש נפצעו מירי כוחות צה"ל. ב-31 במארס ארה"ב הטילה וטו על טיוטת הצהרה במועצת הביטחון של האו"ם, שקראה להקמת ועדת חקירה.

בזמן שחמאס והרשות הפלסטינית טענו שישראל הגיבה בירי חי נגד מפגינים שהיו חמושים באבנים ובצמיגים בלבד, ממשלת ישראל השיבה ואמרה שכוחותיה נפגעו מבקבוקי תבערה, ושרוב ההרוגים או הפצועים מזוהים עם חמאס, שישראל רואה בו ארגון טרור.

"חיילי צה"ל עשו את המוטל עליהם", אמר ב-1 באפריל שר הביטחון הישראלי אביגדור ליברמן, שהוסיף: "אני סבור שחיילינו ראויים לצל"ש... ובעניין ועדת החקירה - לא תהיה כזו".

בחמאס תכננו את צעדת השיבה ל-30 במארס בתור מפגן של כוח ושל ייאוש גם יחד, על רקע הקרע המתרחב מול ההנהגה הפלסטינית, וכן על רקע המשבר הכלכלי וההומניטרי המידרדר והולך ברצועת עזה, כפי שמהדהד הטור של אלדר מ-29 במארס, כפי שמדווחים גם כתבי פלסטין פולס של אל-מוניטור, וכפי שעולה מדו''ח שפרסם באחרונה האו"ם.

"הנחת העבודה" במערכת הביטחון של ישראל, כותב אלדר, "היא שחמאס מתוך מצוקותיו משתמש באוכלוסייה האזרחית הסובלת כדי להגיע לעימות עם ישראל. אבל ככל שהמתיחות בדרום גוברת, נשמעים בחמאס גם קולות אחרים, מפתיעים".

אותם "קולות אחרים" כוללים בין השאר גם את דבריו של סלאח אל-ברדוויל, חבר הלשכה המדינית של חמאס, שאמר ב-20 במארס כי תנועתו "מוכנה לקיים דיאלוג עם ממשל טראמפ, כדי לממש את שאיפות העם הפלסטיני ואת זכויותיו, לייסד את מדינת פלסטין ולבטל את המצור על עזה", כפי שמדווח אחמד אבו עמאר.

"באל-מוניטור פנינו לכמה מבכירי חמאס, אך הם סירבו להגיב בנושא", מוסיף אבו עמאר. "הם ציינו כי הצהרותיו של ברדוויל אכן משקפות את עמדתה הרשמית של התנועה, אך הוסיפו והדגישו שאיש לא פנה אליהם מהממשל האמריקאי כדי לפתוח בדיאלוג, וגם לא הזמין אותם להשתתף בוועידת התורמים שנערכה בבית הלבן באמצע מארס. להפך, בחמאס מתחו ביקורת על הוועידה, שתוארה כניסיון אמריקאי לפטור את ישראל מאחריות למשבר הכלכלי וההומניטרי בעזה, כתוצאה מהמצור שהטילה ישראל על הרצועה מאז 2007".

ההפגנות התקיימו על רקע הקרע ביחסים בין הנשיא הפלסטיני אבו מאזן לחמאס. דאוד כותאב מסביר כי הדברים שאמר אבו מאזן להנהגה הפלסטינית ב-19 במארס "חשפו מנהיג מעורער שכבר לא טורח לשמור על תקינות פוליטית... בישראל ובתקשורת הבינלאומית הקדישו תשומת לב רבה לעלבונות שהטיח אבו מאזן, המאופק בדרך כלל, בשגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן. יותר מזה, הנאום גם חשף מנהיג נקמני, שככל הנראה אין לו שום בעיה להעניש את רצועת עזה כולה על ניסיון ההתנקשות בראש הממשלה ראמי חמדאללה וראש המודיעין הכללי מאג'ד פרג' ב-13 במארס. שישה אנשים נפצעו קל כששני מטענים שהונחו לצד הכביש פגעו בשיירה של חמדאללה, עם כניסתה לרצועה".

אבו מאזן אמר ב-19 במארס: "מתוקף תפקידי כנשיא העם הפלסטיני, עשיתי כמיטב יכולתי למען אחדות המולדת, אך צעדיי נדחו בידי חמאס וסמכותו הבלתי-חוקית, ועל כן החלטתי לנקוט צעדים לאומיים, משפטיים וכלכליים כדי לשמר את הפרויקט הלאומי שלנו. אני סמוך ובטוח שתושבי עזה יתמכו תמיד בפרויקט הלאומי ובאינטרס הלאומי העליון".

כותאב מוסיף וכותב: "איומיו הישירים והעקיפים של אבו מאזן כלפי חמאס לא זו בלבד שהנחיתו מכה ניצחת על מאמץ הפיוס הפלסטיני השברירי, אלא גם הגבירו את הסיכון להסלמה".

בשנה שעברה קיצץ אבו מאזן את המימון לחשמל ברצועת עזה כדי ללחוץ על ראשי חמאס, ובכך הגביר את מצוקתם של תושבי עזה. אנצאר אבו ג'האל מדווח כי התקציב הפלסטיני שהגיש אבו מאזן אינו כולל את עזה, אלא אם כן יקבלו ראשי חמאס את הצעות הפיוס שלו.

המתאם המיוחד של האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון ניקולאי מלאדנוב הזהיר את מועצת הביטחון של האו"ם ב-26 במארס כי "'הרחבת ההתנחלויות הבלתי-חוקיות ושאר פעילויות קשורות ממשיכות להעיב על פתרון שתי מדינות לשני עמים ולשחוק את הסיכוי לשלום', וכי 'האלימות וההסתה ממשיכות ללבות שנאה, פלגנות, חשדנות ופחד; וגם המשך הפיגועים נגד ישראל, וכן ניסיונות ההתנקשות האחרונים בראש הממשלה הפלסטיני, ממחישים את החשש הגובר מפני ערעור היציבות והעצמתם של הקיצוניים'".

דו''ח מ-16 במארס שהגיש מלאדנוב מזהיר מפורשות שרצועת עזה "היתה ועודנה הסכנה הגדול ביותר להסלמה, לנוכח משבר הומניטרי חריף עם פוטנציאל לקריסה מוחלטת של השירותים הציבוריים... הדו''ח מדגיש גם את הצורך בשינוי המציאות הפוליטית בשטח, כולל חידוש האחריות המלאה של הרשות הפלסטינית על העם, על הממשל ועל התשתיות ברצועת עזה. חמאס, כפלג פלסטיני, חייב לחדול לאלתר מהתעצמותו הצבאית, כולל חפירת מנהרות וירי רקטות לעבר ישראל, ואילו משטר ההסגר של ישראל חייב להשתנות מהותית על מנת לאפשר לרצועה התאוששות והתפתחות, באמצעות תנועה וגישה חופשית של אנשים ושל סחורות".

"לכן באופן לא מקרי החליטה הזרוע הצבאית של חמאס לקיים השבוע תמרון צבאי, הגדול ביותר שהתקיים בעזה", מוסיף וכותב אלדר. "כמעט כל תושבי הרצועה שמעו או ראו אותו. במהלך התמרון, שכלל את כל הכוחות המזוינים של חמאס וכן חלק מהפלגים הפלסטינים המזוינים ברצועה, נורו רקטות לעבר הים ופגזים וירי מנשק קל באוויר. מעוצמת הירי הופעלה מערכת כיפת ברזל... במערכת הביטחון מעריכים כי לחמאס יש כיום כ-30 אלף חמושים המשרתים בשכר במנגנוני הביטחון השונים, לרבות גדודי עז א-דין אל-קסאם ויחידות הנוח'בה שאומנו לפעול בתוך מערך המנהרות. כוחות אלה אינם יכולים באמת לאיים על ישראל, אלא רק לגרום להפרת השגרה הישראלית. לכן לחמאס לא נותרו הרבה ברירות״.

More from Week in Review

Recommended Articles