ועדת השרים לחקיקה אישרה השבוע (25 בפברואר) הצעת החוק שיזמה שרת המשפטים איילת שקד, אשר מעבירה את סמכות השיפוט בעתירות של פלסטינים תושבי הגדה בעניינים מסוימים מבג"ץ לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
זהו צעד תקדימי משמעותי, המחיל דה פאקטו את החוק הישראלי על הגדה המערבית. עד עתה הייתה רק "החלה שיפוטית זוחלת" לטובת המתנחלים כדי להתאים את השטח להימצאותם של מאות אלפים באיזור בו לא חל החוק הישראלי אלא החוק הצבאי – זאת מעצם היותו שטח כבוש.
דו"ח של האגודה לזכויות האזרח העוסק במערכות השיפוטיות סוקר את התהליכים שיצרו אפליה שיפוטית – כשבשטח טריטוריאלי אחד תחת אותו שלטון חיות זו לצד זו שתי אוכלוסיות הכפופות לשתי מערכות משפט נפרדות. "מי שמשתייכים לאוכלוסייה האחת נהנים מזכויות אדם ואזרח, ומי שמשתייכים לאוכלוסייה האחרת אינם זכאים להן, או זכאים להן במידה פחותה בהרבה", נטען בדו"ח.
אם תאשר הכנסת את החוק שהשרה שקד מובילה בלהט מאז כניסתה לתפקיד, מצבם של הפלסטינים יהיה מורכב יותר. הפלסטינים החיים בשטחי הגדה ימשיכו להיות כפופים לחוק הצבאי, אך עתירות נגד רשויות ישראליות בעניינים כמו כניסה ויציאה משטחי הגדה או תכנון ובנייה לא יידונו בבג"ץ כי אם בבית המשפט המחוזי בירושלים. אבל השינוי אינו מסתיים כאן. שרת המשפטים שקד מובילה גם שינויים פרסונליים בבית המשפט המחוזי בירושלים.
שקד הפעילה את כל כובד משקלה כדי למנות את עו"ד חיה זנדברג, מי שהייתה ראש הוועדה להסדרת מאחזים לא חוקיים בגדה המערבית ואשת אמונה בפרקליטות, לתפקיד שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים. מינויה של זנדברג לשופטת [22 בפברואר] נעשה במסגרת המהלך הגדול עליו הצהירה שקד באופן פומבי, לשנות את בית המשפט ולבצע בו מהפכה. שינוי - על פי תפיסת עולמה של השרה שקד ומפלגתה הבית היהודי - משמעו מינוי שופטים אוהדים למפעל ההתנחלויות. כלומר כאלה שעל פי עברם והיסטוריית השיפוט שלהם ניתן להעריך כי יגלו אהדה למפעל ההתנחלויות ולא יציבו לו מכשולים, כפי שהציב בג"ץ בהחלטה על פינוי עמונה, בית האולפנה בבית אל ועוד.
ואכן סבב המינויים האחרון כלל גם שני שופטים חדשים בבית המשפט העליון (פרופ' אלכס שטיין והשופט עופר גרוסקופף), לאחריו הצהירה השרה כי בחגיגיות כי הושלם המהלך לשינוי בית המשפט העליון.
פחות משבוע אחרי שהושלם פאזל השופטים, החל השלב השני במהפכה של שקד – העברת הסמכות לדון בעתירות פלסטינים מבג"ץ לבית המשפט המחוזי בירושלים. "במהלך שאני מובילה כעת נוריד עוד עומס לערכאות נמוכות יותר. חשוב לא פחות הוא הפסקת האפליה הנהוגה כיום כלפי תושבי יהודה ושומרון. זכויותיהם צריכות להיות שוות לכל אזרח אחר", אמרה השרה שקד לאחר אישור הצעת החוק בוועדת השרים, כלומר לדבריה לא עניינים עקרוניים אידאולוגיים דרבנו אותה לקדם את החוק, אלא רק ייעול עבודת בית המשפט.
החוק אמנם דורש אישור של הכנסת בשלוש קריאות, אבל בהרכבו של בית המחוקקים הישראלי היום יש להניח כי החוק יאושר וכי הקו האידאולוגי המוצהר של הבית היהודי – לפעול לסיפוח שטחי הגדה, לא ייראה כמו הצהרות בלבד אלא יקבל משנה תוקף, לפחות בתחום המשפט.
גלעד גרוסמן מארגון "יש דין" אומר לאל-מוניטור, כי באופן מעשי אין זה משנה אם עתירות פלסטינים בענייני קרקעות יידונו בבג"ץ או בבית המשפט המחוזי בירושלים. לדבריו, בדרך כלל ההחלטה תהיה אותה החלטה, ואם סוגיית עמונה, שתנועת יש דין עתרה בה לבג"ץ הייתה נידונה בבית המשפט המחוזי, המסקנה המשפטית הייתה זהה בשתי הערכאות. זאת מכיוון שהמדינה הודתה כי השטח המדובר הוא שטח פרטי של פלסטינים.
עם זאת הוא אומר, כי החקיקה שיזמה שרת המשפטים מובילה לסיפוח. "החוק הזה נועד להראות סוג של נורמליזציה", הוא טוען, "שלא מדובר באזור שעם אחד כבש ותושביו (הישראלים) עושים מה שהם רוצים בשטח ואף אחד לא אוכף עליהם את החוק באופן שווה, אלא להגיד שבסוגיות משפטיות מדובר פה בסכסוך שכנים כמו בתל אביב, בחיפה או בכל יישוב ישראלי בתחומי הקו הירוק".
הכוונה לדבריו היא בעיקר תודעתית, להראות שמבחינת החוק מדובר באנשים שווי זכויות ובכך לגמד את הסיטואציה של פלסטינים ומתנחלים המתגוררים בשטח שנוי במחלוקת, עם רשויות שיפוטיות שונות. "בעצם להפוך את הגדה לעוד מחוז בישראל", הוא קובע.
לחוק החדש, אם יאושר בכנסת, יש גם היבט פסיכולוגי. פלסטינים בעלי קרקעות שיחושו שנגרם להם עוול יהססו לפנות לבית משפט המחוזי ולעבור מסכת משפטית ארוכה. בג"ץ הוא הערכאה המשפטית העליונה. ברבים מהמקרים העותרים מגיעים אליו בליווי ארגוני זכויות אדם, והחלטתו היא כמעט תמיד סופית (במקרים חריגים מאוד נערך דיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים). פסקי דין שיתקבלו בבית המשפט המחוזי אינם סוף פסוק וניתן יהיה לערער עליהם לבית המשפט העליון. המשמעות היא שהדיונים עשויים להתמשך הרבה מעבר לרגיל.
אם וכאשר יאושר החוק בכנסת, ואם ארגוני זכויות אדם יעתרו לבג"ץ כדי שידון בחוקיותו, ייווצר מצב מעניין שבו יצטרך בג"ץ לקבל החלטה הנוגעת לסמכויותיו – האם פלסטינים מנועים או רשאים לעתור אליו. השאלה המורכבת יותר היא, האם המתנחלים מתגוררים בשטחה של מדינת ישראל או בשטח שהדין הצבאי חל עליו מכוח היותו שטח כבוש.