יו"ר "כולנו" ושר האוצר משה כחלון יעקוב בעניין ובחשש אחר הפגנת המחאה נגד השחיתות בממשלה, שצפויה להתקיים בכיכר רבין בתל אביב במוצאי השבת הקרובה [9 בדצמבר], ויקווה לכישלונה. באופן אירוני משהו, כחלון הוא האיש שמשלם בימים האחרונים מחיר אלקטורלי על חוק ההמלצות שקידמו בליכוד עבור בנימין נתניהו (חוק שבינתיים נכנס להקפאה).
במוצאי השבת שעברה [2 בדצמבר], כחלון עוד האמין כי משבר חוק ההמלצות, שנועד לסייע לנתניהו לצלוח ציבורית את חקירותיו הפליליות ועבר בסיועו בקריאה ראשונה, לא יפגע בו. אולם בעודו מתראיין בנינוחות יחסית באולפן "המטה המרכזי" של ערוץ 10, דוחה את הטענה כי התקפל ומסביר שלא מדובר בחוק פרסונלי אלא בחוק טוב שהוא תומך בו מזה 15 שנה – החלו מתאספים אלפים בשדרות רוטשילד בתל אביב. כעבור פחות משעה מנתה ההפגנה, שכונתה בפי המארגנים "מצעד הבושה", עשרות אלפים. לצד שלטים בוטים שקראו לכליאתו של נתניהו, הופנתה המחאה גם כלפי שר האוצר, אשר במקום לעצור את החוק תמך בו.
למחרת בבוקר, בעוד התקשורת מדווחת על חקירתו של יו"ר הקואליציה דוד ביטן לצד דיווחים מההפגנה המוצלחת, החל כחלון להבין את עוצמת המלכוד אליה נקלע מרגע שחוק ההמלצות הפך סמל לשחיתות שלטונית. כחלון ניסה למזער נזקים ודרש שהחוק ייכנס לתוקף רק בעוד שלושה חודשים, כדי שלא יחול על נתניהו. במקביל, הוא הודיע על חופש הצבעה בסיעתו. מיד לאחר מכן הכריזה גם סיעת הבית היהודי על חופש הצבעה – מה שהוביל לעצירת החקיקה בכנסת.
הניסיון למזער נזקים לא בדיוק עבד לכחלון, שלא הצליח במהלכיו אלה לעצור את האפקט השלילי של חוק ההמלצות עליו. בסקר שפורסם ב"חדשות 2" [4 בדצמבר] התברר שמהמפלגה שמשלמת את המחיר על הצעת החוק היא דווקא כולנו ולא הליכוד. הליכוד מוביל החוק נותר לפי הסקר המפלגה הגדולה עם 24 מנדטים, ומעמדו של נתניהו כמתאים ביותר לראשות הממשלה נותר איתן. גם יתר המפלגות שמרו פחות או יותר על כוחן. אבל כולנו של כחלון איבדה שני מנדטים ביחס לסקר קודם. על פי הסקר, אילו הבחירות היו מתקיימות היום כולנו הייתה זוכה בשישה מנדטים בלבד, כלומר מאבדת ארבעים אחוז מכוחה.
בכך לא תמו החדשות הרעות שנחתו על כחלון: "מדד השלום החודשי של המכון הישראלי לדמוקרטיה" – סקר הבודק את עמדות הציבור בסוגיות מרכזיות, העניק הסבר לירידה במנדטים של כחלון. על פי סקר זה, רוב הישראלים הם נגד חוק ההמלצות.
בנתונים אלה טמונים הזרעים של מה שעשוי לאיים על שלמות הקואליציה בחודשים הקרובים כאשר המשטרה, כפי שכל הסימנים מראים, תמליץ להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בתיק המתנות. מארגני מחאת השחיתות השלטונית כבר הבינו כי נושא זה הינו הבטן הרכה של כחלון. הם ימשיכו להפעיל עליו לחץ באמצעות ציבור תומכיו לעשות מעשה ולדרוש את התפטרות נתניהו.
במילים אחרות: כחלון, שכבר משלם את מחיר מחאת השחיתות, יצטרך לתמרן בין רצונו להישאר בממשלה ולהחזיק בתיק האוצר, לבין שמירת מצביעיו קרוב אליו. זו דילמה קיומית של ממש בחייה של מפלגה צעירה ולא גדולה, אשר אפילו אשף פוליטי כמו כחלון יתקשה לצלוח.
נתניהו מבין היטב שבנסיבות אלו כחלון הופך שוב לחוליה החלשה בממשלתו. הימין אמנם רגוע לאחר הצהרת טראמפ בעניין ירושלים ולאור הקיפאון המדיני. גם המשבר עם החרדים הוכל. ועל כן, המלצת משטרה צפויה לכתב אישום נגדו, מהווה כרגע את האיום הכי ממשי על עתיד ממשלתו של נתניהו. בעוד לחרדים, לבית היהודי ולישראל ביתנו אין התלבטות והם צפויים להעניק לנתניהו רשת ביטחון פוליטית, כחלון נתפש כבעייתי.
על הרקע הזה, פגישתם הארוכה של נתניהו וכחלון ביום שני [5 בדצמבר], מקבלת משמעות מיוחדת. בתום הפגישה דווח כי השניים דנו בקידום תקציב 2019 – עדות לאמונתם כי הממשלה תחזיק מעמד עוד תקופה ארוכה. מבחינת נתניהו זו הייתה פגישת תחזוקה חשובה, שנועדה לשמור את כחלון קרוב אליו ולהרגיע אותו.
עם זאת, אחרי השבוע האחרון לא ברור עד כמה כחלון שולט בחברי סיעתו, זאת לאחר שכמה מהם הפגינו עצמאות ופעלו פומבית ותקשורתית נגד חוק ההמלצות. מה שמערער עוד יותר את הביטחון בכחלון ובחברי סיעתו מבחינת נתניהו.
לדברי בכיר בקואליציה בשיחה עם אל-מוניטור, שר האוצר אמנם לא מעוניין בבחירות כעת כדי להרוויח זמן למינוף הישגיו בדיור, אבל הוא יכול להיגרר לכך בשל לחץ ציבורי, "ולא תמיד יש שליטה על התהליכים האלה". לדברי הבכיר, "אם כחלון ימשיך לשלם את מחיר השחיתות, הוא יהיה בלחץ ובמצבים כאלה עושים דברים קיצוניים".
בינתיים כחלון מצליח להתעלם מהפיל שבחדר. שיטוט בדף הפייסבוק שלו מגלה ששר האוצר עסוק בשיווק מהלכיו הכלכליים והישגיו בדיור, סיורים ברחבי הארץ, שלל צילומים עם חיילים בודדים והשתפכות על הצהרת טראמפ וירושלים, אבל שום מילה על הנושא הכי בוער שמאיים על עתידו הפוליטי: חוק ההמלצות וחקירות נתניהו. התמרונים הללו יהיו טובים כנראה עד הרגע בו תמליץ המשטרה על הגשת כתב אישום נגד נתניהו, אז הלחץ הציבורי והפוליטי יתרכז בו.