דילוג לתוכן העיקרי

למה הפוליטיקאים לא עושים כלום מול אלימות החרדים?

אם יאיר לפיד, שהוביל את המאבק למען שוויון בנטל, לא יוצא מגדרו כדי לעצור את העצרות האלימות נגד צה״ל בגלל חישובים פוליטיים - מדוע שפוליטיקאים אחרים יתנדבו לעשות את העבודה ויסתכנו בסכסוך עם הסיעות החרדיות?
Ultra-Orthodox Jewish protesters take part in a demonstration against members of their community serving in the Israeli army, in Jerusalem March 28, 2017. REUTERS/Baz Ratner     TPX IMAGES OF THE DAY - RTX333A1

ביום שישי שעבר (24 במארס) הופצו בשכונה החרדית בבית שמש עלונים הקוראים להתפלל למותו של רב-רסן יעקב ראשי, מפקד הבקו"ם החרדי בצה"ל. האיומים על ראשי הם חלק ממאבק חרדי אלים נגד צה"ל שהחל בשבועות האחרונים, בעקבות מעצרם של כמה בחורי ישיבות. הם נעצרו כי בניגוד לנוהל המוסכם עם הישיבות החרדיות, הם לא התייצבו בלשכות הגיוס עם קבלת הצו הראשון כדי לבקש פטור משירות צבאי, ולכן הוגדרו כעריקים.

ההפגנות כללו עצרות אלימות, חסימות כבישים, והתנכלות פיזית לחרדים המשרתים בצה"ל ולבני משפחותיהם. בימים האחרונים הוחרף מאוד המאבק, והגיע עד כדי אירוע אלים שתועד על ידי צוות צילום של ערוץ 2, שבו צעירים וילדים חרדים התקיפו צעירה חילונית שנקלעה במקרה להפגנה בירושלים. מי שצופה בסרטון המצמרר לא יכול שלא לחשוב שאלמלא החילוץ המהיר של הצעירה על ידי שוטרי מג״ב, זה יכול היה להיגמר הרבה יותר גרוע.

במקרה של רס״ן ראשי, ההסתה נגדו פרועה וממוקדת בו אישית. בקרב ציבור המפגינים הוא מוגדר כאויב שדינו מוות. ראשי, איש דתי, מונה לתפקיד ב-2014 כחלק מההיערכות בצה"ל להוציא לפועל את חוק השוויון בנטל שהוביל יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד. החוק נועד להגדיל משמעותית את מספר החרדים המשרתים בצה"ל.

אלא שב-2015 בוטל החוק המהפכני על ידי ממשלת נתניהו הרביעית במסגרת ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות, והסטטוס קוו הישן חזר לקדמותו. חרדים לא חויבו מאז להתגייס, אלא רק התבקשו להתייצב בבקו"ם עם קבלת צו ראשון ולהכריז כי ״תורתם אומנותם״. קשה להאמין, אבל הטריגר להפגנות האלימות, שרק הולכות ומחריפות, הוא בסך הכל הדרישה מהצעירים החרדים לבקר פעם אחת בלשכת הגיוס - ולא, כמו יתר אזרחי ישראל היהודים, שירות חובה בצה״ל.

מרבית הציבור החרדי, כולל ההנהגה הפוליטית המובילה שלו, אינה חלק מהמחאה הזאת. הרוב אפילו מתנגדים לה, מכיוון שגם הם מבינים שאם ההפגנות יסתיימו בקורבנות - השוויון בנטל ישוב לראש סדר היום הציבורי בישראל, והם יהיו אלה שישלמו את המחיר.

את המחאה האלימה מוביל הרב שמואל אוירבך, מנהיג הזרם החרדי-ליטאי המכונה "הפלג הירושלמי". מדובר בקהילה רדיקלית, אנטי-ציונית, שכופרת בכל מוסדות המדינה ועל עצם הלגיטימיות שלה, ואינה שולחת את נציגיה לכנסת. לכן אפילו הדרישה להתייצבות בלשכת הגיוס לשם קבלת הפטור מוגדרת על ידי ראשיה כפשע של המדינה נגד היהדות. אוירבך וחסידיו אינם מקבלים את סמכותו של המנהיג הליטאי המרכזי, הרב אהרון לייב שטינמן.

זו הסיבה לכך שעיתונאים חרדים מובילים בימים האחרונים קו נוקשה המגנה את ההפגנות האלימות בהובלת הרב אוירבך. בראיון לביטאון החרדי כיכר השבת, יו"ר ש"ס, שר הפנים אריה דרעי, כינה את המאבק "חילול שם שמיים". דרעי המנוסה מבין את פוטנציאל הנזק שנגרם לחברה החרדית בציבור הכללי, שנחשף לאלימות בהפגנות.

אכן, סכסוך פוליטי פנימי בתוך הזרם הליטאי החרדי פורץ החוצה ומכתים את הציבור החרדי בכללותו. אולם מצערת היא שתיקתם של הפוליטיקאים נוכח האלימות והאיומים ברצח. האמירה של דרעי אינה מספיקה. יש כעת צורך חיוני בהתגייסות חירום של כל ההנהגה החרדית שתפעל להרגעת הרחוב.

בראיון שקיים חיים ראשי, אביו של רס"ן יעקב ראשי (27 במארס), הוא סיפר שבנו חזק ולא ישבר נוכח האיומים נגדו, אבל ביקר את ההנהגה החרדית, ובצדק: "איפה כל המנהיגות החרדית? ראשי הישיבות? למה לא שומעים את קולם… המפגינים האלה גורמים עוול לכל היהדות החרדית... איפה כל חברי הכנסת? נותנים לאנרכיה להשתולל, על מה? צריך לקחת מהמפגינים את החמצן הכספי - המחאה הזו תמות. זו אנרכיה לכל דבר".

האב מצביע בצדק רב על תופעה מדאיגה נוספת. במקביל לשתיקת הפוליטיקאים (לא רק החרדים), גם רשויות המדינה מגלות רפיון מול האלימות. מלבד כמה מעצרים של המפגינים, שרק מלבים את הזעם בשטח, יש קשת שלמה של מהלכים שניתן להשתמש בה, החל מעצירת הגורמים המתסיסים והמסיתים, וכלה בעצירת כספים שהמדינה מעניקה לגופים המעורבים בעצרות האלה. גם המשטרה, שהעדיפה בשלב הראשון להכיל את האירועים, צריכה לשנות את יחסה ואת היערכותה ולהפנים שמדובר באירוע שהולך ומחריף מדי יום.

נתניהו, שעסוק בימים אלה במשבר התאגיד יכול היה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לגבש תוכנית חירום לטיפול בגל האלימות הזה, יחד עם גורמי אכיפת החוק, המערכת המשפטית, צה"ל והמשטרה. גם מי שקיווה לשמוע על פעולה שנוקטת שרת המשפטים איילת שקד מול ההסתה לרצח, קיווה לשווא. כי אם יאיר לפיד, מי שהוביל את המאבק למען שוויון בנטל, לא יוצא מגדרו כעת כדי לעצור את התופעה בגלל שיקולים פוליטיים - מדוע שפוליטיקאים אחרים יתנדבו לעשות את העבודה ויסתכנו בסכסוך עם הסיעות החרדיות?

כמו לפיד, גם יו״ר האופוזיציה ויו״ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, מבין שעליו לשמור על יחסים טובים עם החרדים אם הוא מתכנן להרכיב בעתיד קואליציה. וכך, ממשיכה להשתולל האלימות. האסון נמצא כבר מעבר לפינה, ורשויות המדינה עומדות מנגד.

More from Mazal Mualem