חוק ההסדרה: עיני העולם נשואות אל היכל המשפט בירושלים

כיצד היה נוהג מנכ"ל מפעל, אשר מנהל המחלקה המשפטית שלו מבהיר לו באופן חד משמעי כי תוכניתו לספח למפעל שטח שאינו שייך לו עלולה לסבך אותו עם החוק? מה היה עושה המנכ"ל, אם אותו מנהל מחלקה, שמחזיק בתואר דוקטור למשפטים, היה מודיע לו שלא יוכל להגן על הפלישה בבית המשפט? כמה מנכ"לים היו מעזים להתעלם מאזהרותיו של היועץ המשפטי, שהם עצמם מינו לתפקיד, תוך שהם אוטמים את אוזניהם למשמע רעמי הביקורת מכל קצווי תבל נגד המהלך המפוקפק? כמה מועצות מנהלים היו מאשרות את תוכניתו של המנכ"ל וגם מאפשרות לו למנות עורך דין חיצוני, כדי שיגן על החברה מפני תביעות נזיקין של בעלי הקרקע?

הנמשל הוא כמובן פרשת "חוק ההסדרה" שנועד לאפשר השתלטות של מדינת ישראל על אדמות פרטיות של פלסטינים בגדה המערבית. היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שכנה לבניין של שרת המשפטים איילת שקד, הבהיר לה שהחוק אינו חוקתי וגם מנוגד למשפט הבינלאומי. טובי ידידיה של ישראל בבירות העולם מחו נגד הכוונה להעבירו בממשלה ובכנסת. בצעד נדיר, הודיע מנדלבליט כי לא יגן על המדינה מול עתירה צפויה לבג"ץ נגד החוק. ואמנם, העתירה הגיעה והיועץ משך את ידו מהתיק. הלקוחה שלו היא המדינה. תבוסה שלו היא תבוסה של המדינה. באופן נדיר גם ראשי השירות המשפטי הציבורי האחרים הנוגעים בדבר - היועץ המשפטי לכנסת, היועץ המשפטי למערכת הביטחון והפרקליט הצבאי הראשי - הביעו את התנגדותם לחוק.

מועצת המנהלים בראשותו של מר בנימין נתניהו, כלומר הממשלה, לא פיטרה את הפרקליט אשר מקבל שכר כדי לייצג אותה אבל במקום זאת שולח אותה לחפש עורך דין בשוק הפרטי. לשרי הממשלה לא היה מה לומר על החלטתה של שקד להפקיד את התיק בידי עורך הדין הראל ארנון, שהמשטרה המליצה לא מזמן להעמידו לדין פלילי. שקד הודיעה כי אין מניעה משפטית לשלוח את ארנון לספסל ההגנה בבית המשפט העליון, שכן "הוא האדם המתאים ביותר למשימה הזאת".

למקרא העתירה המפורטת שהגישו השבוע (5 במארס) לבג"ץ 23 ראשי מועצות כפרים, חמישה בעלי קרקעות פלסטינים, ותריסר ארגוני חברה אזרחית, ובראשם יש דין, שלום עכשיו והאגודה לזכויות האזרח, אפשר להבין מדוע סירב מנדלבליט להגן על חוק ההסדרה. מעניין כיצד יתמודד ארנון עם טענות העותרים, לאחר שהשופט ניל הנדל הורה לממשלה, היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליט הצבאי הראשי, מפקד כוחות צה"ל בגדה, ראש המינהל האזרחי והממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש במנהל, להשיב בתוך 30 יום על הבקשה להוציא צו על תנאי וצו ביניים, נגד החוק ויישומו.

קשה להגזים בהשלכותיה של החלטת בג"ץ בתיק 2055/17. בעתירה צוין כי הערכה שביצעה העותרת, תנועת שלום עכשיו, מעלה כי החוק יביא להפקעה של למעלה מ-8,000 דונם של אדמות פרטיות עליהן קיימת בניה ועוד אלפי דונמים רבים עליהם המתנחלים הפולשים נטעו גידולים חקלאיים. זאת, כמובן, בתמיכתן הישירה או העקיפה של רשויות השלטון. דחייה של העתירה תהווה מתן אישור משפטי רשמי לחוק ש"בריש גלי מתענה לקרבנות ומעניק פרס לעבריינים", כלשון העותרים.

השרים וחברי הכנסת שתמכו בחוק מאלצים את בית המשפט להכריע בשאלות מדיניות כבדות משקל. למשל, האם הכנסת מוסמכת להפקיע זכויות באדמות המצויות מחוץ לשטח המדינה מאנשים שאינם אזרחים או תושבים של ישראל, ולפיכך אינם שותפים ואינם מיוצגים בהליך החקיקה שהם קורבנותיו. האם בית משפט במדינה דמוקרטית יכול להרשות לעצמו לעמוד מנגד כשהשלטון פוגע בזכויות של בני אדם שאין להם קול והשפעה על קביעת החוקים במדינה? זאת ועוד, חוק ההסדרה נוגע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שלא לפגוע בכבוד האדם, בקניינו, ובזכויות נוספות. אשר על כן, פסיקתו של בג"ץ נוגעת לא רק בשאלת חוקיותו של חוק ההסדרה אלא בחוקתיותו.

עיני העולם כולו יהיו נשואות אל היכל המשפט בירושלים. שופטי בג"ץ מתבקשים לסוגיה עקרונית שנוגעת לדין הבינלאומי: האם הפקעת נדל״ן של אזרחים מוגנים המצויים במשטר של תפיסה לוחמתית (כיבוש צבאי) עולה בקנה אחד עם תקנות הנלוות לאמנת האג משנת 1907 ואמנת ז'נבה הרביעית בדבר הגנה על אזרחים בעת סכסוך מזוין מ-1949? העותרים מזהירים כי יישום הוראות החוק עלול לסבך את האזרחים והקצינים שיתבקשו להוציאו לפועל בהפרת המשפט הפלילי הבינלאומי ובביצוע מגוון של פשעי מלחמה. לטענתם, הפקעה נרחבת של רכוש שאינה מוצדקת על ידי כורח צבאי מנוגדת לאמנת רומא בדבר חוקת בית הדין הפלילי הבינלאומי.

"מביך, מביש ועצוב מאוד שלא נמצאו 61 ידיים בבית המחוקקים הישראלי כדי למנוע את החרפה של חקיקת חוק רודני, מרושע, גזלני ומפלה, שמפר את עקרונות וערכי היסוד של המשפט המודרני של כל אומות העולם", כותבים העותרים. מביך, מביש ועצוב לא פחות שלמחנך מספר אחת במדינת ישראל, יו״ר הבית היהודי נפתלי בנט, לא חשוב מה כתוב בספר החוקים. הוא שואב מספר התנ"ך את סמכותו של יהודי בן המאה ה-21 לשלוט בעמים אחרים. "נוח לך מאוד להעיף את זה הצידה. סבבה", נזף יו״ר מפלגתה של שרת המשפטים במראיין מרשת אל-ג'זירה, אשר סרב לקבל  את התנ"ך כאסמכתא לכיבוש. לא יהיה זה מוגזם לקוות ששופטי בג''ץ, ובכללם נבחריה של שקד, מסתמכים בפסיקותיהם על ספר החוקים ולא על ספר התנ''ך.