נתניהו ומתנחלי עמונה: הזנב מכשכש בכלב

ביום חמישי בשעת צהריים מאוחרת [2 בפברואר], בעוד תמונות קשות מהפינוי האלים בעמונה ודיווחים על פציעת שוטרים זורמים אל כלי התקשורת, נאם ראש הממשלה בנימין נתניהו באריאל, באזכרה לראש העירייה לשעבר רון נחמן.

נתניהו ניצל את הבמה כדי להתייחס לפינוי עמונה, לאחר שבימים האחרונים נמנע מלעסוק בו באופן פומבי. מי שציפה לשמוע ממנו מילות גינוי והתנערות מהמחזות המבישים שכללו שפיכת חומרי ניקוי, חומצה ושמן וזריקת בקבוקים על השוטרים שביצעו פקודה – התבדה מהר מאוד.

כאילו לא היה מדובר בפינוין של 40 משפחות שבנו את ביתן על אדמות פלסטיניות פרטיות – ובג"ץ הורה כבר לפני כארבע שנים על הפינוי [2013], ראש הממשלה העדיף להשתתף בכאבן "הגדול של המשפחות שנאלצו לעזוב את בתיהן ולנטוש את מפעל חייהן". נתניהו לא השמיע אף מילה על כך ש"מפעל חייהן" קם באמצעות גזל אדמות תוך התעלמות שיטתית מפסיקת בג"ץ.

נתניהו נשמע כמתרפס בפני התושבים, כשהבטיח להם כפיצוי כי הממשלה בראשותו תפעל בהקדם האפשרי להקמת "יישוב חדש על אדמות מדינה" במקום המאחז הבלתי חוקי עמונה.

המתבצרים האלימים שגרמו לפציעת כ-60 שוטרים נמנו ברובם על קבוצות צעירים ימניים קיצוניים, שבאו מחוץ לעמונה במטרה ברורה להפריע לפינוי. ועם זאת, אי אפשר להתעלם מאחריות תושבי המקום לאירועים הקשים. אילו רצו בכך, הם יכלו למנוע את הנהירה אל יישובם מבעוד מועד, לאסור את הכניסה אליו של גורמים בעייתיים ולסייע לפינוי שקט.

אבל במחזה האבסורד, לו שותפה ממשלת הימין בראשות נתניהו, תושבי עמונה הם גיבורים לאומיים ולא עבריינים שהפרו את החוק ואת פסיקת בג"ץ. והרי הפינוי התבצע לאחר עשור של מאבק משפטי מתיש, וארבע שנים לאחר שהמדינה חויבה להרוס את הבתים בעמונה.

בחודשים האחרונים בחסות ממשלת הימין נעשו ניסיונות לדחות את הקץ ולמצוא נוסחאות פתלתלות להכשרת "גזל האדמות", כשבראשן חוק ההסדרה אשר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע כי לא יוכל להגן עליו בבג"ץ. למרות זאת, הממשלה המשיכה לקדם את החוק, שצפוי לעלות בשבוע הבא להצבעה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. חוק ההסדרה אמנם לא הציל את עמונה, אבל הוא אמור להציל את ה"עמונות" הבאות.

חבילת הפיצוי הנדיבה של ראש הממשלה כוללת בנוסף למתן אור ירוק לחוק ההסדרה והבטחה לבנות יישוב חדש למפוני עמונה, גם החלטה לבנות 3,000 יחידות דיור ביהודה ושומרון – כך אישרו נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן יממה לפני הפינוי (31 בינואר).

למעשה כל מה שהתרחש בימים שלפני הפינוי, במהלכו ואחריו, בנוגע לשרי וחברי הכנסת של הימין, הוא מביש. המתנחלים מסתמנים כמי שמנהלים בפועל את הממשלה כאשר בכירי הקואליציה התחרו זה בזה, מי יישא חן יותר בעיני הימין הקיצוני ויכפר על "חטא" עמונה. בדבריהם השבוע הם נשמעו כמתנצלים על כך שבג"ץ כפה עליהם לקיים את החוק, ופיזרו לכל עבר הבטחות לקידום הבנייה ביהודה ושומרון.

למשל, שר המדע אופיר אקוניס פרסם ביום רביעי בבוקר [1 בפברואר] פוסט נרגש, וניכר כי לבו יוצא אל מתיישבי עמונה. "זה יום קשה לכל ישראלי שאוהב את ארצו", כתב אקוניס, "אבל זהו היום הקשה ביותר ל-40 משפחות יקרות, תושבות ותושבי עמונה, שנאלצים לראות את ביתם נהרס. מפעל חייהם, הבית שלהם בעשרים השנים האחרונות, חרב".

אקוניס, כמו נתניהו ושרי ימין אחרים, התנהג בימים האחרונים כמי שנשלט על ידי הקבוצות הקיצוניות ביותר בקרב המתנחלים. השרים נשמעו כמתחרים ביניהם מי יתחנף ויתרפס יותר בפני תושבי עמונה בפרט, והמתנחלים בכלל. אפשר כמובן להביע אמפתיה לאדם שביתו נהרס, אבל מפוני עמונה אינם עקורי ימית או גוש קטיף שנשלחו על ידי המדינה להתיישב בחבלי ארץ, ואשר בעקבות החלטות מדיניות וביטחוניות פונו ו"מפעל חייהם" נחרב.

באווירת ההתנצלות, השר להגנת הסביבה זאב אלקין נשמע אפולוגטי בראיון לגלי צה"ל בתום הפינוי: "זה יום קשה וכואב. הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות זה להישיר מבט לתושבי עמונה ולקחת אחריות, להגיד שכשלנו כאן בניסיון להגן על היישוב. אין ספק שבמבחן התוצאה נכשלנו מול תושבי עמונה", הוא אמר.

הטקסט הזה מבטא באופן מדויק את בלבול היוצרות. שר בכיר במדינת ישראל מתנצל בפני מתנחלים שפונו מביתם מכיוון שבנו אותם על אדמה פרטית של פלסטינים. ומה פירוש האמירה "כשלנו בניסיון להגן על היישוב?" איך בדיוק חשבו אלקין וחבריו להגן על הפשע?

אלקין הוא פוליטיקאי ממולח. קרוב לוודאי שגם הוא יודע שלא הייתה דרך למנוע את הפינוי; אבל כמו עמיתיו, גם הוא זרע במהלך החודשים האחרונים אשליה בקרב המתנחלים והעדיף לזרוק את תפוח האדמה הלוהט אל בג"ץ, שממילא מואשם בשמאלנות.

שותף מפתיע בחגיגת החנופה למתנחלים היה שר השיכון יואב גלנט ממפלגת כולנו, הנחשבת הסמן השפוי המרכזי בממשלה. גלנט, שהוא אלוף במיל', מנסה לאחרונה להתקרב למפלגת הליכוד. אתמול הוא הודיע כי אישר שיווק מיידי של כ-2,000 יחידות דיור ביהודה ושומרון, כי "אין יום סמלי יותר לתנופת בנייה ביהודה ושומרון מיום שבו מפונה עמונה".

האמנם? בניגוד לדבריו של גלנט, דווקא הביטוי "הזנב מכשכש בכלב" הוא זה שמתאר להפליא את הסיטואציה הנוכחית, בה שרים בכירים בממשלה מתעלמים מהחוק ומפגינים רפיון מחשש מפני נקמת הימין הקיצוני בקלפי.