לאחר השבעתו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ נדרשו לממשלתו של נתניהו ארבעה ימים בלבד כדי להכריז (ב-24 בינואר) על התוכנית המקיפה ביותר לבנייה יהודית בגדה המערבית: 2,500 יחידות דיור. למרות הודעתו של טראמפ נגד בניית התנחלויות חדשות, ראש הממשלה בנימין נתניהו וחבריו לקואליציה מניחים שאין להם סיבה לחשוש מגינוי אמריקאי של בנייה בהתנחלויות קיימות או מתביעה אמריקאית לבטל את המהלך, בהתאם להחלטה 2334 של מועצת הביטחון.
עבור נתניהו, המצב הקיים הוא בגדר ברכה וקללה בעת ובעונה אחת. מצד אחד, הוא כבר לא מוטרד מהאפשרות שממשל אובמה יבלום או יבקר את הבנייה בהתנחלויות, שאותה הגדירו הן הממשל והן האו"ם כמכשול העיקרי לפתרון שתי המדינות. מצד שני, האור הירוק שקיבל מהנשיא טראמפ מעמיד את נתניהו במסלול התנגשות עם הימין הנצי בממשלתו. מפלגת הבית היהודי של השר נפתלי בנט לוחצת על הממשלה לנצל את הידיד הימני החדש בחדר הסגלגל ולנקוט צעדים ממשיים לסיפוח הגדה המערבית, החל מהחלת החוק הישראלי על מעלה אדומים שממזרח לירושלים.
על פי מקור בכיר במשרד החוץ הישראלי, ששוחח עם אל-מוניטור בעילום שם, נתניהו אמנם שבע רצון מגישתו של טראמפ, ועם זאת אינו רוצה להתגרות באלמנטים הפרגמטיים יותר בממשל החדש, כלומר בכירים במחלקת המדינה ובמחלקת ההגנה. על אותו משקל, נתניהו גם אינו רוצה להתגרות בחברות האיחוד האירופי הידידותיות יותר לישראל, בהן גרמניה ובריטניה. מבחינתו, הוא מיישם את חזון "ישראל השלמה" ומסכל את הקמתה של מדינה פלסטינית באמצעות המשך הבנייה - בעיקר באזור ירושלים שממזרח לקו הירוק. הוא מתכוון לתאם את התוכניות הללו בפגישתו הצפויה עם הנשיא טראמפ ב-15 בפברואר, ולשים קץ לכל מאמץ דיפלומטי רב-צדדי לקידום פתרון שתי המדינות.
גם ברשות הפלסטינית מכירים בנסיבות החדשות, וחוששים מאוד שבחודשים הקרובים הן עלולות להוביל בשטח למציאות בלתי-הפיכה שתשים קץ לסיכויים לכונן מדינה פלסטינית על בסיס קווי 67'. מקור בכיר באש"ף המקורב לנשיא אבו מאזן סיפר לאל-מוניטור בעילום שם שהנשיא הפלסטיני זועם ומתוסכל מחוסר התגובה להכרזה על הבנייה החדשה בהתנחלויות, יותר מאשר מההכרזה עצמה, שהייתה צפויה למדי. "מדיניות ההתנחלויות והכיבוש של ישראל נמשכת באין מפריע, והקהילה הבינלאומית אינה עושה דבר. לנתניהו יש כעת 'רישיון להרוג' את פתרון שתי המדינות". הוא הסביר לאל-מוניטור כי בעקבות ההכרזה הרשמית על בניית 2,500 יחידות דיור, ערכו בהנהגה הפלסטינית דיון מיוחד, שבו הוחלט כי רק צעדים מצד ההנהגה הפלסטינית עצמה יכולים לגבות מישראל מחיר על המשך הכיבוש. תוצאות הדיון היו חמש המלצות לצעדים מידיים:
בראש ובראשונה, דרישה מהליגה הערבית להשעות את יוזמת השלום הערבית מ-2002, עד להקפאת הבנייה בהתנחלויות בהתאם להחלטה 2334 של מועצת הביטחון.
שנית, המליצו ראשי ההנהגה לבקש מנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לתבוע מהממשל החדש בארה"ב לגנות את הרחבת ההתנחלויות ולתמוך בפתרון החיוני של שתי מדינות לשני עמים.
ההמלצה השלישית היא לפנות למזכיר הכללי של האו"ם אנטוניו גוטרש, בבקשה שיפרסם דו״ח קשה על סירובה של ישראל להיענות להחלטה 2334 של מועצת הביטחון.
הצעד הרביעי יהיה לבקש מהאיחוד האירופי ומרוסיה להטיל סנקציות על ישראל, בשל סירובה להיענות להחלטה 2334 של מועצת הביטחון, וכן לעודד את בית-הדין הבינלאומי בהאג לאכוף עליה את החוק הבינלאומי.
וההמלצה האחרונה והחמורה ביותר היא להתכונן בשבועות הקרובים לשינוי מגמה ולמעבר מדיפלומטיה להתנגדות אלימה. שינוי המגמה הזה נועד לציין חמישים שנות כיבוש, ויכלול גם את תנועת הפתח.
המקור הבכיר באש"ף אינו מצפה שצעדים כלשהם של הקהילה הבינלאומית יפחידו את ממשלת נתניהו, שתמשיך ללא הפרעה במדיניות הסיפוח שלה בעקבות המהפך שחל בוושינגטון. בנסיבות שכאלה, אמר המקור הבכיר, וכשישראל ממשיכה במדיניות אגרסיבית של התנחלויות ושל כיבוש, "החלה הספירה לאחור לקראת חידוש המאבק המזוין של העם הפלסטיני, גם בתוך תנועת פתח".
המקור הבכיר במשרד החוץ הישראלי הגיב בהתנשאות לאיומי הפלסטינים: "הפלסטינים טעו טעות מרה כשלא הסכימו למשא ומתן דו-צדדי ללא תנאים מוקדמים. גיוס של קונצנזוס בינלאומי נגד ההתנחלויות דווקא כעת, בעידן שלאחר ברק אובמה, הפך למשימה בלתי-אפשרית". אשר להתנגדות אלימה, המקור הבכיר במשרד החוץ הוסיף ואמר שהאיום הזה אינו מרתיע את ממשלת ישראל, שהרי הנהגת הרשות הפלסטינית תלויה בתיאום הביטחוני עם ישראל הרבה יותר מהממסד הביטחוני הישראלי.
ואולם כדאי שישראל של 2017 תתייחס ברצינות רבה יותר לשיח הנוכחי על התנגדות אלימה במסדרונות השלטון ברמאללה. כי ניסיון העבר מלמד שאת הריק הדיפלומטי במאמצי ישראל והפלסטינים לקדם את פתרון שתי המדינות ממלאת בדרך כלל האלימות.