בכירי אש"ף הפרגמטיים חשים בייאוש המעמיק בדעת הקהל הפלסטינית, ושוקלים כעת צעד ביניים חדש ל-2017, כדי למנוע אינתיפאדה חמושה ולשמר את העמדות הפלסטיניות הלאומיות בנושא מעמד הקבע. הרעיון הוא להשיק יוזמה פלסטינית להסכם ביניים של שלוש שנים, שיוביל למעמד של קבע.
מקור בכיר באש"ף, שהשתתף בתהליך אוסלו ובשיחות שלום נוספות, סיפר לאל-מוניטור שההנהגה הפלסטינית מודעת היטב לאתגר הקשה של כינון מדינה לאלתר, על בסיס קווי 67' עם מזרח ירושלים כבירה, במיוחד בעקבות השינוי הצפוי במדיניות האמריקאית עם כניסתו של דונלד טראמפ לתפקיד.
הבכיר הוסיף וציין כי בתוך תנועת פתח ישנם אלו שמאמינים כי הדרך היחידה להחזיר את סוגיית המדינה הפלסטינית לסדר היום של הקהילה הבינלאומית היא ליזום אינתיפאדה שלישית והתנגדות אלימה לכיבוש. לדבריו, בקבוצה הפרגמטי יותר מאמינים בשיתוף פעולה דיפלומטי עם הליגה הערבית (במיוחד עם מצרים, ירדן וסעודיה), תוך כדי התמקדות בהחלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם. בהמשך לעמדה הפרגמטית, פיתחו המקור הבכיר ודיפלומטים נוספים שנטלו חלק בתהליך השלום תוכנית להסכם ביניים, ואף דנו בה עם ארגוני שלום ישראלים.
ההצעה כוללת שישה אלמנטים עיקריים. ראשית, קביעת מסגרת זמן של שנה אחת, עד סוף דצמבר 2017, להכרזה על כינונה של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים (שיהיו מבוססים על קווי 67'). האלמנט השני מתייחס לשטחה הזמני של המדינה החדשה, שיכלול את כל שטחי A (הנמצאים כיום בשליטה פלסטינית) ושטחי B (הנמצאים בשליטה אזרחית של הפלסטינים ושליטה ביטחונית משותפת עם ישראל), וכן 20 אחוזים משטחי C (בשליטה ישראלית) בבקעת הירדן, עם ריבונות פלסטינית מלאה. המשמעות היא נסיגה ישראלית מחלקים משטח C והעברת השליטה הבטחונית לידיים פלסטיניות בשטח B.
וישנה גם סוגיית ההתנחלויות באותם שטחי C. המתנחלים שם יוכלו להמשיך לחיות בריבונות פלסטינית. אלמנט רביעי וחשוב ביותר הוא הקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות, על בסיס החלטה 2443 של העצרת הכללית של האו"ם משנת 1968. כמו כן, יוגבר התיאום הביטחוני בין ישראל לפלסטינים. האלמנט השישי מתייחס למשא ומתן על מעמד הקבע; על פי ההסכם, יש להתניע לאלתר שיחות שלום בין ישראל לפלסטינים. המשא ומתן, על בסיס קווי 67' ויוזמת השלום הערבית, אמור להימשך מעל שנה, ומסגרת הזמן ליישומו תהיה גם היא שנה אחת.
הבכיר באש"ף, המוכר בדעותיו המתונות, מאמין כי הצעה שכזו יכולה לזכות בתמיכה בינלאומית רחבה. הוא ביקש לשוחח בעילום שם, והדגיש כי "חובה עלינו להיות מציאותיים ומעל לכל להעלות את סוגיית המדינה הפלסטינית על סדר היום הבינלאומי, ובכך להציע התקדמות דיפלומטית לבני עמנו. החלופה היא לאמץ את 'הדרך הסורית' של אלימות". הוא וחברי הקבוצה שניסחו את התוכנית מתכוונים לדון בה בקרוב עם הנשיא אבו מאזן ובכירים נוספים בהנהגת הרשות הפלסטינית.
לדברי הבכיר, קבוצה זו של בכירי פתח הפרגמטיים קיימה שיחות לא-רשמיות אבל מעודדות מאוד בעניין הסכם הביניים עם פקידים בכירים בקהיר ובעמאן. בקרב הפרגמטיים בעולם הערבי קיים אינטרס משותף להימנע מאיבוד שליטה על הסכסוך, שכן זה עלול להוביל לעליית החמאס לשלטון גם בגדה המערבית.
הוא הוסיף ואמר שלהנהגה הפלסטינית אין ספק כי לאחר 20 בינואר, הנשיא טראמפ יעניק לישראל אור ירוק להתעלם מהחלטת מועצת הביטחון. לנוכח הממשלה הימנית בישראל והממשל הפרו-ישראלי המובהק שיכנס לתפקיד בקרוב, הפלסטינים חייבים לשכנע אחרים בקהילה הבינלאומית, ובמיוחד באיחוד האירופי וברוסיה, לקדם הצעות יצירתיות לפתרון שתי המדינות לשני עמים.
מקור בכיר בבריסל המקורב לנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון, פדריקה מוגריני, אמר לאל-מוניטור בעילום שם שהמתונים בפתח עדכנו את בריסל בעניין הסכם הביניים שמציעים הפלסטינים. באיחוד האירופי לא הגיבו להצעות הלא-רשמיות שהעלו הפלסטינים; ועם זאת, הם תומכים עקרונית בכל יוזמה שתקדם את פתרון שתי המדינות.
לדברי אותו בכיר באיחוד האירופי, בהנהגת האיחוד רואים בעין יפה את הרעיון לאפשר את המשך קיומן של ההתנחלויות בריבונות פלסטינית. ועם זאת, באיחוד האירופי גם מחכים לכניסתו לתפקיד של ממשל טראמפ, ולשיחות הראשוניות בין הממשל החדש בוושינגטון לבין בריסל, לפני שיגבשו את עמדתם. בינתיים, הצרפתים מתכננים לקיים ועידת שלום גדולה בפאריז ב-15 בינואר, בנוכחות חמישים שרי חוץ ויותר, כדי לשמר את גחלת הערוץ הדיפלומטי; הוועידה תתבסס על ועידת פאריז הקודמת ביוני, וכן על דוח הקוורטט מיולי ועל ההחלטה החדשה של מועצת הביטחון.
ישראל מודעת היטב לרעיון הפלסטיני של פתרון שתי מדינות שיתבסס על קווי 67' ויושלם בשני שלבים. מקור בכיר במשרד החוץ הישראלי אמר לאל-מוניטור בעילום שם שבירושלים דוחים את ההצעות מכל וכל. "לא יהיה משא ומתן על שינוי אופיים של שטחי B או על שטחי C, לפני שהפלסטינים יכירו בישראל כמולדת העם היהודי ויסכימו לדרישות ישראל בכל מה שקשור לסידורי הביטחון", אמר המקור.
אך למרות הדחייה הישראלית, ההצעות הפלסטיניות הן בעלות חשיבות רבה. בעתות של מבוי סתום, דרושה יצירתיות פרגמטית; הקהילה הבינלאומית, בעיקר האיחוד האירופי, ובסופו של דבר אולי גם ממשל טראמפ, חייבים לאמץ רעיונות חדשניים כדי להימנע מהמשך הקיפאון ומייאוש מסוכן.