מבלי שאיש במערכת הפוליטית התכוון, הוצת בשבועיים האחרונים משבר חדש בסוגיית השבת - הפעם סביב עבודות התשתית של הרכבת. לפי שעה הוא הסתיים בניצחון החרדים, ובביקורת בג''צ על נתניהו שחרג מסמכותו. המחיר: מאחור נשאר הציבור החילוני ללא הנהגה אפקטיבית שתילחם עבורו.
מול התוהו ובוהו התחבורתי ששיבש את שגרת החיים במדינה ממוצאי שבת (3 בספטמבר) ועד ראשון בערב, בלט בהעדרו קולו של יו״ר יש עתיד, יאיר לפיד - עד לא מזמן נציגה המובהק של החברה החילונית.
אמנם היה זה ראש הממשלה בנימין נתניהו שנכנע לדרישת החרדים והורה לדחות את תחילת עבודות התחזוקה מהשבת עצמה ללילה שבין שבת לראשון. אבל גם לפיד התקפל כאן והפך את דגל המאבק שלו לדגל לבן.
ביום שלישי בערב התברר שההימור של לפיד השתלם: על פי סקר בערוץ 2, יש עתיד בראשותו היא המפלגה הגדולה ביותר.
בניגוד למרצ, שמהרגע הראשון התייצבה למאבק על שמירת הסטטוס קוו, ושפעיליה יצאו להפגין נגד הכפייה הדתית, לפיד מצא את עצמו במהלך המשבר במלכוד משתק: איך לשמור על העיקרון המרכזי שבשמו נכנס לפוליטיקה, מבלי לפגוע בניסיונות הפיוס שלו עם המפלגות החרדיות? הנחת העבודה הנוכחית של לפיד היא שתמיכתם של החרדים הכרחית כדי לאפשר לו להרכיב ממשלה אחרי הבחירות הבאות. לכן ניתן להעריך שבדיוק כמו ראשי הסיעות החרדיות, לפיד בעצם לא רצה במשבר הזה. הוא העדיף שיתפוגג במהרה על פני האופציה לקפוץ על ההזדמנות כדי להוביל שוב סדר יום חילוני.
אז איך בכל זאת כל זה קרה? עבודות תחזוקה ברכבת התבצעו בשבתות בשנים האחרונות באין מפריע, כולל באישורו של נתניהו, כפי שנחשף בתשובת רכבת ישראל לעתירה לבג"ץ שמרצ הגישה בנושא. החרדים העדיפו להעלים עין. אלא שמהפכת הרשתות החברתיות, שמגבירה את השקיפות אצל הפוליטיקאים, הגיעה גם אל לבה של התקשורת החרדית. עיתונאים ופרשנים חרדים מחזיקים בחשבונות טוויטר פעילים ונשכניים, ומאתגרים כל העת את נבחרי הציבור החרדי. המשמעות היא שכל מה שהיה סמוי מן העין הופך לגלוי, וציוץ אחד של של הפרשן יעקב ריבלין מעיתון בקהילה, שחשף את הפוליטיקאים החרדים כמי שמאפשרים חילול שבת, גרם להם להקצין עמדות עדי כדי איום בפירוק הקואליציה.
כשנתניהו הבין שהחרדים העלו הילוך, הוא הקריב את שנוא נפשו, שר התחבורה ישראל כץ, והאשים אותו כי חולל את המשבר בזדון. נתניהו טען שכץ עשה נגדו ניסיון פוטש, וממשיך לחתור תחתיו. הפעם, הוסיף ראש הממשלה, כץ הונה את החרדים כשהורה על עבודות בשבת בניגוד להבטחות שנתן להם.
זו היתה דרכו של נתניהו להסיט את האש מעצמו, לאחר שהבין כי מראות של חיילים שמנסים במוצאי שבת לחזור לבסיסיהם ובהעדר רכבות נדחסים באוטובוסים, יסבו לו נזק רב בציבור הכללי. בשיאו של של המשבר היה נתניהו קרוב לפטר את כץ, ובאופן טבעי בכך עסקה התקשורת עד ליום ראשון, אז התברר כי ראש הממשלה התקרר מעט והסתפק בנזיפה מתוקשרת בשר התחבורה בפתח ישיבת הממשלה.
הסקרים שפורסמו ביום ראשון סיפקו את ההסבר לכך שנתניהו לא פיטר את כץ ועצר את ההסלמה מולו. בערוץ 2 פורסם כי רוב הציבור אינו מאמין לראש הממשלה ומאמץ את גרסתו של שר התחבורה. לא פחות חשוב מכך, מעל ל-60 אחוז תומכים בביצוע העבודות ברכבת בשבת. לכך יש להוסיף את האיומים שקיבל נתניהו מצד בכירים בליכוד, בהם השר חיים כץ, כי פיטורי ישראל כץ עשויים לגרור התפטרויות נוספות בצמרת הליכוד.
בעוד עימות כץ-נתניהו הוקפא בינתיים, המשבר הגדול יותר נותר בעינו: החרדים דורשים להפסיק את העבודות המתוכננות גם לשבתות הבאות, ובמקביל צצות דרישות נוספות, כמו זו של יו"ר ש"ס ושר הפנים, אריה דרעי, לאסור פתיחת עסקים בשבת בתל אביב - הסמל של החיים החילוניים בישראל.
בעוד הלחץ של החרדים להפר את הסטטוס-קוו רק הולך וגובר, לפיד מפר בקור רוח את החוזה שלו מול הציבור שהכניס אותו לכנסת.
לפיד של הכהונה הקודמת היה קופץ כמוצא שלל רב על משבר הרכבות בשבת. לפיד של 2016 עושה הכל כדי להרחיק את עצמו ממנו. במקום לנקוט עמדה ברורה, הוא הטיל את האחריות למשבר על ראש הממשלה ונמנע מלתקוף את החרדים. הוא לא עמד בראש המפגינים, אלא יצא בקמפיין הסעות לחיילים שנוהל מהמטה של יש עתיד באמצעות מתנדבים. את זה כל יודעת לעשות גם תנועת נוער. ממי שרואה את עצמו כאלטרנטיבה לראשות הממשלה מצופה לנפק אמירה חדה וברורה יותר.
גם בראיון שהעניק לחדשות 10 ב-4 בספטמבר לפיד התחמק במשך חמש דקות מכל השאלות שעשויות היו לפגוע בחרדים. כשנשאל ״אילו היית ראש ממשלה, מה היית עושה?״, לפיד האשים את הממשלה בכך שהיא עסוקה בעצמה, ובכך שריב פוליטי בין כץ לנתניהו הוביל למשבר. "זה דבר נורא״, אמר, ״הופכים את הציבור לבני ערובה".
בדברים אלה לפיד הפנה עורף לאג'נדה החילונית איתה פרץ לפוליטיקה. והוכיח שאצלו, בדיוק כמו אצל נתניהו, החישוב הפוליטי גובר על הכל. כנראה שזאת הנוסחה שעובדת.