הבחירות ברשות צריכות להדאיג את ישראל

ב-8 באוקטובר ייערכו הבחירות לרשויות המקומיות ברצועת עזה ובגדה. לכאורה, מדובר בעניין מקומי שלא צריך להעסיק יותר מדי את הציבור או את מקבלי ההחלטות בישראל. אבל הסיכום שהגיעו אליו חמאס ופתח במסגרת מאמצי הפיוס והשיחות האין סופיות שניהלו ביניהם מאז הסכם קהיר במאי 2011, לא רק שאינו עניין פנימי-מקומי בלבד, אלא שהוא עלול לסבך עוד יותר את המצב המורכב ממילא בין ישראל לרשות הפלסטינית.

הבחירות יתקיימו בכ-300 עיריות, כפרים ומועצות אזוריות בגדה המערבית וברצועת עזה, לראשונה מזה יותר מעשור. בפעם האחרונה שיו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן הסכים לקיים בחירות (2006), או ליתר דיוק אולץ לעשות זאת על ידי נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' בוש, תנועת חמאס הפתיעה וזכתה ברוב הקולות לפרלמנט הפלסטיני. אמנם אין מדובר עכשיו על בחירות לנשיאות או לפרלמנט הפלסטיני, אבל בכירי הפתח וגם אנשי חמאס משוכנעים כי בבחירות הקרובות חמאס עשויה לזכות במספר רב של רשויות מקומיות בגדה המערבית ולאותת כי פנייה להשתלטות על מוקדי כוח מחוץ לעזה.

מאז ההפיכה של חמאס ברצועת עזה ביוני 2007, שטחי הרשות הפלסטינית חולקו בצורה ברורה: עזה של חמאס והגדה המערבית בשליטה כמעט מוחלטת של הפתח. כעת ניתן להניח כמעט בוודאות שהחלוקה הזאת עומדת להשתנות. גורמים בכירים בפתח אמרו לאל-מוניטור כי יו"ר הרשות אינו מוציא מכלל אפשרות שחמאס תזכה ברשויות מקומיות רבות בבחירות ועשויה אפילו לבצע מהפך בערים גדולות ומשמעותיות כמו חברון, ג'נין ושכם.

מדוע הסכים אבו מאזן ללכת לבחירות שתוצאותיהן עלולות להביך אותו ואת תנועתו, ועל מה מתבסס התרחיש הקודם שצופה הישג משמעותי לחמאס? אף שסקרי דעת קהל של מכון הסקרים הפלסטיני לא פורסמו עדיין, בכירי הפתח יודעים היטב לזהות את המגמות בשטח. בבחירות לפרלמנט הרשות הפלסטינית בינואר 2006 חמאס זכתה בגלל הצבעת מחאה המונית של רוב הציבור הפלסטיני שחיפש שינוי ורצה לנקום באנשי תנועת הפתח, שנתפסו בעיניהם כמושחתים וכאחראיים למצבם הכלכלי ולהמשך הכיבוש.

פעילי התנועה שעמם שוחחתי בימים האחרונים חוששים כי האווירה הציבורית ברחוב הפלסטיני בגדה דומה לאווירה של 2006 ועל כך גם תעיד אינתיפאדת היחידים בשנה האחרונה. הפלסטינים בגדה מיואשים מהמצב הפוליטי מדיני ומאוכזבים מאוד מהתנהלותה של תנועת הפתח. התמיכה בה ירדה משמעותית בשנים האחרונות. באווירה הזו הם עלולים לנחול תבוסה מוחצת בבחירות לרשויות המקומיות בשטחי הגדה ולהעניק לחמאס על מגש של כסף את הבכורה בכמה מהרשויות. לא מן הנמנע שזו אף תהיה תחילתו של מהפך שיסתיים בשליטת חמאס במוסדות הרשות הפלסטינית.

אחד מבכירי הפתח ברמאללה שביקש להישאר בעילום שם טוען כי רבים מחבריו אינם מבינים מה הניע את אבו מאזן להסכים לקיים את הבחירות, כשידוע לו שתבוסה היא בלתי נמנעת. ההסבר היחיד שהם נותנים הוא שליו"ר נמאס מהקיפאון המדיני, מחוסר העניין הבינלאומי בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובעיקר ממדיניות הבנייה הבלתי פוסקת של ישראל בהתנחלויות, שמרסקת בשיטתיות כל אפשרות להסדר מדיני על בסיס שתי מדינות לשני עמים. אבו מאזן מוכן לקדם את הפיוס הפנים-פלסטיני גם במחיר אובדן מעוזים פוליטיים חשובים לתנועתו. זכייה של חמאס בבחירות באוקטובר במספר רב של רשויות מקומיות עשוייה להעביר מסר ברור לישראל מה עלול להתרחש אם תמשיך בהתנהלותה.

בעוד פחות מחודשיים ישראל עשויה למצוא את עצמה בפני מציאות שבה תנועת חמאס תוקעת יתדות עמוקים וברורים בשטחי הגדה. קשה לחזות מה תהיה תגובתה, ובפרט מה תהיה תגובת מערכת הביטחון שבראשה עומד היום אביגדור ליברמן. אבל ברור לחלוטין שהמתיחות הביטחונית באזור, שגם ככה נמצאת בשיאה בחודשים האחרונים, תגבר עוד יותר.

גם ברצועת עזה המציאות עשויה להשתנות. בכירי תנועת הפתח בעזה החלו בהיערכות מוגברת לקראת הבחירות. הנחת העבודה של הפעילים, שבמשך עשור מאז ההפיכה היו מוכים וחבולים, היא שהם עשויים לזכות בקולות מחאה רבים של תושבי עזה שמאסו בשלטון חמאס. כך שנראה שגם לחמאס יש מה להפסיד בבחירות האלה. לדברי הגורם הבכיר בפתח שדיבר עם אל-מוניטור, חמאס כבר מזמן מסמנת לאבו מאזן שהיא מעוניינת להתקדם לקראת פיוס, כי זו הזדמנות פז עבורה להוריד מהנטל הרב המוטל על כתפי מנהיגי התנועה. אם פתח ישתלט על כמה מהרשויות המקומיות בעזה, הדבר יאפשר חידוש הזרמה של כספים ממדינות באיחוד האירופי שמסרבות לתרום לחמאס. שלטון חמאס מחפש נואשות פתרון למצוקה התקציבית, שלא מאפשרת לו לשלם משכורות לעובדי הממשל.

בקהילת המודיעין של ישראל מודעים היטב לתרחישים האלה. חמאס, שמזה חודשים רבים מתחנן לסיוע, עומד לקבל קרש הצלה שעליו הוא מתכוון לשוט בבטחה לעבר שליטה בגדה המערבית.