המבחן האמיתי של מוחמד זידאן מתחיל עכשיו

מוחמד זידאן, בן 19 מכפר מנדא הוא כפי הנראה הצעיר הערבי היחיד בישראל שהצליח להביא את שר החינוך נפתלי בנט מהבית היהודי ואת ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת להחליף מילות ברכה חמות ביניהם. זידאן קיבל ציון 800 בבחינה הפסיכומטרית - הגבוה ביותר שניתן לקבל. טיבי כתב על כך בחשבון הטוויטר שלו (25 במאי), שר החינוך בנט מיהר לצטט את ברכתו של טיבי, ושני היריבים הפוליטיים אף החליפו מילות ברכה ביניהם.

האנקדוטה על טיבי ובנט גורמת למוחמד זידאן לחייך חיוך רחב, אבל זו לא הסיבה היחידה שהוא מרגיש על גג העולם. על פי נתוני המרכז הארצי לבחינות והערכה שעורך את הבחינה, ההישג של זידאן הוא עצום. ב-2014 (המועד האחרון בו המרכז הארצי פרסם נתונים מפורטים בנושא), נבחנו 65 אלף נבחנים בחמישה מועדים. באופן כללי, בכל מועד בחינה רק נבחן אחד (חדש) מקבל את הציון המירבי, 800. כך נקבע הקו העליון של טווח הציונים. הנבחנים האחרים מדורגים מתחתיו. נתון מרתק נוסף הוא כי מתוך כלל הנבחנים, אחוז הנבחנים בערבית גבוה ביחס למספרם באוכלוסייה. ב-2014 למשל נבחנו יותר מ-20,000 תלמידים בשפה הערבית, מחצית ממספר הנבחנים בעברית (השאר נבחנו בשפות אחרות). הסיבה למספר המרשים הזה (האוכלוסיה הערבית מהווה כחמישית מכלל האוכלוסיה בישראל), היא שעל צעירים ערבים ישראלים מופעל לחץ משפחתי וחברתי ללכת לרכוש השכלה, כי בלעדיה לא יוכלו להשתלב במעגל העבודה הישראלי. בחמש השנים האחרונות רק שני נבחנים בערבית הצליחו להגיע לציון המופלא 800, שניהם מאותו בית הספר התיכון שבו למד מוחמד זידאן. כעת, כל מוסד אקדמי ישמח לפתוח בפניו של זידאן את שעריו.

העובדה שמדובר בצעיר ערבי ישראלי מכפר קטן בצפון הנאבק בימים אלה על איכות חיי תושביו, הופכת את ההישג שלו למרשים במיוחד. בכפר מנדא השוכן למרגלות הר עצמון מתגוררים כ-18 אלף תושבים משלושים חמולות. בשל סכסוכי חמולות המתיחות בין התושבים רבה ואיכות חיי התושבים נפגעת בכל סבב אלימות פנימי. לפני כחודש [28 באפריל] נדרשה התערבות משטרית כדי לפזר קטטה המונית שפרצה בכפר על רקע בחירות למועצה המקומית שאמורות היו להתקיים שם. בינתיים ועדה קרואה מנהלת את חיי היישוב, והמתח התמידי פוגע גם ברמת החינוך שמקבלים הצעירים. זו הסיבה לכך שמשפחתו של זידאן החליטה אחרי שסיים בית ספר יסודי לשלוח אותו ללמוד ביישוב הסמוך עבלין, בתיכון מר אליאס ששמו הולך לפניו בציבור הערבי בגלל הישגיהם של תלמידיו.

בראיון לאל-מוניטור זידאן מספר כי הוא מתכוון להשלים לימודי הנדסת חשמל בטכניון ובעתיד גם הנדסת תוכנה. אלה הם תחומים שלהערכתו לא תהיה לו בעיה להשיג בהם עבודה, להתקדם ולהתבלט, אפילו בחברה הישראלית, שמקשה על בני גילו הערבים-ישראלים להשתלב בתוכה. אביו של מוחמד הוא גינקולוג, ואמו מורה. אחותו לומדת רפואה בטכניון.

"לאחותי לא תהיה בעיה (להשתלב)״, אומר זידאן, ״רופא מעצם מקצועו עוזר לאנשים במדינת ישראל או בכל מקום בעולם. הוא לא עושה שום דבר רע ולכן הוא יכול להיות מקובל״. הוא לא מתרגש מדברי רעייתו של ח״כ בצלאל סמוטריץ׳ מהבית היהודי, שמעדיפה כי רופא ערבי לא יגע בתינוקות שלה. ״זה קיצוני מאוד, זה רע מאוד, אבל זה לא צריך לשמש דוגמה, ואנחנו לא צריכים להתרשם מזה יותר מדי״ הוא אומר.

לדבריו, התיכון שבו למד בעבלין כבר הוציא מתוכו תלמיד אחד שהשיג ציון 800 בפסיכומטרי. בשכבה למדו איתו כ-20 תלמידים נוספים מכפר מנדא, שקיבלו כמוהו הכנה מיטבית לחיים הבוגרים. כשמדובר בצעירים ערבים בישראל, אין דבר חשוב יותר מלהעניק להם כלים שבאמצעותם יוכלו להתגבר עד כמה שניתן על המשוכות הרבות שהחברה הישראלית מציבה בפניהם. ״תלמידים יכולים ללמוד איפה שהם נמצאים, גם בכפר מנדא. תלמיד טוב יכול להסתדר בכל מקום גם לבד. אבל במר אליאס הכינו אותנו לחיים. נותנים תרבות אחרת מעולם אחר״, הוא מוסיף.

אל-מוניטור: זה כנראה גם סייע לך להצליח כל כך בבחינה שנקודת המוצא שלה זה לבחון את רמת הידע של תלמיד ישראלי שלמד בבי"ס יהודי טיפוסי. 

זידאן: כשחבר הכנסת טיבי התקשר אלי לברך אותי הוא אמר שהבחינה היא תלוית תרבות, כלומר קשורה לתרבות שאתה בא ממנה, אבל לא היה לי נעים לומר לו שאין לזה קשר. היא לא משקפת אינטליגנציה, אלא משקפת רק כמה זמן אתה משקיע. ככל שאתה משקיע יותר אתה יכול להצליח יותר.

אל-מוניטור: איך אתה רואה את העתיד שלך ובני גילך מהכפר בישראל?

זידאן: לפי מה שאני שומע, אני לא יכול לעבוד בכל מה שאני רוצה. זה קצת פוליטי, אבל זאת עובדה. אתה יכול לעבוד בעבודה מסוימת, אבל במקומות אחרים אתה תרגיש שהם לא שלך. אני לא יודע אם זה נכון, אבל יש הרבה אנשים שניסו, וזה מה שהם אומרים ומספרים.

אל-מוניטור: אף על פי שאתה יכול לתרום הרבה לחברה הישראלית.

זידאן: אני יכול לתרום למדינה שלי ויכול לתרום לכפר שלי. אין לי בעיה עם מדינת ישראל. אני מרגיש שזו המדינה שלי. אם לא הייתה מדינת ישראל, והייתה מדינה ערבית למשל, זה לא היה אותו דבר. זו לא הייתה אותה מדינה, ואנחנו, הערבים, לא היינו באותו מצב. זה היה יכול להיות יותר רע, אבל בוא לא נרחיב את זה יותר. אתה מבין למה אני מתכוון.

אל-מוניטור: אבל אתה גם אומר שהחברה הישראלית לא מקבלת אתכם.

זידאן: נכון, כפי ששמעתי, אפילו אם אתה רוצה להשתלב בחברה הישראלית, אתה לא יכול, כערבי.

אני לא התנסיתי. לא הופנו כלפי ביטויי גזענות, אבל ראיתי במו עיני איך לועגים לערבים.

אל-מוניטור: הייתה לך אינטרקציה כלשהי עם צעירים יהודים?

זידאן: חלשה מאוד. התאמנתי בספורט חודשיים במשגב עם נוער יהודי, היה גם מאמן יהודי. הם היו בני אדם נפלאים. לא ראיתי אנשים קיצוניים, הם אפילו שמחו כשהצטרפתי אליהם. אבל זו הייתה הפעם הראשונה שאני מתערה עם בני נוער ישראלים יהודים.

אל-מוניטור: הפעם הראשונה?

זידאן: כן, זה לא זה בסדר שאתה לא רואה בני אדם ישראלים יהודים עד שאתה מגיע לגיל 18, זה באמת רע. יש פיצול בין ערבים ליהודים, זה לא טוב, אני מקווה שעוד עשר שנים זה לא יהיה.

אל-מוניטור: איפה תהיה בעוד עשר שנים?

זידאן: אחרי שהשגתי 800, שיניתי את החישוב שלי (להמשך הדרך). זו הזדמנות מאוד טובה שבאה פעם בחיים.