תלמידי ישראל אומרים "לא" למתמטיקה

המצלמה מתמקדת במורה שגבה לתלמידים, רושמת על הלוח נוסחה מתמטית ואז שואלת: ״סינוס אלפא שווה... מי יודע?״ אחד התלמידים משגר מטוס נייר לעבר המורה, הדורשת בתגובה ״שיחה עם ההורים״. כשהמורה מרימה את מטוס הנייר מהרצפה, היא מגלה שהתלמיד החצוף – נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס, כתב עליו את התשובה הנכונה. ״אולי בכל זאת ייצא ממך משהו״, אומרת לו המורה בחיוך קל, כרמז לכך שידע מתמטי יאפשר לתלמידים להגשים את עצמם.

הפרסומת הזו היא חלק מקמפיין ״לתת חמש״ של משרד החינוך, שמטרתו להכפיל את מספר הנבחנים בבגרות במתמטיקה ברמה של חמש יחידות לימוד. זאת, כחלק מאסטרטגיית ה״סטארט-אפ ניישן״ של שר החינוך נפתלי בנט, שכבר הספיק לעצבן תלמידים, מורים והורים ואף לספוג ביקורת ממומחים. הפרופ' למתמטיקה רון אהרוני מהטכניון, למשל, אומר בשיחה עם אל-מוניטור כי גם תלמידים שעמדו בבחינה של חמש יחידות מתמטיקה ״מגיעים אלינו עם יכולת חשיבה לא מי יודע מה״.

זו אינה הפעם הראשונה שישראל מבקשת לשפר את מצב לימודי המתמטיקה בכלל והגדלת מספר הנבחנים ברמת חמש יחידות לימוד בפרט. ב-2012, למשל, נחשף כי מספר התלמידים הניגשים לבגרות ברמה זו ירד מכ-13,000 נבחנים ב-2005 לכ-10,500 בלבד ב-2010. מאז המצב ממשיך להתדרדר וישראל ממשיכה לא להרשים במבחנים בינלאומיים.

הפעם, אחרי חשיפת הקמפיין, שעלותו מוערכת בכמיליון שקלים (משרד החינוך תקצב את התוכנית לתגבור מקצוע המתמטיקה ב-75 מיליון שקלים), חשו תלמידים רבים שהקמפיין מבטל יכולות חשובות אחרות, לא מדעיות.

״הקמפיין הזה מעליב אותנו״, אמרה השבוע [24 במאי] ל״ידיעות אחרונות״ רומי סגל, בת 17 מחיפה, שהקימה במחאה את עמוד הפייסבוק ״לתת מעצמי״. ״משדרים לי 'את לא טובה מספיק. יש בך פגם'. מזלזלים בי, בתחומי העניין שלי ובחברים שלי שלומדים שלוש וארבע יחידות, כשמשדרים שהדרך היחידה להצליח בחיים היא להגביר מתמטיקה״, אמרה סגל בראיון.

העמוד שהקימה נועד ״לנפץ את הסטריאוטיפ המזלזל שהקמפיין יצר. לא, אין קשר בין הצלחה בחיים למספר היחידות שתיקח במתמטיקה״.

בדף פייסבוק אחר בשם "לא רוצה להיות מכונת ציונים" מוצגת תמונה המבקרת בחיוך את הלחץ הכרוך בלימודי מתמטיקה קשים למי שאינו מתאים לכך, לצד האמירה ״להוציא בגרות בחמש יחידות – ומרשם לציפרלקס״.

מנגד, תלמיד י״ב בבית הספר המשותף חוף הכרמל בקיבוץ מעגן מיכאל, עידן פינסלי, שזה עתה עמד בבחינת בגרות במתמטיקה חמש יחידות, סבור שהמתמטיקה נתנה לו כלים רבים. "מתמטיקה מלמדת לא רק לפתור תרגילים ולהשתמש בנוסחאות", הוא אומר לאל-מוניטור, "אלא גם להתמודד עם סיטואציות מורכבות. גם במקצועות אחרים כמו היסטוריה וספרות ואמנות תוכל למצוא מתמטיקה. זה כלי חינוכי שמלמד אותך לא לוותר, לפתח את עצמך ולדעת איך לעשות דברים שלא חשבת שתצליח לעשות קודם״.

ועדיין נדמה כי פינסלי הוא מעין קול בודד בקמפיין של משרד החינוך. דף הפייסבוק של סגל הוביל תלמידים והורים רבים ואפילו מורים לכתוב נגד התוכנית, שמשרד החינוך מגדיר כ״יעד אסטרטגי לאומי...פגיעה בלימודי המתמטיקה היא פגיעה בעוצמתה ובביטחונה של מדינת ישראל״.

אורנה מור, למשל, שהציגה את עצמה כמורה למתמטיקה מזה 25 שנים בתיכון במרכז הארץ, כתבה כי "רוח השר מבזה את תלמידי ישראל. חבל שאדם שמתיימר להיות איש חינוך פוסל 80 אחוזים מבני הנוער״. או יעל רויטר אלבז שכתבה: ״עשיתי רק שלוש יחידות...זה לא מנע ממני להצליח בחיים ולמצוא עבודה בחברה מובילה״.

פרופ׳ אהרוני, איש חינוך ותיק, סבור שהירידה הדרסטית במספר הנבחנים היא תוצר של בחירת בתי ספר. ״לפני כמה שנים החליטו (במשרד החינוך) להעלות את הרמה של בחינות הבגרות, והתלמידים החלו להיכשל כמו זבובים״, הוא מסביר. ״לכן בתי הספר עודדו את התלמידים לעבור לארבע יחידות לימוד, כדי שנתוני ההצלחה יהיו טובים יותר״. לדברי פרופ' אהרוני, ״לא כל אחד יכול או צריך להיבחן במתמטיקה ברמה של חמש יחידות, אבל הרבה יותר היו עושים זאת אלמלא השניאו עליהם את המקצוע כבר בבתי הספר היסודיים. לא משקיעים די בחינוך היסודי ושם מאבדים את הילדים. אחר כך מנסים בכוח להחזיר אותם. קמפיין לא יעזור כאן, אבל זה אופייני למשרד החינוך שנמנע מלטפל בבעיות השורש: ללמד אחרת מתמטיקה כדי שיבינו את המשמעות של הפעולות ולא רק יידעו איך לבצע אותן״.

בנוסף טוען פרופ' אהרוני, שההתהדרות בהכפלת מספר הנבחנים ברמה של חמש יחידות היא ריקה מתוכן, כיוון שגם עמידה במבחן זה איננה מספיקה לרמת הלימוד באוניברסיטאות. ״כולם באוניברסיטאות מסכימים, שגם העומדים בבחינה מגיעים (אליהן) פחות ופחות מוכנים. במשך שנים לא הייתה תוכנית לימודים לתיכונים ולא היו ספרי לימוד אלא רק ספרי תרגול, כך שגם אלו שלומדים מתמטיקה תיכונית ברמת חמש יחידות הם אולי טכניים מאוד, הם יודעים איך לעשות דברים מסוימים, אבל אין להם מושג למה. אנחנו באקדמיה מבזבזים את הזמן בללמד אותם ראשית מתמטיקה תיכונית. תואר של ארבע שנים נמשך חמש שנים וחצי כי ראשית יש ליישר קו. הסמסטר הראשון הוא טראומטי לכולם״. 

נוכח דבריהם הנחרצים של פרופ' אהרוני ושל תלמידים ומורים, נדמה שהמטרה של השר בנט ״להגדיל את מספר הנבחנים בחמש יחידות״ אינה המטרה הנכונה. עדיף, כך נראה, להתמקד בשיפור הידע המתמטי ללא קשר לרמה בה התלמידים נבחנים.