דילוג לתוכן העיקרי

כשנתניהו הפנה את הגב לאובמה

סירובו של ראש הממשלה להצעה להיפגש עם נשיא ארה״ב הוא תקרית שפל חדש בין המדינות. בעקבות היחס מישראל ואכזבתו מהעולם הערבי, אובמה מתנתק מהמזרח התיכון ומשאיר את נתניהו והפלסטינים להתמודד עם הסכסוך בעצמם.
U.S. President Barack Obama extends his hand to Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu during their meeting in the Oval office of the White House in Washington November 9, 2015. The two leaders meet here today for the first time since the Israeli leader lost his battle against the Iran nuclear deal, with Washington seeking his re-commitment to a two-state solution with the Palestinians.  REUTERS/Kevin Lamarque  - RTS6694

יחסי ארה"ב וישראל נמצאים בשפל של כל הזמנים. סירובו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להצעת הבית הלבן להיפגש עם הנשיא ברק אובמה לפני ועידת אייפא"ק ב-20 במארס, היא עוד מכה חסרת תקדים ליחסים בין שתי המדינות.

הנשיא ברק אובמה אינו בוחל במילים כשהוא מסביר מה דעתו על ראש ממשלת ישראל. בראיון לג'פרי גולדברג מהאטלנטיק ב-10 במארס, תיאר הנשיא תקרית שבה נתניהו הטיף לו על הנעשה במזרח התיכון. אובמה לא נשאר חייב, ואמר לנתניהו שהוא אמנם בנה האפרו-אמריקאי של אם יחידנית, אבל עכשיו הוא גר בבית הלבן כנשיא הנבחר של ארה"ב, והוא אפילו מבין את דבריו של נתניהו.

נראה שמדובר בתקרית ראשונה בחומרתה בין נשיא אמריקאי לבין אישיות זרה. אין שום נושא שאובמה ונתניהו רואים בו עין בעין; הם חלוקים קשות בדעותיהם בעניין הרחבת ההתנחלויות, פתרון שתי המדינות לשני עמים על בסיס קווי 67', הסכם הגרעין עם איראן ואפילו היקפה של העסקה הביטחונית לטווח הרחוק שמגבשות בעצם ימים אלה ארה"ב וישראל. חילוקי הדעות ביניהם נובעים מפערים אידאולוגיים מהותיים - נתניהו אינו מאמין בדיפלומטיה ובמשא ומתן כאמצעי לפתרון סכסוכים, ולעולם לא פוסל התערבות צבאית; אובמה, כמנהיג העולם החופשי, הנהיג את השימוש בדיפלומטיה קולקטיבית לפתרון סכסוכים, ומעדיף להשתמש בכוח כמוצא אחרון בלבד, כפי שנהג גם בסיום המלחמה בעיראק ובאפגניסטאן, וכן בהסכם הגרעין מול איראן ובפתרון משבר הנשק הכימי של סוריה.

ההבדלים המהותיים הללו ניכרו היטב גם בביקורו האחרון בישראל של סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, בין 8 ל-10 במארס. בכיר בסגל הדיפלומטי של ארה"ב בתל אביב סיפר לאל-מוניטור בעילום שם שראש הממשלה דחה את הצעותיו של סגן הנשיא לחדש את שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים לקראת פתרון שתי המדינות, כדי לא להתפרש בשום צורה כמי שהלך לקראתו של הנשיא אבו מאזן (ולו רק מחצית מהדרך), ומקבל את תביעותיו לחידוש השיחות על בסיס קווי 67' והקפאת הבנייה בהתנחלויות. במקום זה, גינה נתניהו את אבו מאזן על הסתה לאלימות. ממשל אובמה, לעומת זאת, רואה באבו מאזן מנהיג מתון יחסית, ומאמין שיש לחזק אותו באמצעות יוזמות דיפלומטיות. על פי אותו מקור אמריקאי, המשלחת האמריקאית יצאה מהפגישה בתחושה שכל מה שנתניהו רוצה זה רק להעביר זמן עד לסיום כהונתו של אובמה.

אהרון דיוויד מילר, סגן נשיא בכיר במכון וודרו ווילסון ויועץ לשעבר בצוות המשא ומתן של הנשיא ביל קלינטון, סיפר לאל-מוניטור: "הקשרים בין אובמה לנתניהו הם ככל הנראה הלקויים ביותר שהיו אי-פעם בין כל נשיא אמריקאי לראש ממשלה ישראלי. מקורם של הקשרים הרעועים גם בחילוקי הדעות ביניהם וגם בהתנגשות בין המזג והסגנון של כל אחד מהם, והמצב רק החמיר בעקבות ההתנצחות המרה סביב הסכם הגרעין עם איראן".

בדיון סביב איראן נתניהו הרס לעצמו את המוניטין - לא רק מול אובמה, אלא מול הממסד הדמוקרטי כולו. התנצחות בוטה מול נשיא אמריקאי בזירה הפוליטית שלו מבית אמורה הייתה להיות בגדר טאבו עבור כל ראש ממשלה מכהן. וכשאיראן ממלאת במלואם את כל התנאים בהסכם הגרעין (בניגוד לאזהרותיו של נתניהו), ולאחר חיזוקו של המחנה המתון בבחירות האחרונות לפרלמנט האיראני, ממשל אובמה מרגיש שהצדק היה עמו.

ואולם סלע המחלוקת העיקרי בין ממשל אובמה לממשלת ישראל היה ועודנו הסכסוך עם הפלסטינים. אובמה התנתק מהמזרח התיכון. כפי שהודה בראיון שלו לאטלנטיק, הוא התאכזב קשות מהעולם הערבי, שנכשל בתהליך הדמוקרטיזציה שצמח בעקבות האביב הערבי. והוא לא מתכוון להניח לאיש, במיוחד לא למדינות שעוינות את ארצו, לכפות על ארה"ב את תפקיד השוטר העולמי. באשר לסוגיה הפלסטינית, הוא מאמין גדול בהקמת מדינת פלסטין עצמאית, ובתנאי שישראל תשכון בביטחון ובשלום לצדה. מדיניות החוץ שלו מבוססת בעיקרה על ערכים, והוא מעדיף לשים קץ לכיבוש ובלבד שיישמר ביטחונה של ישראל, החשוב לו יותר מכל. נשיא ארה"ב גם מאמין שפתרון שתי המדינות לשני עמים ישמר את זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

את שתי העמדות הללו של אובמה - התנתקות מהתערבות צבאית באזור ותמיכה בפתרון שתי המדינות - רואה ממשלת נתניהו כעמדות נאיביות ושגויות מיסודן. ראש ממשלת ישראל מעדיף נשיא אמריקאי ימני שיחזור לתפקיד השוטר של המזרח התיכון, ולצדו ישראל כבת ברית אסטרטגית.

בשנה האחרונה לכהונתו של אובמה, גם ישראל וגם הערבים יוותרו לבדם. אמריקה של אובמה לא תעשה את העבודה במקומם. תמו הימים בהם אפשר היה לקלל את ארה"ב ועדיין לצפות לתמיכתה ללא תנאים. זה לא מעיד רק על מדיניות החוץ של אובמה, זה מעיד עשרת מונים על דעת הקהל האמריקאית, שבחרה בהתבודדות.

More from Uri Savir

Recommended Articles