סיפור מעצרה ומשפטה של חאלדה ג'ראר, חברת הפרלמנט הפלסטיני מטעם החזית העממית, מעמיד את מערכת המשפט הצבאית הישראלית באור מביך ומגוחך. "אם זה לא היה עצוב, ואם לא היה מדובר בחייה של אשתי, זה היה מצחיק", אומר לאל-מוניטור בעלה, ג'סאן ג'ראר, שמלווה את רעייתו בכל הדיונים בבית המשפט הצבאי בעופר. עורך דינה מחמוד חסאן אומר כי מדובר ב"קרקס, הצגה. אין דרך אחרת לתאר את מה שהתרחש ומתרחש שם".
אל דוכן העדים עלה ביום ראשון [8 בנובמבר] שוטר שחקר עד פלסטיני. העד טען בחקירתו בשב"כ כי במהלך אירוע שהתקיים לציון יום חיסולו של מנהיג החזית העממית, אבו עלי מוסטפא, הוא שמע את ג'ראר קוראת לחטיפת חיילים ישראלים. העד חזר בו, סירב להעיד בבית המשפט והוכרז עד עוין. בדיון שהתקיים נדרש השוטר לספר לבית המשפט על העדות ועל חקירתו של העד הפלסטיני. כאן שלף עורך הדין של ג'ראר סדרת צילומים שהחוקר הציג לעד, ומתוכם הוא נדרש בחקירתו לזהות את ג'ראר. למעשה, זה היה מסדר זיהוי שבו הוצגו שבעה צילומי פנים, אבל אז התברר שבמסדר הזיהוי היו שישה צילומים של גברים וצילום אחד של אישה - הרי היא חאלדה ג'ראר.
"עושים מסדר זיהוי לאישה. שמים תמונות של גברים ומבקשים מנחקר לזהות מי האישה", אומר עורך הדין חסאן לאל-מוניטור. "אז על מי לדעתך הוא הצביע? בקיצור קרקס. רואים שתופרים כאן תיק". לטענת ג'סאן, בעלה של חאלדה, תופרים לאשתו תיק מכיוון שיש מי שמעוניין להרחיקה ממוקד הכוח שלה - האנשים שבחרו בה לפרלמנט. במהלך השיחה הוא אינו מצליח לעצור את צחוקו מהסיטואציה שחווה בבית המשפט. ''הביאו תמונות של גברים. אחד עם שפם, השני קירח, השלישי עם זקן ארוך, וגם תמונה של אישתי. כשחקרו את העד הראו לו את התמונות האלה ממש ושאלו אותו 'מי פה היא ג'ראר?' זאת הצגה.''
ג'ראר נעצרה ב-2 באפריל. כוח צבאי פשט על ביתה ברמאללה והביא אותה למעצר בישראל. תחילה הוצא נגדה צו מעצר מנהלי, אך בעקבות מחאה בינלאומית הוחלט לקצר את המעצר המנהלי ולהעמידה למשפט צבאי. בכתב האישום המפורט נכללו 12 אישומים פליליים, שכולם מתייחסים לפעילותה הפרלמנטרית, השתתפות בהפגנות, ראיון עיתונאי וביקור של אסיר משוחרר. אבל האישום הכבד ביותר, שסביבו מתנהל המשפט, הוא הטענה שג'ראר קראה באוגוסט 2012 לחטוף חיילים ישראלים.
ג'סאן ג'ראר טוען כי יש בידיו תמלול מפורט של הדברים שאמרה רעייתו אז באירוע לזכרו של אבו עלי מוסטפא, אותו חיסל צה"ל בחשד שהוא האיש שנתן את ההוראה להתנקש בחייו של השר רחבעם זאבי.
עוד אומר ג'ראר כי צוותי טלוויזיה צילמו את האירוע ההוא. הוא פנה על כן לכל סוכנויות הידיעות ברמאללה, אסף מארכיוני הצילומים שלהן את ההקלטות והצילומים, ותמלל אותם. לדבריו, אין זכר לטענה שלפיה אשתו אמרה בנאום כי צריך לחטוף חיילים. "היא דיברה על הצורך לשחרר את האסירים מבתי הכלא", הוא אומר. "דברים שכל פלסטיני אומר בכל יום. אין אפילו אות או פסיק שניתן לפרש כקריאה לחטוף חיילים".
לדבריו, ההקלטות עדיין לא הוגשו לבית המשפט. "במהלך הדיונים מושכים זמן. אומרים שעתה, בעקבות המצב הביטחוני, הכוחות עסוקים בשטח ולא ניתן להביא עדים. כך [עברו] שבעה חודשים וחצי במעצר".
במהלך הדיונים המתקיימים בבית המשפט בעופר, נוכחים גם נציגי האיחוד האירופי העוקבים אחר המשפט. בני משפחתה של ג'ראר חוששים כי גם אם בית המשפט הצבאי הישראלי ישפוט אותה לפי אמת הצדק, כלומר על בסיס ראיות שהוצגו בכתב האישום אשר לא יספיקו להטלת מאסר על ג'ראר, הרי שהרשויות יישלפו שוב את נשק המעצר המנהלי. "בכל מקרה נפסיד", אומר ג'סאן ג'ראר. "המעצר שלה לא נובע מסיבות ביטחוניות, אלא פוליטיות", הוא מוסיף. לטענתו, ישראל מבקשת להשתיק את קולה של רעייתו המתנגדת לכיבוש.
כהוכחה לכך, הוא מפרט את השתלשלות האירועים שהביאו את רעייתו למשפט צבאי בישראל. "לפני המעצר, הוציא לה (אלוף פיקוד המרכז רוני נומה – ש"א) צו הרחקה ליריחו. אבל היא סירבה, היא הפגינה מול בניין הפרלמנט הפלסטיני במשך חודש. לאוהל המחאה שהקימה הגיעו רבים, כולל נציגי מדינות זרות שבאו לתמוך בה. המחאה עזרה, צו ההרחקה בוטל, אבל אז באו לעצור אותה. אנחנו מתגוררים בערך מאה מטר מהמוקטעה. הגיע כוח צבאי גדול. כל האזור הפך לשטח צבאי. נכנסו לבית בערך 40 או 50 חיילים, כאילו מדובר במישהי שעומדת להוציא פיגוע".
כשהובאה ג'ראר למעצר בישראל הוצא נגדה צו מעצר מנהלי, אבל כאמור, עקב מחאה בינלאומית קוצר הצו המנהלי. ב-21 במאי הוגש כתב אישום. כשהתובע הצבאי הציג את חומר הראיות, השופט הצבאי, רס"ן חיים בליטי, הורה לשחרר את חאלדה ג'ראר בערבות של 20 אלף שקל, כי סעיפי האישום לא הצדיקו מעצר. התובע הצבאי, סא"ל מוריס הירש, ערער, ומאז היא במעצר בכלא השרון.
כשג'סאן ג'ראר נשאל אם יו"ר הרשות אבו מאזן התערב הוא עונה: "תעשה לי טובה, שחרר אותי מהשאלה הזאת. אבל אני מבקש ממך שתקרא בין השורות. יותר מזה לא אוסיף".
עורך הדין חסאן אומר כי כשהוחלט לשחררה שלף התובע חומר סודי והגישו לשופט. "אני עד היום לא יודע מה יש בחומר הסודי, אבל החומר שיש בתיק הפלילי זה הכול דברים זוטרים, ולא עוצרים אדם על בסיס כזה. דבריה (נגד הכיבוש ולשחרור אסירים) - זוהי הבעת דעה, ולכן כשהבינו שהיא תשוחרר נשלף חומר שאין לי מושג מהו, ואין לי גישה אליו. מאז שראו שזה הופך למחאה בינלאומית מחפשים משהו להפלילה. הביאו עדויות משנת 2009, 2012, השופטים לא יכולים לעצור אותה על החומר הזה, אז הביאו חומר סודי. לשופטים יש הנחה שחאלדה מסוכנת, וכל זה מתבסס על החומר הזה שאין לי מושג מהו ומאיפה הביאו אותו. זה פוגע במערכת המשפט. אין צדק במערכת המשפט הצבאית, אין צדק בכלל".