הדיון בקונגרס על הסכם הגרעין עם איראן הוא אחד המכריעים בהיסטוריה העכשווית של ארצות הברית. על כף המאזניים מונח לא רק הסכם וינה, אלא בראש ובראשונה מעמדה הבינלאומי של אמריקה. הוא אף עשוי להשפיע גם על זהותה כמדינה דמוקרטית.
גורם בכיר במחלקת המדינה סיפר לאל-מוניטור בעילום שם כי הממשל יהפוך כל אבן בניסיון לשכנע את הקונגרס לאשרר את ההסכם. "בבית הלבן מתכוונים לפנות אישית לכל חבר קונגרס. אין לנו ספק שההסכם יעבור, גם אם בעזרת וטו נשיאותי. על כף המאזניים מונחת אמינותה של המדיניות שלנו במזרח התיכון, וכן האמינות שלנו מול השותפות לפורום המדינות P5+1". לדבריו, ההסכם עומד ביעד שהציבו הנשיא ברק אובמה ומזכיר המדינה ג'ון קרי: לוודא שאיראן לא תוכל לפתח נשק גרעיני ב-15 השנים הקרובות לפחות, ובה בעת גם לא להשפיל את האיראנים.
על פי אותו מקור, השיחות הגיעו לנקודת איזון שבה כולם מנצחים, והושגו התנאים הטובים ביותר שאפשר כדי להבטיח הסכם בר-קיימא. המקור הבכיר במחלקת המדינה הוסיף והבהיר כי הסכם וינה הוא רק חלק מהדוקטרינה הנרחבת של ממשל אובמה בתחום מדיניות החוץ.
ההסכם משתלב היטב בקווי היסוד האידאולוגיים של מדיניות החוץ שמתווה אובמה - דיפלומטיה תחילה, ומלחמה כמוצא אחרון בלבד. במסגרת מדיניות זו, ניתן משקל רב ליתרונות הכלכליים, הטכנולוגיים והאקדמיים של ארצות הברית, ולא רק לחיזוק הצבא שלה. בכך אובמה מנסה להתאים את המדיניות האמריקאית לאקלים הבינלאומי המשתנה, שבו לא ניתן יותר לנצח חד-משמעית מלחמה, כפי שמעידות המלחמות האחרונות בעיראק ובאפגניסטן. ניצחון חד-משמעי הוא מושג שאבד עליו הכלח; רוב המלחמות של היום רק מלבות סכסוכים ומובילות לשנים ארוכות של חוסר ביטחון ושל חוסר יציבות.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
