מהפכת השבת של מיזם שבוס

מעת לעת מתפתח בישראל דיון ציבורי ער ויצרי בסוגיית תחבורה ציבורית בשבת, שמעמדה כיום מנוחה הוגדר ביישוב היהודי עוד לפני קום המדינה במסגרת מכתב הסטטוס קוו [1947]. עד היום הסדר הסטטוס קוו התערער רק במעט, למרות רצון מרבית הציבור בתחבורה ציבורית בשבת.

כעת נדמה שמשהו בכל זאת ישתנה. הרשתות החברתיות שינו את האופן שבו מתקיים הדיון בנושא ואת היקף השפעתו. לקראת חג הפסח [אפריל 2015] למשל, התפשטה ברשת מחאה נגד השבתת התחבורה הציבורית בשבתות ובחגים יהודיים, כאשר גולשים יצרו לוח טרמפים על קיר הפייסבוק של שר התחבורה, ישראל כץ.

כץ התקומם, ואת המענה המוצלח ביותר לתגובתו המזלזלת ניפקה לאחרונה קבוצת יזמים ירושלמים. שנים עשר פעילים חברתיים ואידאליסטים שקיבצה לורה ורטון, חברת מועצת העיר ירושלים (מרצ), השיקו בליל שישי [1 במאי] את מיזם "שבוס" –  קואופרטיב תחבורה שבאמצעותו יכולים חבריו להתנייד בשבת. המיזם פועל באמצעות אגודה שיתופית כדי לעקוף את החוק הישראלי האוסר הפעלת תחבורה ציבורית בשבתות ובחגים. הקבוצה פתחה חשבון לגיוס המונים באתר "הד-סטארט", וכל מי שתרם 50 שקלים ומעלה צורף כחבר אגודה למשך שנה יחד עם משפחתו, כולל ילדים עד גיל 18. כ-111 אלף שקלים גויסו מתרומות של כ-500 המצטרפים עד כה לאגודה.

לצורך הפעלת הקווים נשכרה חברת מיניבוסים פלסטינית ממזרח ירושלים. "בנינו את מסלול הנסיעה על פי הערכה של צורכי הנוסעים, ושינינו אותו בהתאם לשכונות המגורים של המצטרפים", מספר דניאל דה-שליט, סטודנט ירושלמי בן 26, ממובילי הקואופרטיב. בערב ההשקה המתינו עשרות נוסעים בתחנות לאורך מסלול שנקבע מראש, ובאמצעות המיניבוסים נסעו אל אתרי הבילוי בעיר.

כיאה למיזם שעשה את צעדיו הראשונים ברשת, גם התשלום נעשה באמצעים מתקדמים. "פנינו למפעילי אפליקציה שפועלת בתחום התחבורה בישראל ובעולם והשקנו אפשרות לשלם באמצעותה", מתגאה דה-שליט. עלות הנסיעה אינה ברורה כרגע ותלויה במספר המשתתפים במיזם, אבל מייסדי האגודה החליטו שזו לא תעלה על 12 שקלים.

מוביל נוסף של המיזם, חובב ינאי, דוחה את הטענה כי האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים עלולים לדחות משתתפים מבוגרים יותר. "ניתן יהיה לקבל כרטיסי חבר באגודה ולעלות באמצעותם למיניבוסים", הוא מסביר, "חשוב לנו מאוד לתת מענה למבוגרים וקשישים. אני מקווה שבהמשך נייסד קו שיעבור בין בתי החולים בירושלים,  מהדסה הר הצופים, דרך שערי צדק ועד הדסה עין כרם".

בתחילת הדרך יופעלו המיניבוסים רק בלילות שישי, מהשעה 20:00 בערב ועד 3:00-2:00 בלילה. בהמשך יורחב השירות לשעות היום בשבת, והיזמים מקווים שגם היישובים הסמוכים לבירה, כמו מבשרת ציון ומעלה אדומים, יהיו חלק מהמסלול הקבוע.

בתום שני סופי שבוע של פעילות, מסקנת היזמים היא כי יש להעמיק את שעות הפעילות של המיניבוסים אל תוך הלילה כדי לענות על צרכי הבליינים הצעירים. "זה חיסכון משמעותי בכסף", אומר יובל מגירה (17 וחצי). אביו תרם כמאה שקלים בתחילת הדרך, וכך זכו בני המשפחה במנוי שנתי. "עדיין אין לי רישיון נהיגה, אבל גם כשיהיה, לנסוע משכונת מגוריי, רמות, אל מרכז העיר ולחפש חנייה יכול לעלות לי 60-50 שקלים בערב. לכן עדיף לקבל 'הקפצה' לתחנה של 'שבוס' בגבעה הצרפתית ומשם לנסוע לעיר". מבחינתו, ירושלים מעולם לא הייתה נגישה כל כך.

"אני דווקא התאכזבתי בהתחלה", מודה ינאי בכנות. הוא ליווה את אחד הקווים הראשונים והתרשם שלא רבים השתמשו בו, אם כי בקווים אחרים היה שימוש בהיקף רחב יותר. מאז הצטרפו כמעט מאתיים חברים נוספים לאגודה. "יש לנו כרגע שני אתגרים", הוא מסביר. "להגדיל את מספר חברי האגודה ולהגדיל את מספר הנוסעים בקרב החברים הקיימים. ברור לנו שזו ריצה לטווח ארוך. יש לנו כרגע מספיק כסף כדי להפעיל את הקו למשך שלושה חודשים. כדי שהוא יהיה בר קיימא מבחינה כלכלית, אנחנו זקוקים לכאלף נסיעות בחודש. זה לא בשמיים. כרגע אנחנו פועלים להגיע לקהלים חדשים כמו תיכוניסטים וחיילים".

ברחבי הארץ כבר החלו להתעניין במודל של "שבוס". "פנו אלינו מראשון לציון, מתל אביב, מכפר סבא, ממודיעין", מגלה ינאי, "הפונים הם בעיקר אנשים צעירים שרוצים לדעת איך ניתן להקים אגודות כאלה גם בערים שלהם", אומר ינאי.

גם אם יוקמו קואופרטיבים דומים ביישובים אחרים, ואפילו יאמצו את השם "שבוס", הרושם הוא שאי אפשר יהיה לקחת את השייכות החזקה והמבריקה שלו לירושלים. המילה "שבוס", מעבר לכך שהיא שילוב בין "שבת" ל"אוטובוס", מזכירה מאוד את זעקת השבר החרדית-אשכנזית נגד חילול שבת "שאבעס". אגב חרדים, למרות חששותיהם של חלק מהיזמים, אלה לא הגיבו למיזם ולא הביעו התנגדות פומבית. "בחרנו להפעיל מיניבוסים ולא אוטובוסים כדי לא לעורר תשומת לב", מספרים היזמים.

בשנים האחרונות, לצד התפתחות גדולה בחיי הלילה והתרבות החילונית של ירושלים, מתהדקת אחיזתם של צעירים ירושלמים בעיר. תחילה הייתה זו תנועת התעוררות, שהוקמה ב-2008 על ידי צעירים חילונים ודתיים. הם החלו לפעול לפיתוח העיר וקידומה בתחומים שישאירו את הצעירים שם. אחר כך התפשטה המחאה החברתית של 2011 גם לבירה, וכעת, לדעתו של ינאי, כפועל יוצא ממנה – הוקם המיזם, שעשוי להיות מהפכני עבור חילונים רבים בירושלים.

''המפתח לחיים נורמליים בירושלים הוא ההבנה שיש בה אוכלוסיות שונות עם צרכים שונים, והמענה על הצרכים האלה צריך להתחשב בציבורים האחרים", אומר ינאי. "אני, למשל, לא אוהב את הצפירה הנשמעת בכל העיר מכיוון השכונות החרדיות , אשר מודיעה על כניסת השבת, אבל אני מבין ומקבל אותה. אני מצפה שגם אחרים יקבלו את מה שאנחנו עושים. אנחנו לא באים להתסיס".