אביגדור ליברמן תכנן את המהלך הזה כמו שמתכננים התנקשות פוליטית. ביום שישי האחרון [1 במאי] הוא אמר לי, בשיחת טלפון, ש"הכל פתוח. הסיכויים שאכנס לממשלה הם פיפטי-פיפטי. אני מתלבט באמת כי נתניהו הפר את הבטחותיו ואני לא אוכל להיות שותף לממשלה שתבטל את כל ההישגים שהיו לנו בממשלה הקודמת".
להערכתי, בזמן ששוחח איתי כבר ידע ליברמן שהוא בחוץ. המטרה העליונה שלו ברגע זה היא להפיל את נתניהו. לליברמן יש את הידע והכישורים לביצוע המשימה הזו. "אני מעריך שהממשלה הזו לא תשרוד עד סוף השנה", אמר ליברמן למחרת התפטרותו, ובשיחות סגורות הוסיף שהפאניקה תגרום לנתניהו לעשות שגיאות שיחישו את קץ ממשלתו הרביעית. ליברמן מבטיח שיעשה הכל כדי שלא תקום ממשלת ביבי החמישית. זהו דו-קרב פוליטי, לחיים או למוות, בין שני בעלי ברית היסטוריים, שפרצו יחד לשמי הפוליטיקה הישראלית בבחירות 1996 ומאז הלכו והתרחקו בהתמדה, עד שהפכו כמעט לדבר והיפוכו.
ביום שלישי בבוקר [5 במאי], למחרת התפטרותו המהדהדת והצהרתו שלא יצטרף לקואליציה, אמר ליברמן לאל-מוניטור את הדברים האלה: "אני לא מצטרף לממשלה כי נתניהו לא מתכוון לעשות כלום ואין לו יכולת לבצע. שים לב לדבר מרתק, לדמיון בין נתניהו לאבו-מאזן: הרי אבו-מאזן לא יילחם בנו לעולם, לא יחתום על הסכם שלום לעולם ולא יתפטר. ביבי אותו הדבר. הוא לא יעשה שום צעד אמיתי, לא לכיוון המזרח התיכון, לא לכיוון הסדר אזורי, גם לא לתקיפת איראן. הדבר היחיד שהוא יעשה, זה ישמור על הקיים, ובעיקר על השלטון. אני זוכר את המכתב שנתניהו שיגר לראש הממשלה שמיר לפני ביצוע עסקת חילופי השבויים ושחרור האסירים עם ג'יבריל. היו במכתב הזה כל הנימוקים הנכונים והאינטליגנטיים, אין כמו ביבי במכתבים כאלה, הוא הסביר בדיוק למה אסור להיכנע לטרור ואת כל ההשלכות המזיקות של זה. אחר כך הוא בא ועשה את אותו הדבר בדיוק בעסקת שליט. צריך לזכור מה הוא אמר אחרי מבצע 'עופרת יצוקה' [ינואר 2009], כשהבטיח להפיל את שלטון חמאס, ומה הוא עשה בשטח ב'צוק איתן' [יולי-אוגוסט 2014], כשהבטיח את שלטון חמאס. אני, עם הדרך הזו, גמרתי".
יש לליברמן צרור גדול ונקוב של סיבות פוליטיות להיפרע מנתניהו. חלק מהן הוא פירט כאן, ויש עוד. הבטחתו של נתניהו לחרדים לבטל את רפורמת הגיור, שחשובה מאוד למצביעי ליברמן; ההחלטה להגדיל מחדש את מספר השרים בממשלה; הניסיון להחתים את כל השותפים הקואליציוניים על סעיף שמבטיח שלטון יחיד של נתניהו בשוק התקשורת בישראל; והכוונה לצרף את "המחנה הציוני" לממשלה מיד אחרי שיצחק הרצוג יצלח את הפריימריס במפלגה. ליברמן ידע שהוא יהיה שר חוץ זמני, עד שהרצוג יבשיל להצטרפות, והחליט לחתוך עכשיו.
אבל השיקולים האמיתיים של איווט לא היו פוליטיים או עקרוניים. מה ששיחק את התפקיד הראשי ביותר בטלנובלה הדרמטית שבישל שר החוץ הישראלי היוצא, הוא היצר. ליברמן היה המנכ"ל הכל-יכול של נתניהו בקדנציה הראשונה (עד שהתפטר בזעם), ליברמן היה השותף הקואליציוני שהעניק לנתניהו את השלטון ב-2009 עם האיחוד ביניהם ערב הבחירות, ליברמן החליט להיות עכשיו זה שישים קץ לשלטון נתניהו. זו הסיבה לעיתוי המדויק בו בחר: יומיים לפני סיום הדד-ליין של הארכת הזמן שקיבל נתניהו מהנשיא ריבלין להרכיב ממשלה.
אם עד יום רביעי בחצות, שעון ישראל, לא יודיע נתניהו לריבלין שיש לו קואליציה, יופקע מידיו המנדט להרכבת הממשלה במהלך בלתי הפיך. כדי לשמור על כסאו, יצטרך נתניהו להתפלל שחבר הכנסת האחר עליו יטיל ריבלין את התפקיד (זה יכול להיות גם ח"כ מהליכוד) לא יצליח במשימה, ויוכרזו בחירות חדשות.
הסיבה שליברמן המתין עד עכשיו, היא למנוע אפשרות שנתניהו שובר בפראות שמאלה ומכניס את הרצוג. כשנותרו רק שעות ספורות, מהלך כזה חסר סיכוי. הרצוג הודיע, שעה או שעתיים לפני ליברמן, שאין מצב שהוא נכנס לממשלת נתניהו. האופציה הזו נעולה. מול יאיר לפיד אין כלל אופציה. ביבי חסום בכל הגזרות. ליברמן בישל לו מבוי סתום. המצב המוזר הוא שנפתלי בנט, מי שתפקד כשטיחון הקטן המונח בכניסה למעון ראש הממשלה, הפך לפתע לאיש שגורלו הפוליטי של נתניהו נמצא בידיו. יתרצה, ונתניהו יקים ממשלה צרה. לא יתרצה, ונתניהו נופל. מצב מדהים, מפתיע, נדיר, כמותו יכולה רק הפוליטיקה הישראלית לנפק.
בנט יכול לדרוש עכשיו את תיק החוץ המתפנה. לכאורה, אין מניעה שיקבל אותו. אם התיק הזה ניתן לאביגדור ליברמן, עם שישה מנדטים, למה שלא יינתן לנפתלי בנט, עם שמונה מנדטים? בנט, שמאז הפיכתו לשר אצל נתניהו, לפני שנתיים, עוד לא זכה לראות את בית ראש הממשלה מבפנים או להתלוות לנסיעות ראש הממשלה במטוסו, הוכתר ביום שני בלילה למלך כל-יכול, לתקופה של 48 שעות. סאת ההשפלות וההצקות שסבל מנתניהו בשנתיים האחרונות הפכה פתאום לחיזור לוהט, נואש, של ביבי אחריו. מצד שני, הופעלו על בנט לחצים אדירים: לא להצטרף לממשלת נתניהו אבל להודיע שיתמוך בכל חבר כנסת חלופי אחר מהליכוד להקמת ממשלה. הגורל של נתניהו, כבר אמרנו, בידיים של בנט. האם יהיה לו האומץ של ליברמן?
אז מדוע התהפך ליברמן על נתניהו? בשיחות סגורות, מאשים ליברמן את נתניהו כמי ש"תפר ותזמר" את החקירה המשטרתית המהדהדת שנפתחה נגד בכירים במפלגתו ערב הבחירות. ליברמן סבור שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, שהיה בעבר פרקליטם של בני הזוג נתניהו, "עובד אצל ביבי" ועושה כרצונו. ליברמן אומר שהחקירה הייתה פוליטית וכל מטרתה הייתה לסכל את תכניתו, שנרקמה ביחד עם משה כחלון ובידיעת יאיר לפיד, להיות ראש הממשלה הבא של ישראל.
זאת, ועוד: ליברמן הושפל על ידי נתניהו פעמים רבות במהלך מבצע "צוק איתן". נתניהו ושר הביטחון שלו, משה (בוגי) יעלון, הטיחו בליברמן האשמות רבות, טענו שהוא לא מגיע לישיבות קבינט כסדרן, לא מתעניין באמת ומפגין שטחיות תוך שהוא מפזר הצהרות לוחמניות פופוליסטיות לצרכים פוליטיים.
עכשיו, אחרי שהצליח לשרוד איכשהו את הבחירות (ששת המנדטים שגרף נחשבים בעיניו להישג לא מבוטל, לנוכח המדרון החלקלק אליו נקלע), החליט לנקום. מה שראינו ביום שני הוא השלב הראשון בנקמה של אביגדור ליברמן במי שהיה פטרונו הפוליטי והבוס הנצחי שלו, בנימין נתניהו. אף אחד לא יכול לנחש כרגע מה יקרה בשלבים הבאים.