ב-13 ביולי 1992 הושבעה ממשלת רבין כשהיא נתמכת על ידי 62 חברי כנסת בלבד, ונעזרת ברשת ביטחון של חמישה חברי כנסת ערבים. כמו בנימין נתניהו בבחירות האחרונות, יצחק רבין סיים באותה שנה כמנצח הגדול של מערכת הבחירות עם 44 מנדטים, אך התקשה להרכיב ממשלה רחבה. בסופו של דבר יצאה לדרך ממשלת שמאל-חרדים עם מרצ וש"ס. אחרי אישור הסכמי אוסלו ב-93' ש"ס פרשה מהקואליציה, אולם הממשלה שינתה את הרכבה והמשיכה לפעול עד רצח רבין.
עד היום נחשבת ממשלת רבין השנייה לאחת הממשלות הטובות ביותר בכל הנוגע להשקעות בחינוך ובחברה ובסגירת פערים בין המרכז לערי הפיתוח ולמגזר הערבי. הסיבה לכך הייתה בעיקרה הבשלות שבה הגיע רבין אל ממשלתו השנייה. למרות היותה סחיטה פוליטית ובזבזנית בכל הנוגע למספר השרים (22) וסגני השרים (13), רבין ידע לנווט אותה היטב. רבין היה ראש הממשלה ושר הביטחון. הוא הוביל מהלך אמיץ להסכם מדיני שנוי במחלוקת, והיה לו מצפן פנימי שגרם לו לדעת בבירור לאיזה כיוון הוא רוצה להוביל את מדינת ישראל.
יש לא מעט קווי דמיון בין נסיבות הקמתה של ממשלת רבין השנייה לאלה של ממשלת נתניהו הרביעית, שתקום כנראה בשבוע הבא. אולם השוני הגדול נוגע למצפן הפנימי שמנחה את נתניהו. כאן הערפל הוא רב. על סמך שנותיו הקודמות בראשות הממשלה, לא יהיה זה מופרך להניח שהזירה המדינית תשותק והתחום החברתי-כלכלי יקרטע. זו הסיבה לכך ששר האוצר המיועד, משה כחלון, הוכתר מראש לאיש המפתח בממשלה הזו, ורבים תולים בו תקוות שיצליח בכל זאת לחולל שינוי כלכלי-חברתי. כחלון, בניגוד לנתניהו, יודע בדיוק מה הוא רוצה ולאן הוא חותר. הוא מאמין ביכולתו לנווט את הממשלה הצרה הזו - גם כשר אוצר - ולממש את חזונו.
כחלון כבר רמז במעמד חתימת ההסכם הקואליציוני כי מלבד ראש הממשלה, שותפיו לרפורמות הכלכליות-חברתיות יהיו חברי הכנסת החברתיים מהאופוזיציה. כוונתו להשיג הסכמה רחבה בכנסת לתוכניותיו מעידה על גודל שאיפותיו. מהבחינה הזו, הישארותו של ליברמן מחוץ לממשלה היא אולי חדשות לא רעות בכלל למימוש החזון הזה. נתניהו יהיה אמנם הרבה יותר לחיץ מול החרדים ונפתלי בנט - אבל גם כחלון יהיה חזק יותר. במילים אחרות, ראש הממשלה יתקשה להתעמר בשר האוצר ולסכל את תוכניותיו כפי שעשה לקודמו יאיר לפיד.
הצרה הגדולה שמביאה עמה קואליציה צרה, היא שכל חבר כנסת זוטר יכול להכריע את גורל הקואליציה וכל הצבעה מהווה רכבת הרים מסוכנת. בסיטואציה כזאת, הישועה יכולה לבוא דווקא מספסלי האופוזיציה.
באופוזיציה המסתמנת ישבו זה לצד זה הרשימה המשותפת, המחנה הציוני, מרצ, יש עתיד וליברמן. מלבד היותה ענקית, היא בחלקה גם בעלת סדר יום כלכלי-חברתי שמזדהה עם החזון הכחלוני, ועל זה בונה שר האוצר הבא.
יו"ר כולנו אמנם הצהיר ביום שני (4 במאי) מעל במת הכנסת ש"ממשלת 61 היא ממשלה לא טובה… אני באופן אישי אחרי שחתמתי על ההסכם [הקואליציוני] טיפה כבול", אולם הוא כבר נערך תוך כדי תנועה לפעול גם בתנאים הקשים האלה. כחלון העריך מראש שנתניהו עשוי להגיע למצב הזה, ולכן (למרות הסתייגותו כלפי חוץ) כחלון לא הכניס להסכם הקואליציוני סעיף הקובע שלא ייכנס לממשלה צרה כזאת. בנוסף, עם רמת התיעוב בין ליברמן לנתניהו, ממשלה של 67 חברי כנסת עם ישראל ביתנו הייתה ככל הנראה סובלת מחיכוכים קשים בין השניים, שהופכים אולי בדיעבד את המצב הנוכחי לעדיף.
כחלון, וזה גם עניין של אופי, סומך בעיקר על עצמו. זוהי הסיבה שכאשר הוא יביא את הרפורמות שלו להצבעה בכנסת הוא ידאג שתהיה לו רשת ביטחון גם מתוך האופוזיציה. המושג "רשת ביטחון" שאול מהתחום המדיני, בימים שבהם מפלגת העבודה נשארה מחוץ לקואליציה אבל הבטיחה לתמוך בכל הצעה שתקדם את התהליך המדיני. כחלון יאמץ את המושג הזה וישתמש בו בהקשרים שחשובים לו.
לכחלון יש יחסים מצוינים עם ח"כ שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה. בשבוע שעבר [סוף אפריל] הם נצפו בבית קפה בחיפה בשיחה לבבית בארבע עיניים. היחסים ביניהם מצוינים והם חולקים גם השקפות עולם חברתיות דומות בכמה מהנושאים. ביום שני הפגינה יחימוביץ' עצמאות פוליטית כאשר החרימה ישיבה של סיעת המחנה הציוני, במחאה על המשך קיום ההנהגה המשותפת של יצחק הרצוג מהעבודה עם ציפי לבני מהתנועה. היא לא תהסס להפגין עצמאות גם בהצבעות חברתיות אידאולוגיות, ולתמוך בשר האוצר אם תמצא לנכון.
מה יעשו סמלי המחאה החברתית, חברי הכנסת סתיו שפיר ואיציק שמולי, והפרופסור יוסי יונה הסוציאליסט מהעבודה, כשכחלון יביא לאישור את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, שתכלול הוזלה של 15 אחוז במחיר הקרקע עבור צעירים? האם הם יוכלו להרשות לעצמם לטרפד מהפכה כזו? מה יקרה כשכחלון יביא רפורמה מרחיקת לכת בבנקאות שתוזיל עלויות עבור האזרח הקטן ותפתח את השוק המונופוליסטי הזה לתחרות? האם יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, שמרבה לדבר נגד שוק הבנקאות הסגור והחזירי, תתנגד להצעה יחד עם חברי סיעתה? כלל לא בטוח. מה יעשו חברי הרשימה המשותפת, שהניפה בבחירות האחרות את הדגל הכלכלי חברתי?
לכן, למרות שהיא מורכבת מ-61 חברי כנסת בלבד, מוקדם מאוד לחשב את קצה של הקואליציה הבאה לאחור. כחלון כבר מצוי בעיצומה של ההיערכות להעברת תקציב דו-שנתי, שיקנה לממשלה שקט לשנה וחצי הקרובות. בזמן הזה הזה ייעשו ניסיונות להגדיל את הקואליציה – כשהמועמדת הטבעית היא סיעת המחנה הציוני - כולה או חלקה. זה לא יהיה פשוט, אבל הרצוג בעצמו סימן בישיבת הסיעה שלא סגר את הדלת בפני נתניהו, כשסירב לבקשת חבריו להצביע על החלטה לאי כניסה לממשלה. כל זה אירע זמן קצר לפני הודעת ליברמן על החלטתו להישאר מחוץ לממשלה. הרצוג יכול להיות מרוצה שלא נכנע ללחצים הפנימיים, כעת כאשר תיק החוץ, שיועד לליברמן, פנוי וממתין לו.