דילוג לתוכן העיקרי

הקשר הצרפתי: בין ההסכם עם איראן למדינה פלסטינית

בפאריס כורכים יחדיו את הסכם המסגרת מול איראן ואת ההחלטה לקראת כינונה של מדינת פלסטין, בעיקר בשל הצורך לתאם מדיניות מול בנות בריתה באזור - מצרים, ירדן וסעודיה.
French Foreign Minister Laurent Fabius (C) walks with others during a break in a meeting with world representatives seeking to pin down a nuclear deal with Iran at the Beau Rivage Palace Hotel in Lausanne March 31, 2015. The United States said it was prepared to work past a midnight deadline into Wednesday if progress was being made towards clinching a preliminary nuclear deal between Iran and global powers. REUTERS/Brendan Smialowski/Pool - RTR4VN93

על לוח השחמט של שיחות הגרעין עם איראן בלוזאן, התגלתה צרפת במפתיע כשחקנית עצמאית. בהשוואה לשאר המעצמות שישבו סביב השולחן, אימץ שר החוץ הצרפתי, לורן פביוס, את העמדות הנוקשות ביותר בסוגיות כמו לוח הזמנים להסרת הסנקציות, טיבו של הפיקוח וקיצוץ יכולתה של איראן להמשיך במחקר ובפיתוח גרעיני. לצרפת יצא אמנם מוניטין כצד פייסני במשאים ומתנים מעין אלה, אך דווקא הפעם היא התגלתה כמדינה הקשוחה ביותר בפורום המדינות P5+1 וכשחקנית האירופאית הבולטת ביותר בגוש הנושאות והנותנות.

בכיר במשרד החוץ הצרפתי סיפר לאל-מוניטור כי המדיניות הזו, שאימצו הנשיא הולנד ושר החוץ פביוס, עולה בקנה אחד עם העמדה האסטרטגית של צרפת באשר לעתידו של המזרח התיכון, הנמצא כעת בתקופת מעבר. האסטרטגיה של העדפת משטרים רודניים על פני ארגונים לאומניים או ארגוני טרור הומחשה כבר בעבר, כמו למשל בתמיכה הצרפתית במאבקו של הנשיא המצרי א-סיסי, נגד האחים המוסלמים. על אותו משקל, מצדדת צרפת גם במשטרים הסוניים הפרגמטיים בסעודיה ובירדן. לדברי אותו בכיר, לזה אפשר להוסיף גם את האינטרסים הכלכליים של צרפת בסעודיה, הכוללים מימון סעודי מסיבי של עסקות נשק בין צרפת ללבנון.

המדיניות הנוכחית מתיישבת היטב עם מדיניות החוץ הנצית במידה רבה של נשיא צרפת לשעבר סרקוזי, וכן של מחליפו הנשיא הולנד, כפי שבאה לידי ביטוי בשנים האחרונות בלוב ובמאלי. יותר מזה, הממשל הצרפתי הנוכחי נהנה משיתוף פעולה מצוין עם הממשל האמריקאי, ולראיה היחסים הטובים ששוררים בין לורן פביוס למזכיר המדינה ג'ון קרי.

הבכיר הצרפתי הוסיף וסיפר לאל-מוניטור כי בעתיד הקרוב מתכוונת ארצו לקחת על עצמה תפקיד מרכזי בקידום החלטה במועצת הביטחון שתוביל להכרה במדינת פלסטין.

את הפרמטרים להחלטה שכזו כבר התוו היוזמות הצרפתיות מ-2014. ההחלטה תכלול כנראה את הדרישה לבסס את הגבולות על קווי 67', עם חילופי שטחים הדדיים. פרמטרים נוספים יהיו סידורי הביטחון לאורך הגבולות, כולל נוכחות של כוחות בינלאומיים; ירושלים כבירה משותפת של שתי המדינות; ופתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים הפלסטינים.

הצרפתים מקווים לשכנע את הממשל האמריקאי שלא להטיל וטו על החלטה שכזו. אותו בכיר במשרד החוץ בפאריס הקפיד על אופטימיות זהירה באשר לסיכוי שוושינגטון תימנע. אבל נדמה שארצות הברית עדיין לא החליטה מה יהיו צעדיה הבאים באזור, לאחר שכל מעייניה היו נתונים באחרונה לאיראן. בפאריס כורכים יחדיו את הסכם המסגרת מול איראן ואת ההחלטה לקראת כינונה של מדינת פלסטין, בעיקר בשל הצורך לתאם מדיניות מול מצרים, ירדן וסעודיה.

בהתחשב ביחסיה הטובים של צרפת עם מצרים וסעודיה, מתכוונים בפאריס לבסס את מאמציהם על יוזמת השלום הערבית מ-2002. כל זה עולה בקנה אחד גם עם הגישה האזורית של צרפת ביחס לנורמליזציה בין מדינות ערב לישראל, כולל תיאום כלכלי אזורי.

בה בעת, אותו בכיר הדגיש שצרפת מחויבת היום יותר מתמיד לקידום ההחלטה במועצת הביטחון, בעקבות בחירתו מחדש של נתניהו והעמדה שהביע לאחרונה נגד הקמתה של מדינה פלסטינית.

בישראל לא נרשמה אמנם התלהבות רבה מהיוזמה הדיפלומטית המחודשת הזו של צרפת בנושא הפלסטיני, אבל בפלסטין רואים בכך סימן מעודד. מקור המקורב לנשיא אבו מאזן אמר לאל-מוניטור שהחלטה במועצת הביטחון אכן תהווה אבן דרך חיונית לקראת כינונה של מדינה. אותו מקור מאמין כי להחלטה שכזו יהיה אותו משקל בינלאומי כמו להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם 242 ו-338.

"אנחנו חייבים לשים קץ לקיפאון ששורר ב-19 השנים האחרונות, מאז שנתניהו עלה לראשונה לשלטון. כמו כן, עלינו להראות לבני עמנו שחלה התקדמות מסוימת", הוא טען.

לדבריו, הנהגת הפתח מפולגת בין אלו שתומכים באינתיפאדה לאלו שמצדדים במסלול הדיפלומטי. כדי שתנצח הקבוצה הדוגלת ב"דיפלומטיה תחילה", חייבת ההחלטה במועצת הביטחון להיות אופרטיבית, הווה אומר לכלול גם לוח זמנים. על פי אותו מקור, לוח הזמנים המוצע יהיה בן שנתיים עד שלוש, ויחולק לשלושה שלבים.

בשלב הראשון תוקדש שנה למשא ומתן טכני ליישום העקרונות שיתקבלו בהחלטה. בשלב השני תוקדש שנה לשרטוט הגבולות, וכן להסכמה על סידורי הביטחון ועל חילופי שטחים. השלב השלישי יוקדש ליישומן של סוגיות שדורשות משא ומתן מורכב יותר - ירושלים, הפליטים, סידורי הביטחון בבקעת הירדן ומעברי הגבול.

מקורות במשרד החוץ של ישראל הטילו ספק בהנחה הצרפתית, שלפיה ארצות הברית לא תטיל וטו על החלטה שכזו, במיוחד בשל חשיבותה המכרעת של הסוגיה האיראנית. לדבריהם, האמריקאים לא ישושו להתעמת עם ישראל בשתי חזיתות דיפלומטיות בעת ובעונה אחת.

מצד שני, הם עצמם מודים כי החלופה להתקדמות דיפלומטית בסוגיה הפלסטינית עלולה להיות התפרצות אלימה. לעת עתה, נדמה שצרפת היא המעצמה היחידה שמתמקדת בו בזמן גם בנושא האיראני וגם בזה הפלסטיני.

More from Uri Savir

Recommended Articles