הקשרים ההדוקים בין ישראל לטורקיה נתפשו במשך שנים ארוכות כסיבה שבגללה ירושלים נמנעת מלהיענות לבקשות החוזרות והנשנות של הארמנים מהקהילה הבינלאומית להכיר ברצח העם, שהטורקים העות׳מנים ביצעו בהם במלחמת העולם הראשונה. לא רק שישראל עצמה נמנעה מלהכיר בכך שהטבח הזה היה מכוון ומאורגן על ידי הממשלה העות'מאנית באיסטנבול, אלא שהיא גם הפעילה את השפעתה בוושינגטון כדי למנוע הכרה כזו בקונגרס ובממשל האמריקאי - סיבה מספקת לממשלות טורקיה לשמר את הקשרים הטובים עם ישראל, שנתפשה אז באנקרה כבעלת השפעה כמעט מיסטית בבית הלבן ובגבעת הקפיטול.
כבר יותר מחצי עשור שהקשרים המדיניים בין ישראל לטורקיה מקרטעים, במרבית השנים האלה אפילו אין שגריר טורקי בישראל והשגריר הישראלי גורש בבושת פנים מאנקרה. לוביסטים פרו ישראלים כבר לא נפגשים עם שגריר טורקיה בוושינגטון, וצבא ההגנה לישראל, על כל זרועותיו, מצא חלופות ראויות ומוצלחות מבחינתו לשיתוף הפעולה עם הצבא הטורקי.
