דילוג לתוכן העיקרי

לציין את יום השואה באיסטנבול

השבוע מתקיימים ברחבי איסטנבול שורה של אירועים לציון יום השואה. לדברי הקונסול הכללי של ישראל בעיר, זהו חלק מ״קו הסברתי שמטרתו להבליט סובלנות והכלה של ממשלת טורקיה כלפי מיעוטים״. הארמנים, לעומת זאת, עדיין מחכים להכרה באסון שלהם.
School children from Turkey's Jewish community leave notes on a symbolic railway track during a commemoration event on International Holocaust Remembrance Day at Etz Ahayim Synagogue in Istanbul January 27, 2013. The International Day of Commemoration, which was designated by the United Nations General Assembly to honour Holocaust victims, occurs annually on January 27. REUTERS/Murad Sezer (TURKEY  - Tags: POLITICS RELIGION ANNIVERSARY) - RTR3D1Z7

''קונצרט זיכרון לשואה - ארבעה מלחינים, שלושה סיפורי חיים" - זו הייתה כותרת הכרזה לאירוע שהתקיים בערב יום השואה באיסטנבול [13 באפריל], בחסות העירייה המקומית. העיר הטורקית הזאת היא לא המקום שבו עיתונאי ישראלי היה מצפה שאירוע כזה יתקיים, בטח שלא מחוץ לתחום המוגבל של הקהילה היהודית. לא בימי השנה הרגילים, לא בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה הישראלי, וודאי שלא בימים אלה, שבהם מציינים מאה שנים למלחמת העולם הראשונה. אלה ימים שבהם טורקיה ממשיכה להילחם בכל כוחה בכל בדל הכרה בכך שהטבח שנעשה בארמנים שחיו בתחומי האימפריה העותמנית המתפוררת היה רצח עם מתוכנן ומאורגן. כך היה השבוע (12 באפריל), כשאנקרה הגיבה בזעם לאמירתו של האפיפיור פרנציסקוס, כי המעשה היה רצח העם הראשון במאה ה-20.

זו הסיבה שנעניתי להזמנתו של הקונסול הכללי של ישראל באיסטנבול, אשר בגלל המשבר המתמשך הוא הנציג הדיפלומטי הבכיר ביותר של ישראל בטורקיה, להתלוות אליו לקונצרט בקומפלקס המופעים החדש שהוקם לאחרונה במרכז זורלו בלב איסטנבול.

המוסיקאית וחוקרת המוזיקה, הטורקיה-היהודייה רנן קוהן, רתמה למשימה את חוקר המוזיקה הגרמני, גוטפריד וגנר. יחד הם הפיקו מופע אור-קולי שעסק בחייהם של ארבעה מלחינים יהודים, פאוול האס, גידעון קליין, ויקטור אולמן וזיגמונד שול, שהמשיכו ליצור בתופת של מחנה הריכוז טרזינשטט. במאמר מוסגר יש לציין שגוטפריד וגנר הוא נינו של המלחין הגרמני ריכארד וגנר, שבישראל נהוג להחרים את יצירותיו בשל מאמריו האנטישמיים והעובדה שהיה נערץ על ידי הנאצים.

האירוע פורסם ברבים, אך מרבית הבאים היו מוזמנים - דיפלומטים רבים שמשרתים בקונסוליות הזרות באיסטנבול, פורשי משרד החוץ הטורקי, אנשי אקדמיה והקהילה היהודית. מכיוון שכך, המופע התנהל בשתי שפות - טורקית ואנגלית. היירי אינונו, ראש עיריית שישילי, אחד משלושים ותשעה המחוזות שמרכיבים את המטרופולין האדיר של איסטנבול, העניק את חסותו לאירוע. בדברי הפתיחה שלו הוא התייחס ליכולת המופלאה של אותם מוזיקאים להמשיך וליצור אחרי שנעקרו מבתיהם, רוכזו בתנאים לא אנושיים וחיו בידיעה שימיהם ספורים והמוות אורב בכל פינה. ראש העירייה משתייך למפלגת האופוזיציה הראשית בטורקיה, ובשיחה עם אל-מוניטור הוא ציין שזו הפעם הראשונה שאירוע כזה מתקיים באיסטנבול. אינונו הדגיש שהאירוע מתקיים במימון ״קרן  500 השנה״, ששמה לה למטרה, לדבריו, להבליט את הקשר העמוק בין טורקיה לבין העם היהודי, שהחל בקבלת הפנים שהעניקו העותמנים ליהודים שגורשו וברחו מספרד בתקופת האינקוויזיציה.

גם בתקופת השואה העניקה טורקיה מקלט ליהודים שנמלטו מגרמניה עם עליית הנאצים. אקדמאים רבים הוזמנו לעבוד באוניברסיטאות באיסטנבול וכך ניצלו חייהם. לפני שנים אחדות הופק בטורקיה הסרט ״הפספורט הטורקי״, שתיעד את פועלם של דיפלומטים טורקים להצלת יהודים במלחמת העולם השנייה. פוליטיקאים טורקים גם אוהבים להזכיר שוב ושוב את העובדה שטורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה במדינת ישראל כשקמה.

הקונסול הכללי שי כהן הדגיש שהשבוע מתקיימים ברחבי איסטנבול שורה של אירועים לציון יום השואה, ורק חלקם מאורגנים ישירות על ידי הקהילה היהודית. האירועים האלה משתלבים לדבריו ב״קו הסברתי טורקי שמטרתו להבליט סובלנות והכלה של ממשלת טורקיה כלפי המיעוטים החיים בה״.

גם כלפי הארמנים הטורקים מציגים מחוות. בשנים האחרונות הוחל בפרויקטים עתירי ממון לשיקום כנסיות ארמניות הפזורות ברחבי טורקיה, המעידות על החברה הארמנית שפרחה כאן עד שגורשה לפני מאה שנה. אבל הם עדיין לא מוכנים לקיים דיון באחריות של הממשלה העותמנית ל״פשע הגדול״, כפי שהוא מכונה בפי הארמנים, שבו נרצחו כמיליון וחצי בני אדם.

בשנה שעברה הפתיע ארדואן, אז עדיין ראש ממשלת טורקיה, כשהביע בפני הארמנים ״צער וניחומים״ על רצח יותר ממיליון מבני עמם במלחמת העולם הראשונה. זו הייתה ההצהרה מרחיקת הלכת ביותר שהשמיע מנהיג טורקי כלשהו במאה השנים האחרונות. הארמנים דחו אותה בטענה שיש בה משום המשכיות להכחשת האחריות לרצח העם.

בישראל לא משנים את המדיניות בעניין גם אחרי ההידרדרות בקשרים הדיפלומטיים בין ישראל לטורקיה. נשיא המדינה ראובן ריבלין, שבימיו כחבר כנסת קרא ללא הרף להכרה ישראלית ברצח העם הארמני, הפתיע בסוף השנה שעברה את שותפיו למאבק ארוך השנים כשהודיע להם שלא יחדש את חתימתו על העצומה שקוראת למדינת ישראל לעשות את המהלך הזה - כדי שלא לפגוע בסיכויים לשקם את הקשרים הדיפלומטיים עם טורקיה. לתפישתו, יש לעשות כל מאמץ להפיח חיים בקשר הזה, משום שהוא חיוני עבור ביטחונה של המדינה.

לפני חודשים אחדים פרסמנו כאן שנתניהו השמיע איום מרומז להפעיל את השפעתו בקונגרס בוושינגטון להכרה באחריותה של טורקיה לרצח העם הארמני, אם בכירים טורקים ימשיכו לתקוף את ישראל ללא רסן. אלא שירושלים הרשמית ממשיכה לחמוק מנקיטת עמדה ברורה בסוגיה. בכיר במשרד החוץ, שביקש שלא להזדהות בשמו, אמר לאל-מוניטור שבתום עבודת מטה המליץ המשרד על התייחסות אמפטית יותר לדרישה הארמנית להכרה ברצח העם. זה לא עניין טורקי, טוען אותו בכיר, זה עניין מוסרי.

דובר משרד החוץ עמנואל נחשון אמר לאל-מוניטור ש״עמדת ישראל לא השתנתה. אנחנו רגישים וקשובים לטרגדיה הנוראה של העם הארמני במלחמת העולם הראשונה ומגלים אמפטיה וסולידריות. עיקר המאמץ של הקהילה הבינלאומית צריך להיות מופנה למניעת טרגדיות הומניטריות בעתיד״.

ב-24 באפריל ימלאו מאה שנה ליום שבו הנחה טלאט פשה, מי שהיה שר הפנים בממשלה העותמנית, להתחיל בגירוש הארמנים מאיסטנבול ובכך ניתן לכאורה האות ל״פשע הגדול״ - ״רצח העם הראשון במאה ה-20". בירוואן בירת ארמניה יתקיים ביום הזה טקס זיכרון שאליו הוזמנו נציגים מכל מדינות העולם. גם בירושלים התקבלה הזמנה ובתום התיעצויות במשרד החוץ הוחלט להסתפק בשיגור משלחת פרלמנטרית רשמית שבה יקחו חלק חברי הכנסת נחמן שי מהמחנה הציוני ודר' ענת ברקו מהליכוד. אכן, הבעת אמפטיה רבה יותר ממה שהייתה מדינת ישראל מוכנה להביע אי פעם, ועם זאת הרבה פחות ממה שהארמנים מצפים.

במה שנראה כספין מושלם להסחת תשומת הלב הבינלאומית, באותו היום, בגליפולי יקיים נשיא טורקיה ארדואן טקס לציון הקרב העקוב מדם על השליטה במצרי הדרדנלים, שבו הפסידו כוחות הברית לעותמנים שנלחמו לצד הגרמנים. עשרות ראשי מדינה מרחבי העולם הוזמנו לטקס הזה. רבים אישרו את בואם. בישראל אגב, כלל לא התקבלה הזמנה.